חיים ביד/קכ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סימן קך[עריכה]

מעשה באחד שבא לעיר ביום שלשים לקבורת אשתו והיה יום ל"א למיתה והרי קי"ל כהרי"ף ודעימיה דיום ל' הוי כתוך שלשים אלא דיש קולא מצד אחר מ"ש מוהרש"ל וה"ד הב"ח והדרישה בסי' שצ"ט והש"ך בסי' ת"ב סק"ו והרב ט"ז סק"ז משם רבינו ירוחם דבשמוע' ביום ל"א למיתה הוי שמועה רחוקה אף דהוי יום ל' לקבורה יע"ש. ונראה דלא קי"ל הכי יען הש"ך עצמו חזר בו בס' נקודות הכסף ותמה אדרבא דמדברי ר' ירוחם בנתיב כ"ח ח"ג מבואר להפך דכתב וז"ל שמועה רחוקה נקראת ששמע שמת לו מת ושמעה אחר שלשים יום לקבורתו ע"כ ומאחר שעיקר מאריה דהאי שמעתתא שהביא מוהרש"ל הוא בשם ר' ירוחם ובר"י מבואר להפך אין למנקט סברתו להלכה כי כמו שמצינו בדיני ממונות בפוסק שמביא סברת פוסק אחר בשמו ונמצא באותו פוסק עצמו שדבריו הם הפך ממה שמביא דלא חשבינן אותה סברא למנין הקי"ל וכמ"ש מוה"ר בעי חיי בחח"מ סי' ס"ד דח"ן ע"ד וסי' ח"ס דח"ס ע"ב וכן נרא' ממ"ש בבית הכנסת שלו ח"מ סימן ר"ט הגה"ט או"ב ע"ד מוהרשד"ם ועוד לו בס' בעי חיי ח"מ ח"א סימן קמ"ה כיע"ש כ"כ נרא' לע"ד לומר דה"ה והוא הטעם נמי בדיני או"ה דאם ראינו כה"ג דמביא הפוסק סברא משם פוסק אחר והוא מפורש בספרו להפך מאותה סברא ומכ"ש ממקום שבא מאותו ספר ומאותו מקום דמבואר להפך וכשגגה שיוצאה מלאו להן או מהן ללאו דפשיטא ודאי דאותה סברא אינינה מן המנין ואין קובעין הלכ' כמוה ולא זו בלבד אלא אפי' במי שמביא בשם אחרים דברים ומצינו שינוי בלשונו במקצת הלשון אמרינן עדות שבטלה מקצתו בטלה כולו כמ"ש הרב נ"ב ח"ב חיו"ד סי' א' ועמ"ש עוד הרב גופיה בספרו דגול מרבבה חיו"ד סי' ת"ב ובס' תפארת למשה שם: