חיים ביד/נ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< · חיים ביד · נ · >>

סימן ן[עריכה]

נשאלתי מעיר הקרובה דורגוטלו קאסאבה יע"א על אודות המרחץ שנשרף ונפסל המקוה וכדי לתקן אותה בשלג צריך הוצאה מרובה ויש צינורות שבאים המים מן המקור לאמת המים שבמרחץ ומשם יש צינורות שהולכים המים להמקוה ובאמת המים אין לה בית קיבול כלל כ"א דוקא צינורות אך באמצעות הדרכים מן המקור עד מקום אמת המים שבמרחץ יש כמה כלי חרס שכן הוא דרכם להניח בכל ריחוק כ' אמות מו"מ כלי א' אם איכא בזה משום חשש מים שאובים או לא יען שהמים כשם שנכנסים לתוך הכלי כך הם יוצאים מכנגדם יורנו מורינו אם הותר למלאת המקוה דרך צינורות וכלים הללו ויבא שכמ"ה:

תשובה עיין למרן החבי"ב בשיירי כנה"ג חי"ד סימן ר"א הגב"י אות נ"ד שכתב משם הרב המבי"ט ח"ג סימן ע"א וז"ל טבילה שמימיה באין מן הנהר דרך חביות והחביות סמוך לפיהן נקב שבו נכנסין המים לחבית וכנגד נקב זה נקב אחר בחבית עצמה שמשם יוצאין המים והולכין לחבית אחרת וכן עזה"ד עד בית הטבילה אעפ"י שהמים נכנסים בחבית הנז' עד הנקבים והם שאובים הטביל' כשרה לפי שהמים הבאים לבית הטבילה אינם שאובים אלא שצפין על המים שבחבית והולכים לבית הטביל' וסיים שם מרן החבי"ב דגם הרב מהר"א גאליקו בתשו' כ"י הכשיר בנדון זה מט"א ע"ש ועיין להרב ידיו של משה בחי"ד סוס"י י"א שסמך על הוראת הרב המבי"ט הנז' והכשיר מר באתריה בקושטא שהן בדרך זה וכמ"ש מוה"ר עיני דוד דל"ח סע"ב יע"ש ועיין בתשו' ס' אבקת רוכל סימן נ"ו שכתב דכשהמים נכנסים דרך נקב שבכלי ויוצאים מנקב שכנגדו עדיף טפי מכשהמים יורדים מהצינור על שפת השוקת ואם לא עדיף מינה כיוצא בו מיהא הוי יע"ש. ולעד"ן דיותר עדיף כשהמים צפין ע"ג השוקת והולכים משם לצינורות שמהן באים אל המקוה שאז המים הבאים מן המקור הן הולכים בשופי זה עדיף יותר מכשהמים נכנסים דרך נקב ויוצאים מנקב שכנגדו ומ"מ בין כשהמים עוברים דרך נקבים ובין שעוברים מעל שפת הכלי שניהם כאחד טובים והמקוה שמתמלא עזה"ד כשר ומהיות טוב אם יכולים לעשות שינקבו בתחתית הכלי כדי לבטלו מתורת כלי עדיף טפי ועכ"פ כל שהוא עיקר צריך לאודועי שיהיו כל הצינורות שיש מן המקור עד בית הטביל' כולם בנויים וקבועים בקרקע ע"י טיט וכמו כן בצינור המקלח אל תוך המקוה עצמו יהיה קבוע בבנין בנוי בתוך הכותל באופן שלא יהיו שום צינור תלוש שיבא לטלטלו אלא הכל יהיה בבנין קבוע מחובר בקרקע או בכותל כאמור וכמו שהאריך בזה הרב חתם סופר חיו"ד סימן קצ"ט יעש"ב. נאום החותם פה אזמיר יע"א בר"ח אדר הראשון שנת ובדבר הזה תארכו ימים לחיים טובים ולשלום: