חיים ביד/צא
סימן צא[עריכה]
אחוה דעי על הסכמה הנעשית בעיר וראובן אמר כי הסכמה זאת היא סנפיר וקשקשת מדג סרוח וכך יתקיים ראשם כמו שהסכמה זאת תהיה קיימת אי הוי זה בזיון או לא:
תשובה עיין בתשו' בארות המים בחיו"ד סי' ך' דקכ"ו ע"ג דהאומר שהכתב שלהם אינו ראוי אלא לצור עפ"י הצלוחית הכריח הרב ז"ל דלא הוי ביזוי וגם כי נשבע כי לא כיוין לבזותו ושהוא לא חתם בה ועכ"ז שיפייס אותם ויבקש מהם מחילה יע"ש. מינה נלמד לנ"ד דהדברים הם דברי ביזוי ביותר וגם שחתום בה בודאי דחייב דין וצא ולמד ממ"ש הרב כנה"ג בתשו' בעי חיי חח"מ ח"א סי' רח"ל שנשאל במעשה שאירע בראובן ושמעון שהיו מתקוטטים על דבר ששמעון היה מערער על תיקון שעשה הת"ח ומקנתר ע"ד וראובן היה רע בעיניו על הצותו ועל דברו על מה שעשה הת"ח והיה מוכיחו לש' למה תדבר כדברים האלה סתירתן של ת"ח בנין כ"ש בנין שלהם ועל זה נתקוטטו שניהם ובין המחלוקת קרא שמעון לראובן רשע וראובן נידהו בחושבו שהיה חייב נידוי ושמעון השיב אדרבא ושאל השואל אם נידויו של ראובן נידוי או אדרבא שהשיב שמעון הוי כדין וראובן הוא ושמעון הוציא קול שחכם אחד אמ"ל שצריך ראובן לישב בנידוי מפני האדרבא שהשיב שמעון שנידויו היה שלא כדין והמנדה למי שאינו חייב נידוי מנדין אותו כדכתב הרמב"ם ועל זה השיב וז"ל ומ"מ בנדון שלפנינו נידויו של ראובן נידוי וצריך שמעון לנהוג בו נידוי שהרי תוכחתו של ראובן עם שמעון היה שלא ילגלג על מה שעשה הת"ח ויש כאן ביזוי החכם לומר שמה שעשה לאו שפיר עבד ובפרט היותו בפני קהל ועדה ודרך (לוגלג) [ליגלוג] וכו' ע"כ. וכ"ש כאן בנ"ד כי ביזה בדברי ביזוי ובפני העש"ג ושהוא חתום בהסכמה זאת בג' חתימות דודאי יגדל עונשו יותר עשר ידות מעונש שמעון כי בשמעון לא היה כ"א ב' חטאים שקרא לראובן רשע ושלגלג על תיקון שעשה הת"ח וכאן יש חטאים רבים אין מספר ערש"ג ודברי ביזויים והסכמות ותיקונים מכל הרבנים והחכמים שבעיר ועפ"י התורה וחולק עם רבים ומחזיק במחלוקת וכמה ביטול מצות עשה וכמה עבירות ממצות ל"ת וכמה קללות מיתומים ואלמנות ות"ח ושלוחים ועניים וצנועים ותושבי א"י ת"ו רח"ל ועיין מוהריק"ו שורש ק"ף והביאו מרן ביו"ד סס"י של"ד דמי שאומר שאינו חושש לגזרתם וגם החציף פניו נגד הת"ח חייב נידוי יע"ש וכ"ש וק"ו בנ"ד שהיא הסכמת כל הרבנים וכל החכמים והוא עצמו חתום בג' חתימות לקבל הסכמת והעונש שיגזרו והם גזרו כי העובר על הסכמתם נלכד ברשת נח"ש.
כיוצא בדבר שמעו נא תוכחתי על מעשה שהיה בצבור שהסכימו בדבר אחד לתיקון העיר עם ממוני הזמן וט"ה וטובי העיר והפרנסים וכמעט כל הציבור רובו ככולו והרבנים והב"ד עמהם והוכרז התקנה בעיר בבתי כנסיות ע"י שמש הכולל בשם הרב הכולל נר"ו כי כן הוא המנהג שאפי' בדבר מוסכם מכל הצבור והרבנים עכ"ז הכרוז הוא בשם דבר אחד לדור הוא בשם הרב הכולל נר"ו ויקר מקרה רע כי בעת שהיה מכריז השמש בבית הכנסת בשעת קס"ת בין גברא לגברא שהיה הס"ת בתיבה קם אדם אחד והכה לשמש במקל מכה רבה עד שעשה בו פצע וחבורה הא ודאי האיש הלזה חטא חטא גדול יתר מאד היותו בביהכ"נ מקום השכינה והרי אמרינן בסנהדרין צ"ט ע"ב דאפיקורוס הוא המבזה את חבירו בפני ת"ח כ"ש המבזה בתוך ביה"כ מקום השכינה וכמ"ש מוהרשד"ם חאה"ע סימן קכ"ב ומוהר"י וייל סי' קנ"ב והביאו הרב כנה"ג בא"ח סימן קנ"א והרב עדות ביהוסף ח"ב סי' ל"א דס"ז ע"א. ובודאי דחייב נידוי בעבור זה לבד ולא עוד אלא שהוא מבזה לשליח ב"ד שהרי השמש הכריז בשם הרב הכולל נר"ו והמכהו בשביל שהכריז הרי הוא כאילו מכה להרב נר"ו ח"ו והרי פסק מרן בח"מ סס"י ח' אף בשליח ב"ד אסור לנהוג קלות ראש והמצערו יש לו רשות לב"ד להכותו מכת מרדות והשליח נאמן כשנים להעיד שביזהו כדי לנדותו יע"ש. ובר מן דין מ"ש במס' שמחות ובירוש' כל מקום שפשטו ב"ד את ידיהם אעפ"י שחזרו וקירבו אינו יוצא מן העולם בשלום דיש בזה ג' נוסחאות י"ג ב"ד וי"ג חכמים וי"ג רבים וכמ"ש בס' תוכ"ח ס' וארא וס' משפטים בס"ד. וכאן נמצא תלתא כחדא ב"ד וכל החכמים וגם תקנת רבים כל הציבור שהסכימו בזאת התקנה כולם כאחד וא"כ תשובתו קשה עד מאד וצריך שיקבל עליו נידוי לישב בקרקע בחליצת מנעל ויתירו לו וגם ללקות מ' מלקיות ואח"כ לילך לביהכ"נ לשאול מחילה ברבים במקום שהכה וביזה לשליח ב"ד וכמ"ש מהרשד"ם שם וצריך שתהיה המחילה בעת קס"ת בעוד הס"ת על הבימה כאשר מתבאר ג"כ מתשו' הרב ת"ה שם בפו"כ סי' ר"י ויעשה זאת המחילה תכף אחר קס"ת שלא לבלבל בקריאת ס"ת בעוד שהס"ת עדיין בתיבה כמו שכן חטא כן צריך להיות תשובתו וגם יבקש מחילה מהרב והממונים וט"ה ויפייס לשליח ב"ד בממון ובפרט אם הוצרך להוציא הוצאות לרופא בשביל הכאתו ושב ורפא לו: