ביאור:בבלי נזיר דף יח

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת נזיר: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו | הדף המהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

דאי סלקא דעתא תגלחת טומאה - ימי חלוטו מי לא בעי תגלחת ^[1]?!

^[2] לא ^[3]! תגלחת דנזירות קתני ^[4].

תא שמע [ספרי במדבר פסקא כח]: ’[במדבר ו,ט: וכי ימות מת עליו בפתע פתאם] וטמא ראש נזרו [וגלח ראשו ביום טהרתו ביום השביעי יגלחנו] - בטהור שנטמא הכתוב מדבר, שהוא טעון העברת שער והבאת ציפרין, ולפטור את הנזיר בקבר ^[5] שאין טעון העברת שער והבאת ציפרין; והלא דברים קל וחומר: ומה טהור שנטמא - טעון העברת שער והבאת ציפרין, מי שהיה טמא מתחלה - אינו דין שיהא טעון העברת שער והבאת ציפרין? תלמוד לומר 'וטמא ראש נזרו' - במי שהיה טהור ונטמא הכתוב מדבר: שיהא טעון העברת שער והבאת ציפרין, ולפטור את הנזיר בקבר'! - ^[6] שמע מינה.

מאן תנא הא דתנו רבנן: 'אין בין טמא שנזר לנזיר טהור שנטמא, אלא שטמא שנזר - שביעי שלו ^[7] עולה לו מן המנין ^[8], ונזיר טהור שנטמא - אין שביעי שלו עולה לו מן המנין ^[9]'?

אמר רבי חסדא: רבי היא, דאמר רבי: אין נזירות טהרה חלה אלא עד שמיני; דאי תימא רבי יוסי ברבי יהודה היא - האמר 'נזירות דטהרה משביעי הוא דחיילא'!

מאי רבי ומאי רבי יוסי ברבי יהודה?

דתניא: ’[במדבר ו,יא: ועשה הכהן אחד לחטאת ואחד לעלה וכפר עליו מאשר חטא על הנפש] וקדש את ראשו ביום ההוא '- ביום הבאת קרבנותיו ^[10], דברי רבי; רבי יוסי ברבי יהודה אומר: ביום תגלחתו ^[11].

והא דתנן [כריתות פ"ב מ"ג] נזיר שנטמא טומאות הרבה אינו מביא אלא קרבן אחד מאן תנא ^[12]?

אמר רב חסדא: רבי יוסי ברבי יהודה היא, דאמר 'נזירות טהרה - משביעי ^[13] חיילא ^[14]', ומשכחת לה ^[15] כגון שנטמא ^[16], ^[17] בשביעי, וחזר ונטמא בשביעי ^[18]: ~~<ומני ר' יוסי בר' יהודה היא>~~ כיון דלא יצא שעה הראויה להביא קרבן - אינו חייב אלא קרבן אחד ^[19]; דאי תימא ^[20] רבי היא ^[21] - אי ^[22] דנטמא בשביעי וחזר ונטמא בשביעי <וחזר ונטמא בשביעי> - ^[23] כולהו ^[24] טומאה אריכתא היא ^[25], ואי ^[26] דנטמא בשמיני וחזר ונטמא בשמיני ^[27] - הרי יצתה שעה שראויה להביא קרבן ^[28]!?

מאי טעמא דרבי ^[29]?

אמר קרא ’[במדבר ו,יא: ועשה הכהן אחד לחטאת ואחד לעלה] וכפר עליו מאשר חטא על הנפש' - והדר - 'וקדש את ראשו [ביום ההוא] ^[30].

ורבי יוסי ברבי יהודה?

אם כן לימא קרא 'וקדש את ראשו' -

עמוד ב

'ביום ההוא' למה לי? אם אינו ענין לשמיני - תנהו ענין לשביעי.

ורבי נמי - הכתיב 'ביום ההוא'?

אמר לך רבי: ההוא - להכי הוא דאתא: לומר לך: אף על פי שלא הביא קרבנותיו!

ורב חסדא - מאי דוחקיה לאוקמיה כרבי יוסי ברבי יהודה? לוקמה כגון דנטמא דחזיא בליל שמיני ^[31] ורבי היא ^[32]?

מדלא מוקים לה ^[33] כרבי - לימא קסבר ^[34]: ליליא לאו מחוסר זמן הוא ^[35].

