חיים ביד/נח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

אחוך שמע לי מי שאמר לרבו בכתב או בע"פ באיזה פסק הלכה שטעה או ששגג אם הוי זה בזיון וחייב נידוי או לא הוי בזיון ואת"ל דלא הוי בזיון גמור אי מותר לכתחילה או אסור.

תשובה עיין בס' חוות יאיר בתשו' דכ' להדייא דמותר לכתוב ששגג או טעה אפי' להראשונים כי ב"ו מעותד לכך גם ראיתי בס' הברית בהקדמתו שכתב דמותר לכתוב טעה על גדולי הראשונים ויש להביא ראיה על זה ממה שמצינו כי ר' ישמעאל קיבל מרע"ק כמ"ש הרמב"ם בהקדמתו לס' היד ח"א ועיין ביומא ע"ה ע"ב דאמר ליה ר' ישמעאל לרע"ק טעות ועמ"ש בתוס' ע"ז מ"ה ע"ב ד"ה אמרע"ק ועיין עירובין י"ג וזבחים נ"ז ועיין בסנהדרין פ"ו סתם ספרי ר"ש ובס' כריתות והליכות עולם כתוב סתם ספרי ר' ישמעאל וכולהו אליבא דרע"ק ועיין יד מלאכי אות תק"ג ועמ"ש הרב שם הגדולים ח"ב מערכת ס' אות ה' יע"ש ואיתא בסדר הדורות במעשה דר"ת ורש"י במחלוקת תפילין אי הויות באמצע או לא שהעלה רש"י למשרע"ה שיאמר כמותו ואמ"ל למש"ר טעית וכמו כן כתוב שם במחלוקת ר"ת עם רבינו אפרים בקשר של תפילין שאמר לו ר"ת למשה רבינו טעית יע"ש ועיין בא"ח סימן תקפ"ג והרב חק יעקב א"ח סי' תס"א סקי"א על דברי הע"ש ובאמת שגג בזה וכו' יע"ש. גם הרב פר"ח ביו"ד סימן פ"ד סו' סקטו"ב שכתב ע"ד הט"ז וטעות הוא בידו יע"ש ובא"ח סס"י תנ"ד ע"ד הרב אהל מועד יע"ש ובעל העיטור אות ח' דיני חוב דס"ז ע"ג כתב ורבינו אבן מיגאש שאמרה בלה"ק שגגה הוא עכ"ל.

עוד תראה למרן בש"ע א"ח סימן תרס"ד סעיף ז' שעל דברי הרשב"ש בתשו' כתב וטעות הוא בידו והיא התשו' שהביאה שם בב"י והוא ל"ו נדפסה בתשו' הרשב"ש סימן ז' כמו שיע"ש. ועטרת זקנים א"ח רס"י קפ"ח כתב ע"ד הכלבו וטעות הוא יע"ש והרש"ך בח"מ סימן שצ"ו סק"ו ע"ד מור"ם בהג"ה כתב נ"ל שזהו שגגה וכו' וכתוב בה' בכורות להרמב"ן פ"ח בס' הלכות יום טוב דקצ"ד ע"א ואשכחן בגדולות ופסוקות בהא מילתא טעותא יע"ש. ומרן ב"י יו"ד סימן קע"ט ע"ד רי"ו כתב מרן וטעות הוא יע"ש והרמב"ן עה"ת ס' שופטים ע"פ על פי שנים עדים וכו' כתב אמר הגאון רב סעדיא וכו' וכדומה לי שטעה הגאון יע"ש. גם הרב יד מלאכי במערכת ד' סימן שז שכתב וז"ל ותמהני על שני גדולי הדור איך שגו ברואה יע"ש.

וכה הראני גם כן בני כי ביצחק יקרא הי"ו מ"ש מוה"ר הגדול בוצינא קדישא מוהר"א הכהן זיע"א בס' אגדת אליהו ח"א בפ"ז דפאה סימן י"א דפ"ט ע"ד שכתב וז"ל עוד נלמד אם רואה אדם שטעו בו הראשונים מותר לומר דטעו ואפילו לבני בניו יע"ש. והרב מלאכת הקודש ס' משפטים דצ"ח ע"א וז"ל והרא"ה בס' החינוך שגג בשיעור המעה ע"ש וכבר הושג מהרב מוהר"י רוזאניס ז"ל. והרב מוהר"י דונדון ז"ל בס' תומת ישרים סימן ר"ח כתב שמ"ש הרב רבינו ישעיה השני דס"ל דהוי מדאורייתא וידוע שדבריו בטלים מאחר שכל הפוסקים ס"ל שאינו אלא מדרבנן הרכנה"ג באה"ע סימן קכ"ח אות ל"א. ומצאתי להרב שער אפרים סימן ק"ד דכ' דברי הר"ן בטלים יע"ש ונראה לומר כי כונת הרב כי כיון שהרבה אחרונים חלקו עליו וקי"ל אחרי רבים ממילא הם בטלים ולא ח"ו שהוא אמר בדרך דחיה לדברי הר"ן שדבריו בטלים חלילה וברור. וכזאת וכזאת המצא תמצא הקורא בספרי דב"ר יותר ממ"ש כאן עכ"פ העיקר הוא שיכתוב ע"ד אמת וענוה צדק וכאילו בעל שמועה כנגדו ולבו לשם שמים בלי שום פניה כלל ולא יחשוב ה' לו עון על כי אין ברוחו רמיה: