נודע ביהודה (תנינא)/יורה דעה/א
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן א[עריכה]
תשובה
לכבוד הרב המופלג ומושלם כבוד מו"ה פרידמאן נר"ו:
מכתבו קבלתי, ועל דבר אשר שאל שוחט שידיו מרתתין ואמנם הוא מרגיש בפגימה דקה וגם אומר ברי לו שאינו נכשל בשום דבר במלאכתו לא שהה ולא דרס וכיוצא כי אין הריתות מזיק לו במלאכתו: הנה בודאי יש להעבירו שלא ישחוט עוד אבל לאסור למפרע לא ידענא טעם כיון שהשוחט מוחזק למומחה בהלכות שחיטה וגם איננו חשוד בשום דבר קלות אם כן הוא נאמן על למפרע שלא אירע לו שום קלקול. ומה שכתב הלה"פ בשם הסמ"ג שקר העיד וגם לשונו בלול שכתב ומצא כתוב בסמ"ג בשם מהר"א שטיין ובשם מרדכי, זקן ומי שידיו מרתתין הן מחמת חולשה או מכח טבעו שג"כ ידיהם כבידות ששחיטת רובם דרסות המה ואע"פ שאמרו שברי להם שלא דרסו אין נאמנים מפני שהם עלולים לכך עכ"ל:
הנה ידוע שהסמ"ג קדם להמרדכי ולא עוד אלא שמהר"א שטיין הוא אחרון ועשה ביאור על הסמ"ג ואיך יכתוב הסמ"ג בשמם ולא נמצא דבר זה בסמ"ג ובמהר"א שטיין נמצא להיפוך שהרי הלחם הפנים כולל גם זקן בדין זה לאסור בדיעבד, וזה לשון מהר"א שטיין בביאורו למ"ע דף קמ"א ע"ב, והמרדכי כתב השוחט בלא ברכה פיגול ושחיטת אשה או סריס או זקן בן פ' שנים או נער פחות מבן י"ח שנים אסורין לשחוט וחומרא בעלמא הוא וכן פירשו תוס' עכ"ל. הרי שכתב בפירוש בזקן בן פ' שנים שחומרא בעלמא הוא, הרי ששקר העיד בעל הלה"פ בזקן ועדות שבטלה מקצתה בטלה כולה. וגם למה יגרע דבר זה ממה שמבואר ברמ"א בסימן א' סעיף ג' בהגה"ה ומי שדרכו להתעלף ואנו יודעין שאינו מוחזק ושחט ואמר ברי לי שלא נתעלפתי נאמן מאחר שידוע שיודע הלכות שחיטה. והש"ך מיקל שם שאפילו שותק ג"כ מותר ובזה נחלק עליו התבואת שור אבל באומר ברי מי יבוא אחרי הכרעת רמ"א. ולכן נראה לענ"ד שהכלים שהם בעין עוד משחיטת השוחט הנ"ל מותרים להשתמש בהם, ולרוב הטרדה אקצר: