חיים ביד/סב
סימן סב[עריכה]
שאלה מעשה שהיה כך היה בעירינו אזמיר יע"א שהמנהג הוא שהרב המורה צדק בקהל עדתו בביה"כ שנותנים לו הציבור להיות מתפלל שם ושולט עליהם הוא יושב בראש בכניסתו לפתח ביה"כ לצד ימין ואירע מעשה שנפטר הרב המורה ושמו בעיר ב"ד של ג' ונתנו ביה"כ זה לב"ד ולא היה שם שולט הרב שבעיר כמאז ומקדם ובמאי דביני ביני הפצירו היחידים שבקהל לאב ב"ד שהוא יחיד מאותו הביה"כ להיות יושב שם בראש לצד ימין והגם כי לא היה רוצה לישב שם משום ענוה יתירה שהיה בו עכ"ז הפצירו בו עד בוש וע"כ שלא בטובתו ישב שם בראש יותר מחזקת ג' שנים וגם הוקבעו המנהג בעיר שבעה זקנים להיות דנים יחידי העיר בב"ד של ג' ושוב שמו בעיר רבנים וסליקו הב"ד של ג' ובכלל נטלו מהב"ד הבתי כנסיות שלהם ונתנו אותם להרבנים והרב שנטל זה הביה"כ הוא בא להתפלל והמנהג הוא שהוא יושב בראש במקום שכבר זכה האב"ד אם לפי הדין יכולים להורידו ולהוציאו ממקומו או לא:
תשובה קי"ל בכל התורה כולה מעלין בקדש ולא מורדין ומ"ג כי מעיקרא ההסרת הב"ד מלדון בעיר הוי שלא כדין וגם מה שנטלו מהם הבתי כנסיות אחרי שזכו בהם מי יכול להוציאם מידם ומ"ג אחרי אשר זכה האב"ד לישב שם בראש ובבואו הרב להתפלל שם ומוציאו אין לך הורדה וזילותא גדולה מזה כי הגם שכתב הרב הגדול חיד"א ז"ל בס' לדוד אמת סי' ב' אות ד' וז"ל ונראה דאם לא היה חכם בקהל ונתנו קריאת העשרת הדברות לזקן אחד ואח"ך לקחו הקהל חכם אחד והמנהג בעיר שחכם הקהל קורא עשרת הדברות בזה וכיוצא זוכה חכם הקהל ואין לזקן שום חזקה כנ"ל עכ"ל וא"כ יאמר נא ג"כ בנ"ד דכל זה שנתנו זה הכבוד לאב"ד לישב בראש לצד ימין זהו דוקא מפני שלא היה להם רב בקהל עכשיו שלקחו רב זוכה הרב ואין לו חזקה דל"ד כלל והרבה תשובות בדבר חדא כי כאן בנ"ד האב"ד אשר זכה לישב שם היה כפי המנהג שהרב השולט באותו ביה"כ הוא היושב וכבר היה לו לאב"ד שליטה באותו ביה"כ ומי יכול להוציאה מידו ואין זה הפך מנהגם וזאת שנית כי הרב חיד"א לא דיבר כ"א בחכם עם זקן אבל כשיהיה המחזיק חכם כמוהו בזה לא דיבר הרב ז"ל זאת ועוד כי התם בקריאת עשרת הדברות הענין העדר כבוד הוא בשב וא"ת והוא מזמן לזמן משא"כ ענין ישיבת ביה"כ שהוא תדיר ולא פסיק והקמתו ממקום למקום הוי קום עשה ובפומבי ונראה לכל דבכה"ג ליכא מאן דפליג על זה כל זה אנכי אומר מדינא ועיין בתשו' הריב"ש סימן רע"א ובס' בעי חיי חח"מ אבל יען אמרו בגמ' ענוה גדולה מכולם ומצינו ג"כ להרמב"ם בה' דיעות סו' פ"ה שכתב דבכלל התנאים שצריך הת"ח להתנהג בהם בענוה יתירה וז"ל ולא יצר לאדם לעולם בחייו כללו של דבר יהיה מן הנרדפים ולא מן הרודפים מן הנעלבים ולא מן העולבים ואדם שעושה כל המעשים האלו וכיוצא בהם עליו הכתוב אומר ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר יע"ש וא"כ הגם כי יהיה הדין עמו שעכשיו שהצבור עשו מה שעשו לא יבקש גדולות במקום שיבוא הענין לידי מחלוקת (וקטנה) [וקטטה] ולדבר ח"ו על החכמים שידברו עליהם המון העם זה אמר בכה וזה אומר בכה וכיון שכתב הרמב"ם שלא יצר לאדם לעולם הרי הוא בא להיות יושב במקומו א"כ הרב הבא לישב בצד שמאל הוי קצת צער לו וגרעון כבוד בסיבתו וא"כ כשיקום ממקומו לכבד להרב הבא לביה"כ הרי הוא ניצול מלהיות מצר לאדם וגם שמורה שהוא ענין באמת ולהיות מן הנרדפים ולא מן הרודפים ואם לעצתי ישמע יעבור על מידותיו לישב לצד שמאל וישב הרב לצד ימין וזהו נראה שרמזו רז"ל בגמ' והביאו רש"י בחומש ס' שופטים ע"פ לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל אפי' אומרים לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין אתה חייב לשמוע והיינו על ימין שהוא חזקה שלך שזכית לישב בצד ימין שתקום ותשב לצד שמאל ועל שמאל שבא הרב לישב שישב לצד ימין:
ואם באולי גם בצד שמאל שם היה יושב איזה אדם נכבד מרשומי הקהל ועי"ז שאתה בא לישב לצד שמאל אתה בא לדחותו לזה שישב למטה ממה שזכה הגם כי אינו ת"ח והוא בע"ה וניח"ל בהכי היותר טוב מזה הוא כי מקומך הראשון אשר היית יושב אל תנח וכן נעשה מעשה להיות חוזר למקומו הראשון ושבח וגדולה נתנו לו אשריו ואשרי חלקו:
ולענין דינא מה שנוגע לדררא דממונא אם חייבים הציבור לתת להם שכרם נראה לי דחייבים לתת להם שכרם מושלם יען דבר זה נעשה בהסכמת כל הממונים והרבנים וט"ה וכל היחידים שיתנהג בעיר לדון בב"ד של ג' ומאחר שנתהג דבר זה ונעשה מנהג זה קרוב לשבעה שנים והרי איכא מנהג והסכמה ומ"ג דהוי הסכמה למגדר מילתא דלא יוכלו לחזור בהם וכבר היה מעשה בימי אבותינו הקדושים הרבנים הגדולים שמינה מורינו הרב הגדול מוהרח"א ז"ל בעל ס' נשמת חיים ב"ד של ג' בעיר להרב כמוהר"ר שלמה בן עזרא ז"ל ולהרב כמוהר"ר יצחק מאייו ז"ל ולהרב מ"ז אור היר"ח ז"ל ושוב חזרו בהם וסילקו שהכריחו הרבנים הגדולים מורינו הרב כמוהרי"ם ז"ל בס' הבהיר שפת הים חיו"ד סי' כ"ג ומז"ה הגדול ז"ל בס' הנחמד חק"ל חיו"ד ח"ב סי' ב"ן שחייבים הציבור לתת להם הפרס אף שסילקו כמו שיע"ש ושם כתב מורינו הרב כמוהרי"ם ז"ל בריש התשובה דענין מינוי ב"ד של ג' הוא הסכמה לגדר וסייג לתורה דאפי' הוי רווחא להאי ופסידא להאי יכולים ט"ה לתקן בלי רצון כולם וכמ"ש הרב משא מלך יע"ש. ומ"ג כי ענין נ"ד יען היה מדעת ורצון כולם ואדרבה היו כולם ששים ושמחים על הדבר הזה להיות דנים בב"ד של ג' ולא באחד כדי לסלק מעליהם כמה חששות וקטטות וכבר הוקבע המנהג בעיר שבעה שנים ונעשה הסכמה עד ימות המשיח שכן יתנהג א"כ בודאי דחייבים לשלם שכרם מושלם ואם מורינו הרב כמוהרי"ם ז"ל כתב שם בנדון שלו וז"ל ועוד מאחר שנמנו וידעו כל בני העיר ממינויים ולא נשמע שום פוצה פה ומצפצף בדבר אלא אדרבה כל בני העיר שמחו לקראתם וישבו בבית הוועד ודנו את העם קרוב לב' חדשים מה מקום לערער עוד עליהם ולסלקם ממינויים אחר שכבר זכו בו מן הדין וכו' ע"כ ואם זה כתב מוה"ר ז"ל בנדון דידיה בשלא הוקבע המנהג בעיר ימים ושנים דאינם יכולין לסלקם כ"ש וק"ו בנדון דידן שהוקבע המנהג ימים ושנים:
גם אין מקום לו' כי מאחר שסילקו הב"ד של ג' ומינו ג' רבנים ושתקו סברו וקבילו ומחלו זכותם כי הרבה תשובות בדבר חדא שכבר הכריח מורינו הרב ז"ל שם דל"מ מחילה בשתיקה בדבר הזה ועוד כי כאן בנ"ד היה התנאי מפורש מכל הת"ח שבעיר להרבנים שהתרו ומיחו מחאה מפורשת כי אינן מקבלים עליהם מינויים אם לא יהיה הב"ד של ג' במקומו הלא"ה לא עד שכ"כ היתה התראה זאת כי לאחד מן הג' רבנים לקחו מידו שטר בחתימת ידו כי אם לא יהיה ב"ד של ג' בעיר לא יוכל להיות הוא רב ודיין וא"כ אין לך התראה ומחאה גדולה כזאת וכאשר כתב שם מורינו הרב כמוהרי"ם ז"ל ודוק: