חיים ביד/קיד
סימן קיד[עריכה]
מה שנהגו בעירינו אזמיר יע"א ובכמה עיירות שנותנים קדיש בתרא להרב מורה צדק שבעיר שמעתי מפי קדוש מורינו ורבינו הרב הגדול מ"ז אור היר"ח ז"ל שהיה אומר כי יען אמירת הקדיש הוא להגן על נפש המת להצילו מן גהינם והרי יש כמה מתים שבישראל שלא זכו לבנים שיאמרו קדיש עליו לכן תיקנו שיאמר הרב מ"ץ קדיש והוא מגין לכל נפשות מת שמתו שאין להם מי שיאמר קדיש בעדם זת"ד והמנהג הוא דהיכא דהש"ץ נוטל רשות מהרב מ"ץ ועל הרוב נותן לו רשות ואומר ולכאורה היה נר' כי לא נכון ליתנו לאחד אחרי שיש תועלת לנפשות המתים שאין מי שיאמר קדיש בעדם ואפשר לו' כי כיון שהוא ש"ץ וברשות הרב מ"ץ הוא אומר קדיש אפשר דאהני להו אמירת קדיש זה גם לאלו וא"נ לפעמים הרב מ"ץ מלבשתו ענוה ויראה ואינו רוצה ליטול שררה ולומר קדיש ובפרט כשיהיה הש"ץ אדם חשוב ות"ח או לפעמים שיש בביהכ"נ בני אדם שהם בתוך יב"ח על או"א והוא מוחל להם ואפשר כי כל כה"ג זכות זה עם אמירת קדיש ושעונה אמן אחריהם מהני והכל לש"ש. ואנכי נוהג לומר קדיש אחרי פ' איזהו מקומן וברייתא דר"י קדיש דרבנן וגם אחר התפילה ללמוד פ' אחד משנה ולומר קדיש דרבנן ובזה אנכי מכוין בעד נפשות כל מת הצריכים רחמים לנוח נר"ן במנוחות שאננות בעדן גן אלקים וקדיש בתרא תמיד אנכי מרשה שיאמרו אחרים הש"ץ או אנשים שהם בתוך יב"ח על או"א ושאר קרוביהם ובזה אנחנו יוצאים י"ח שמים וי"ח הבריות וי"ר שיהיו כל מעשינו לש"ש אמן.
ויש לכוין באמירת הקדיש המרביץ תורה לג' דברים על התור' בעבור נפשות המתים המחזיקים בתור' בידינו ועל העבודה בעד נפש אביו ואמו כי ידוע כי הבן חייב לכבד את אביו ואת אמו ומכבדו בחייו מכבדו במותו ואמרו בזה"ק כי צריך להיות הבן כעבד לרבו לגבי אביו ואמו וזהו עבודה ועל ג"ח היינו לכוין בעד נפשות המתים אשר מתו בלא בנים והרי באמירת קדיש ומכוין לעילוי נשמת המתים הללו הרי הוא עושה ג"ח וחסד שעוש' עם המתים הוא חש"א ואשרי הזוכ' במעשיו לעשותן לש"ש ולעשות נח"ר למתים ולחיים. וזהו לפי מה שקיבלנו כי אמירת קדיש המרביץ תור' הוא בעד המתים וכדברי הגאון מז"ה ז"ל וכמש"ל ברם אנכי אומר כי הטעם שנתקן לומר קדיש בתרא הרב המרביץ תורה הוא כי חיובא רמיא על כל רב ומנהיג בדורו להתפלל תמיד על בני דורו ונוסח על ישראל ועל רבנן וכו' הוי תפלה כוללת לבקש עליהם רחמים ובא וראה בזה"ק בז"ח כמה הפליגו בזה שחייב כל רב ודיין שהוא ראש על העדה להתפלל תמיד על בני דורו וכמה נתגנה נח על זה שלא ביקש רחמים על דורו עד שקראו הקב"ה רעיא שטיא ועיין מ"ש בס' הקטן תוכחת חיים ס' נח מ"ש בזה בס"ד והוא טעם נכון וק"ל: