ביאור:בבלי נזיר דף מ

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת נזיר: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו | הדף המהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

שאין דנין קל מחמור להחמיר עליו ^[1];

רבי אומר: אינו צריך ^[2]: הרי הוא אומר (במדבר ו ה: כל ימי נדר נזרו) תער לא יעבור על ראשו עד מלאת [הימם אשר יזיר לה' קדש יהיה גדל פרע שער ראשו] - התורה אמרה: אחר מלאת לא תהא תגלחת אלא בתער ^[3]'!

והכתיב 'תער לא יעבור על ראשו' ^[4]?

לעבור עליו בשני לאוין ^[5].

לישנא אחרינא:

והכתיב תער לא יעבור על ראשו כלומר: היכי משמע ליה דאחר מלאת לא תהא תגלחת אלא בתער? והכתיב 'תער לא יעבור על ראשו [עד מלאת]’, דאיכא למידק מינה: דעד מלאת - הוא דלא אלא בתער, הא לאחר מלאת - מגלח בכל דבר, ואפילו במלקט וברהיטני!?

לעולם אימא לך דלאחר מלאת - אינו מגלח אלא בתער; והא [דכתיב] בסמוך 'לא יעבור', ומשמע לא יעבור תער!

אמר רב חסדא: ללקות - באחת ^[6], לעכב בשתים ^[7]; לסתור ^[8] - אינו סותר אלא ברוב ראשו ^[9], ובתער.

בתער אִין, במידי אחרינא לא? והקתני: 'מנין לרבות את כל המעבירין ^[10]?

אלא אימא ’[וב]כעין תער' ^[11].

תניא [תוספתא מסכת נזיר פרק ד הלכה ג ^[12]] נמי הכי ^[13]: 'נזיר שתלש, מירט, סיפסף כל שהוא - אינו סותר אלא ברוב ראשו, ובתער ^[14]' ^[15];

רבי שמעון בן יהודה אומר משום רבי שמעון: כשם ששתי שערות מעכבות בו ^[16] - כך שתי שערות סותרות בו ^[17].

תנן התם ^[18]: שלשה מגלחין ותגלחתן מצוה: נזיר ומצורע ולוים; וכולן שגילחו שלא בתער או ששיירו שתי שערות - לא עשו ולא כלום.

אמר מר: שלשה מגלחין ותגלחתן מצוה - פשיטא ^[19]!?

מהו דתימא משום עבורי שער הוא ^[20], ואפילו סך נשא ^[21] - קא משמע לן דלא ^[22].

קתני 'וכולן שגילחו שלא בתער [או ששיירו שתי שערות - לא עשו ולא כלום]’; בשלמא גבי נזיר, כתיב: 'תער לא יעבור על ראשו' ^[23]; וגבי לוים כתיב (במדבר ח ז: וכה תעשה להם לטהרם: הזה עליהם מי חטאת) והעבירו תער על כל בשרם [והטהרו]; אלא מצורע בתער מנלן? וכי תימא תיתי מלוים - מה לוים שכן טעונין תגלחת, ואין תגלחתן אלא בתער - אף אני אביא את המצורע שהוא טעון תגלחת, ואין תגלחתו אלא בתער!? - איכא למיפרך: מה ללוים שכן טעונין תנופה בגופם ^[24] - תאמר במצורע ^[25] דלא ^[26]!?

אלא תיתי מנזיר;

מה לנזיר שכן קרבנו טעון לחם - תאמר במצורע דלא?

אלא מחדא לא אתיא, תיתי מתרויהון:

מהי תיתי ^[27]? תיתי מלוים? מה ללוים שכן טעונין תנופה בגופן - נזיר יוכיח; מה לנזיר שכן קרבנו טעון לחם - לוים יוכיחו, וחזר הדין: לא ראי זה כראי זה ולא ראי זה כראי זה, הצד השוה שבהם שהן טעונין תגלחת ותגלחתן בתער - אף אני אביא את המצורע שהוא טעון תגלחת ותגלחתו בתער.

אמר ליה רבא מברניש לרב אשי: וליפרוך מה להצד השוה שבהן שכן

עמוד ב

אין קרבנו בדלות - תאמר במצורע שקרבנו בדלות?

אמר ליה רבא בר משרשיא לרבא: האי תנא - מעיקרא אמר ללמדו ממצורע אי אפשר: שאין דנין קל מחמור להחמיר עליו ^[28]^[29], והדר אמר 'נילף מדינא' ^[30] - ומדינא נמי לא יליף ^[31]!?

אמר ליה: ההוא ^[32] - אליבא דרבנן ^[33], הא ^[34] - אליבא דרבי אליעזר ^[35], דתנן ^[36]: ואינו חייב ^[37] עד שילקטנו בתער; רבי אליעזר אומר: אפילו ליקטו במלקט וברהיטני חייב.

מאי טעמייהו דרבנן ^[38]?

דתניא: ’’זקנו' ^[39] מה תלמוד לומר ^[40]?

^[41] לפי שנאמר ^[42] (ויקרא כא ה: לא יקרחה קרחה בראשם) ופאת זקנם לא יגלחו [ובבשרם לא ישרטו שרטת] - יכול אפילו ^[43] מצורע ^[44] כן ^[45]? - תלמוד לומר: 'זקנו’’.

ומנלן ^[46] דבתער ^[47]?

דתניא: ’[ויקרא כא,ה: לא יקרחה קרחה בראשם] ופאת זקנם לא יגלחו[ובבשרם לא ישרטו שרטת]’ - יכול אפילו גילחו במספרים יהא חייב? - תלמוד לומר: ^[48] (ויקרא יט כד: לא תקפו פאת ראשכם) ולא תשחית [את פאת זקנך]; ^[49] יכול ליקטו במלקט וברהיטני יהא חייב? - תלמוד לומר: ^[50] ופאת זקנם לא יגלחו; הא כיצד? - איזהו גילוח שיש בו השחתה ^[51]? - הוי אומר זה תער'.

ממאי ^[52]? דילמא לעולם ^[53] אפילו ליקטו במלקט וברהיטני ^[54] נמי מצוה קעביד; והא ^[55] - קאתי לאשמועינן דאפילו ^[56] בתער לא מיחייב עליה ^[57]!?

אמרי: אי סלקא דעתא כי עביד ^[58] נמי במלקט וברהיטני - שפיר דמי ^[59], לישתוק קרא מיניה ^[60], ואנא אמינא ^[61]: ומה גבי נזיר, דאיסורא קא עביד ^[62] - אפילו הכי מחייב ^[63], הכא ^[64] - דמצוה ^[65] - לא כל שכן ^[66]!

הערות

^ על הקל, אלא להקל על הקל ולהחמיר על החמור; והכא דאי אפשר ללמדו ממצורע - אתא ליה 'תער' [ללמד] דבתער הוא דתיהוי תגלחת אחרונה, אבל במידי אחרינא לא
^ לתגלחת אחרונה, וכשכתב לך 'תער' - לא בא אלא לומר לך שאינו חייב אלא בגילוח תער; ומה שאתה אומר 'מנין למדנו לתגלחת אחרונה שהיא בתער'? - מן דקדוק הכתוב אתה למד
^ שהוא צריך גילוח בתער
^ כלומר: והיכי אמר תנא קמא דחייב על כל שאר מעבירין, ו'תער' לא בא אלא לתגלחת האחרונה? והכתיב 'תער לא יעבור על ראשו', דמשמע: בתער הוא דמחייב, אבל לא בשאר מעבירין
^ על 'תער [לא יעבור]’, ועל 'לא יעבור' - כל המעבירין
^ שאם גילח תוך מלאת שער אחת - לוקה
^ שאם גילח כל שערו בתגלחת סוף ימי נזירותו, ושייר בו שתי שערות - לא עשה ולא כלום
^ אם גילח בתוך ימי נזירותו
^ אם גילח את רוב ראשו
^ תלמוד לומר: 'לא יעבור'
^ כל המעבירין (מעבירין) סמוך לעיקרן
^ ליברמן
^ כדאמר רב חסדא
^ דוקא
^ ואמרי לה כדאוקימנא לה אליבא דרב חסדא - כעין תער; ומאי 'בתער' דקתני בַּברייתא? - כעין תער
^ בתגלחת טהרה
^ בתגלחת איסור
^ והיא בסוף נגעים פ"יד, מ"ד; גם ברייתא היא בסיפרא [ספרא מצורע פרשה ב פרק ב משנה ו]
^ דמגלחין: בכולהו מפרשי בהו קראי: בנזיר כתיב 'וגילח הנזיר' (במדבר ו יח); במצורע כתיב (ויקרא יד ח) וגילח את כל שערו; בלוים – 'והעבירו תער על כל בשרם' (במדבר ח ז)
^ שפיר דמי
^ סם שמשיר את השער
^ דלא סגי ליה אלא בתגלחת, כדקתני דתגלחתן מצוה
^ לרבי כדאית ליה, ולתנא קמא כדאית ליה, וכדלעיל
^ כדכתיב: והניף אהרן את הלוים תנופה לפני ה' (במדבר ח יא); והואיל וטעונין תנופה - מחמרינן בהו כולי האי, דלא הוי תגלחתן אלא בתער
^ הקל
^ שאין טעון תנופה בגופו! והואיל ואינו טעון תנופה בגופו - דין הוא להקל עליו: שיהא תגלחתו בכל דבר
^ דמהי ניתי וכדלעיל
^ אלמא דפשיטא ליה מילתא דמצורע הוי בתער
^ Note: מנין לרש"י לפרש 'אלמא דפשיטא ליה מילתא דמצורע הוי בתער'? אולי באמת לא פשיטא ליה כלל? אלא שהתנא פותח בללמדו מ- משהו אי אפשר' ומזה משמע שבכל אופן צריך ללמדו מאיזה מקום ומכיון שהוא טורח להוכיח ממקום אחר – כנראה ברור לתנא שכך הדין!
^ מנזיר ומלוים בהצד השוה שבהן
^ משום דאית בה פירכא דרבא מברניש: שכן אין קרבנו בדלות - תאמר במצורע שכן קרבנו בדלות: בעולה ויורד, דכתיב ביה 'ואם דל הוא' (ויקרא יד כא)
^ דקתני דללמדו ממצורע אי אפשר דמשמע דפשיטא ליה דמצורע הוי בתער
^ דגמרי לה מ'זקנו' ו'פאת זקנך' (ויקרא יט כז), כדמסיק
^ דקא בעי מדינא לא אפשר משום דאית ביה למפרך כדפריכנא
^ דגמיר לה מנזיר, דלקמן
^ במסכת מכות פ"ג מ"ה
^ על הקפת הראש
^ דלא מחייבי בהקפה אלא בתער
^ האמור לגבי מצורע (ויקרא יד ט: והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו: את ראשו ואת זקנו ואת גבת עיניו, ואת כל שערו יגלח; וכבס את בגדיו ורחץ את בשרו במים וטהר)
^ והלא 'כל שערו' כתיב, ו'זקנו' - בכלל 'שערו' במשמע!
^ אלא
^ לגבי כהנים
^ כהן
^ המתגלח
^ לא יגלח פאת זקנו
^ דהך גילוח
^ קאי
^ גבי ישראל
^ אי 'לא תשחית' -
^ לגבי כהנים
^ מהו גילוח דקאסר ליה רחמנא גבי הקפת הראש והשחתת פאת זקן, ואישתרי ליה גבי מצורע דמותר הוא בו
^ ממאי משמע לן מהכא דמצורע לא הוי אלא בתער
^ אימא לך
^ שפיר דמי
^ והאי דקתני זקנו' - מה תלמוד לומר:?
^ גילחו
^ משום 'פאת זקנם לא יגלחו' (ויקרא כא ה) [דכתיב בכהנים]
^ ליקטו
^ ומצוה קעביד
^ ולא ליכתוב 'זקנו'
^ ליקטו במלקט וברהיטני שפיר דמי דמייתינן לה מדינא
^ כי מגלח בתער בתוך ימי נזירות
^ כי ליקטן במלקט וברהיטני כדאמרינן לעיל לרבות כל המעבירין
^ דכי מגלח
^ כדכתיב וגילח את כל שערו
^ שבכל דבר מותר לגלח ואפילו בתער

[1] על הקל, אלא להקל על הקל ולהחמיר על החמור; והכא דאי אפשר ללמדו ממצורע - אתא ליה 'תער' [ללמד] דבתער הוא דתיהוי תגלחת אחרונה, אבל במידי אחרינא לא

[2] לתגלחת אחרונה, וכשכתב לך 'תער' - לא בא אלא לומר לך שאינו חייב אלא בגילוח תער; ומה שאתה אומר 'מנין למדנו לתגלחת אחרונה שהיא בתער'? - מן דקדוק הכתוב אתה למד

[3] שהוא צריך גילוח בתער

[4] כלומר: והיכי אמר תנא קמא דחייב על כל שאר מעבירין, ו'תער' לא בא אלא לתגלחת האחרונה? והכתיב 'תער לא יעבור על ראשו', דמשמע: בתער הוא דמחייב, אבל לא בשאר מעבירין

[5] על 'תער [לא יעבור]’, ועל 'לא יעבור' - כל המעבירין

[6] שאם גילח תוך מלאת שער אחת - לוקה

[7] שאם גילח כל שערו בתגלחת סוף ימי נזירותו, ושייר בו שתי שערות - לא עשה ולא כלום

[8] אם גילח בתוך ימי נזירותו

[9] אם גילח את רוב ראשו

[10] תלמוד לומר: 'לא יעבור'

[11] כל המעבירין (מעבירין) סמוך לעיקרן

[12] ליברמן

[13] כדאמר רב חסדא

[14] דוקא

[15] ואמרי לה כדאוקימנא לה אליבא דרב חסדא - כעין תער; ומאי 'בתער' דקתני בַּברייתא? - כעין תער

[16] בתגלחת טהרה

[17] בתגלחת איסור

[18] והיא בסוף נגעים פ"יד, מ"ד; גם ברייתא היא בסיפרא [ספרא מצורע פרשה ב פרק ב משנה ו]

[19] דמגלחין: בכולהו מפרשי בהו קראי: בנזיר כתיב 'וגילח הנזיר' (במדבר ו יח); במצורע כתיב (ויקרא יד ח) וגילח את כל שערו; בלוים – 'והעבירו תער על כל בשרם' (במדבר ח ז)

[20] שפיר דמי

[21] סם שמשיר את השער

[22] דלא סגי ליה אלא בתגלחת, כדקתני דתגלחתן מצוה

[23] לרבי כדאית ליה, ולתנא קמא כדאית ליה, וכדלעיל

[24] כדכתיב: והניף אהרן את הלוים תנופה לפני ה' (במדבר ח יא); והואיל וטעונין תנופה - מחמרינן בהו כולי האי, דלא הוי תגלחתן אלא בתער

[25] הקל

[26] שאין טעון תנופה בגופו! והואיל ואינו טעון תנופה בגופו - דין הוא להקל עליו: שיהא תגלחתו בכל דבר

[27] דמהי ניתי וכדלעיל

[28] אלמא דפשיטא ליה מילתא דמצורע הוי בתער

[29] Note: מנין לרש"י לפרש 'אלמא דפשיטא ליה מילתא דמצורע הוי בתער'? אולי באמת לא פשיטא ליה כלל? אלא שהתנא פותח בללמדו מ- משהו אי אפשר' ומזה משמע שבכל אופן צריך ללמדו מאיזה מקום ומכיון שהוא טורח להוכיח ממקום אחר – כנראה ברור לתנא שכך הדין!

[30] מנזיר ומלוים בהצד השוה שבהן

[31] משום דאית בה פירכא דרבא מברניש: שכן אין קרבנו בדלות - תאמר במצורע שכן קרבנו בדלות: בעולה ויורד, דכתיב ביה 'ואם דל הוא' (ויקרא יד כא)

[32] דקתני דללמדו ממצורע אי אפשר דמשמע דפשיטא ליה דמצורע הוי בתער

[33] דגמרי לה מ'זקנו' ו'פאת זקנך' (ויקרא יט כז), כדמסיק

[34] דקא בעי מדינא לא אפשר משום דאית ביה למפרך כדפריכנא

[35] דגמיר לה מנזיר, דלקמן

[36] במסכת מכות פ"ג מ"ה

[37] על הקפת הראש

[38] דלא מחייבי בהקפה אלא בתער

[39] האמור לגבי מצורע (ויקרא יד ט: והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו: את ראשו ואת זקנו ואת גבת עיניו, ואת כל שערו יגלח; וכבס את בגדיו ורחץ את בשרו במים וטהר)

[40] והלא 'כל שערו' כתיב, ו'זקנו' - בכלל 'שערו' במשמע!

[41] אלא

[42] לגבי כהנים

[43] כהן

[44] המתגלח

[45] לא יגלח פאת זקנו

[46] דהך גילוח

[47] קאי

[48] גבי ישראל

[49] אי 'לא תשחית' -

[50] לגבי כהנים

[51] מהו גילוח דקאסר ליה רחמנא גבי הקפת הראש והשחתת פאת זקן, ואישתרי ליה גבי מצורע דמותר הוא בו

[52] ממאי משמע לן מהכא דמצורע לא הוי אלא בתער

[53] אימא לך

[54] שפיר דמי

[55] והאי דקתני זקנו' - מה תלמוד לומר:?

[56] גילחו

[57] משום 'פאת זקנם לא יגלחו' (ויקרא כא ה) [דכתיב בכהנים]

[58] ליקטו

[59] ומצוה קעביד

[60] ולא ליכתוב 'זקנו'

[61] ליקטו במלקט וברהיטני שפיר דמי דמייתינן לה מדינא

[62] כי מגלח בתער בתוך ימי נזירות

[63] כי ליקטן במלקט וברהיטני כדאמרינן לעיל לרבות כל המעבירין

[64] דכי מגלח

[65] כדכתיב וגילח את כל שערו

[66] שבכל דבר מותר לגלח ואפילו בתער

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

[49]

[50]

[51]

[52]

[53]

[54]

[55]

[56]

[57]

[58]

[59]

[60]

[61]

[62]

[63]

[64]

[65]

[66]