חיים ביד/כד
סימן כד[עריכה]
ישאלוני משפטי צדק אם מותר לקוץ אילן מאכל כדי להרחיב את ביתו לבנות באותו מקום ואת"ל דאסור אי מותר לעוקרו משם בשרשיו ולנוטעו במקום אחר ואת"ל דגם זה אסור אי מותר למוכרו לגוי ע"מ שיעקרנו מאותו מקום ויניחנו במקום אחר ויגדלנו על כל אלין דוו"ו יורינו כדת מה לעשות תשובה מחיים ואען ואומר בקצירת האומר הנה מסוגייא דב"ק פ' החובל צ"א נראה דמעולה בדמים מותר לקוץ אילני מאכל וליכא איסור משום בל (תשחיש) [תשחית] יע"ש והרא"ש בפסקיו שם כתב וכן אם היה צריך למקומו נראה דמותר יע"ש וכ"כ ריב"ה שם בקיצור פסקי הרא"ש וז"ל ואם הוא מעולה בדמים או צריך למקומו מותר יע"ש. וכ"כ הרא"ש בתשו' בשמים ראש סי' של"ד שנשאל על זה וכתב וז"ל אבל הא דהכא נראה לי דמותר כי הרמב"ם בהלכות מלכים דעיקר איסורו דוקא דרך (השחטה) [השחתה] ואפשר דצריך למקומו לא מיקרי דרך השחתא וכ"כ רי"ו בס' משרים נתיב ל"א ח"ב דבצריך למקומו מותר יע"ש וכ"כ בס' הזכרון שם ס"ו פ' החובל דבצריך למקומו מותר וכ"פ הרט"ז ביו"ד סי' קי"ו ס"ק וי"ו הלכה למעשה וכתב וז"ל ומזה התרתי לאחד שהיה לו קרקע עם אילנות לקוץ האילנות אעפ"י שיש בהם פירות כדי לבנות בית דירה עליה עכ"ל גם מורינו הרב הגדול בס' כנה"ג ביו"ד סי' קי"ז הגב"י אות ל"א שכתב וז"ל וכתב שם הרא"ש וכן אם היה צריך למקומו מותר ועל זה סמכו עכשיו שקוצצים אילנות שעושים פירות כדי לבנות שם בית דירה עכ"ל וכ"ן דעת הרב מוהר"י באסאן סי' ק"א והרב חוות יאיר סי' קנ"ה יע"ש אלא שהם הצריכו שצריך שיהיה לצורך מקומו לבנין בית דירה דוקא משא"כ להרחיב חצרו לצורך טיול לנויי ולהאיר יותר לא יע"ש גם הרב שבות יעקב ח"א סי' קט"ן מסכים לזה וכ"כ הרב זרע אמת ח"ב חיו"ד סי' ל"ג יע"ש אלא שראיתי להרב בית יעקב סי' ק"ס דהביא שהוא מחלוקת בזה דלדעת התוס' בב"ב פ' לא יחפור כ"ו פליגי על הרא"ש דאפי' לצורך מקומו אסור יע"ש וכבר עמדו ע"ד הרב שבות יעקב שם בח"א סי' קט"ן והרב מקור ברוך ק"ק סי' ח' והרב חיד"א בס' חיים שאל ח"א סי' כ"ב וסי' כ"ג ודחו דברי הרב ב"י דאין התוס' חלוקים על הרא"ש בזה ואין כאן מחלוקת כלל ועיין להרב שאלת יעבץ ח"א סי' נ"א יע"ש.
איברא דנמצא כתוב בצואות רבינו יאודה החסיד ז"ל סי' ג"ן וז"ל אילן העושה פירות אין לקוץ אותו ע"כ והנראה ודאי כי עיקר הצואה היא אפילו במקום שהדין נותן דמותר עכ"ז אין לחוש וכמ"ש הרב חיד"א ז"ל שם בסס"י כ"ג דל"א ע"ב שע"ד הצואה הלזו כתב וז"ל ויש לצדד בזה דכוונתו דהגם דמותר מן הדין לא יקוץ כמו שרוב הצואות הם דברים המותרים לפום דינא ועל קצתם אין העולם חוששים כלל עכ"ל ואנן בדידן ראינו להחמיר בכל צואות רבינו יאודה החסיד ז"ל כי העובר עליהם לא ינקה ממיתה ועוני ח"ו וא"כ הוא גם בזאת הצואה ראוי לנו להחמיר דחמירא סכנתא מאיסורא ולכן הטוב והישר הוא מ"ש הרב שאלת יעבץ ז"ל שם בתשו' דלרוחא דמילתא יקוץ אותו על ידי גוי יע"ש אלא דכפי הנראה פשט דברי הסה"ח כי לא יש היתר אפי' ע"י גוי ועיין מ"ש הרא"ש בתשו' בשמים ראש בסי' הנז"ל והיותר נראה מ"ש הרב שאלת יעבץ דאם כשעוקרין הגפן היא חיה ונטעי לה במקום אחר אין כאן בית מיחוש וכ"כ בתשו' שבות יעקב שם בח"א סי' קט"ן יע"ש ולזה הסכים הרב חיד"א ז"ל בס' חיים שאל ח"א סו' סי' כ"ג וכתב וז"ל כלל העולה דיכול ראובן לעקור האילן ממקומו ולנוטעו במקום אחר ויזהר להביא גוים אומנים ויחפרו את הארץ היטב כל הנצרך להוציא שרשיו בשלימות ותכף לנטעה במקום אחר וליעביד ליה כי היכי דנחיה יע"ש ואנכי אומר כי אחרי שיודע בודאי כשמוציא האילן ממקומו לנוטעו במקום אחר שהוא חי אזי יעשה זה אבל אם יש לו ספק שמא אינו חי לא יכנס (בשפק) [בספק] גם באופן זה ואפילו אם ימכור האילן לגוי בלי עורמה והגוי יקחנו ע"מ לשותלו במקום אחר ולהשגיח עליו כדי שלא ימות לחפור את הארץ ולהוציא כל שרשיו ולנוטעו תכף עכ"ז אם ח"ו לא יחיה בנוטעו במקום אחר אין להכניס בספק סכנה ושומר נפשו ירחק ממנו והביטה וראה בגליון הזוה"ק ס' קדושים דפ"א ע"א ובמה שרשמתי בקונטריס גנזי חיים מע' ב' בעזר אל חי וקיים.