אמר רב אדא בר אהבה: ^[36]הא בהא תליא: אי אמרת ^[37] ליליא מחוסר זמן ^[38] - אימת מיחזי לקרבן? לצפרא! - נזירות ^[39] נמי לא חיילא ^[40] עד צפרא ^[41]; ואי אמרת ^[42] ליליא אינו מחוסר זמן ^[43] - נזירות טהרה ^[44] חיילא מאורתא ^[45]! ^[46].

גופא: 'נטמא בשביעי וחזר ונטמא בשביעי^[47] - אינו מביא אלא קרבן אחד; נטמא בשמיני וחזר ונטמא בשמיני - מביא קרבן על כל אחד ואחד;

מתחיל ומונה ^[48] מיד ^[49] - דברי רבי [אליעזר];

וחכמים אומרים: קרבן אחד על הכל עד שיביא חטאתו; הביא חטאתו ונטמא והביא חטאתו ונטמא - מביא קרבן על כל אחד ואחד; הביא חטאתו ולא הביא אשמו - מונה ^[50];

רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר: כשם שחטאתו עיכבתו - כן אשמו מעכבו ^[51]';

בשלמא לרבי [אליעזר] ^[52] אמר קרא (במדבר ו יא: ועשה הכהן אחד לחטאת ואחד לעלה וכפר עליו מאשר חטא על הנפש) וקדש את ראשו ביום ההוא - אף על פי שלא הביא קרבנותיו ^[53]'.

ורבנן?

'ההוא' - אף על פי שלא הביא אשמו ^[54].

אלא רבי ישמעאל - 'ההוא' למה לי?

אמר לך 'ההוא' - אף על פי שלא הביא עולתו ^[55].

ורבנן?

עולה לא בעי מיעוטא, דורון בעלמא הוא ^[56].

מאי טעמייהו דרבנן?

דתניא [ספרא במדבר פסקא לא]: '(במדבר ו יב) והזיר לה' את ימי נזרו והביא כבש בן שנתו לאשם [והימים הראשנים יפלו כי טמא נזרו] מה תלמוד לומר? לפי שמצינו שכל אשמות שבתורה שהן מעכבין ^[57]; יכול אף זה מעכבו?

הערות

^ והכתיב 'וכבס המטהר את בגדיו [וגלח את כל שערו ורחץ במים וטהר ואחר יבוא אל המחנה וישב מחוץ לאהלו שבעת ימים] (ויקרא יד ח)!? וההוא דינא דקא מייתי 'ומה נזיר בקבר כו' - היכי קאתי? והא זה וזה ראויין לתגלחת
^ לעולם אימא לך
^ תגלחת דטומאה - כיון שהוזה ושנה וטבל - מתגלח בשביעי שלו; והאי דקא פריך 'ימי חלוטו שאין שערו ראוי לתגלחת'
^ בתגלחת דנזירות קאמר, דאילו נזירות בקבר - כשהוא מגלח מעכשיו - מתגלח על נזירות, אבל נזיר מצורע כשמתגלח - תחילה מתגלח על שנתרפא מצרעתו; והכי קתני 'ימי חלוטו שאין ראוי לתגלחת טומאה דנזיר אלא לתגלחת דצרעת' - לא כל שכן שאין עולין מן המנין דנזירות דטהרה, ולעולם אימא לך: היכא דנזר והוא בבית הקברות טעון גילוח דטומאה
^ שהיה טמא מתחילת נזירות
^ מדקתני ולפטור את הנזיר בקבר שאין טעון העברת שער שמע מינה דאין טעון גילוח שער
^ שטובל בו
^ דהואיל ואינו בר קרבן מתחיל למנות מבו ביום
^ דאין לו טהרה עד יום שמיני שמביא קרבנותיו כו'
^ שיתחיל למנות לענין נזירות ביום הבאת קרבנותיו שהוא שמיני כדכתיב וביום השמיני יביא שתי תורים
^ שהוא שביעי, כדכתיב (במדבר ו ט: וכי ימות מת עליו בפתע פתאם וטמא ראש נזרו) וגילח את ראשו ביום טהרתו ביום השביעי יגלחנו
^ חשיב להו טומאות הרבה, ואפילו הכי לא מייתי עלייהו אלא קרבן אחד
^ שהוא יום תגלחתו
^ עילויה
^ דתיהוי טומאות הרבה
^ ומנה ששה כדי להזות עליה בשלישי ובשביעי
^ וחזר ונטמא ביום
^ דטומאה אחריתי איקרי הואיל וטבל בו ביום
^ שכל זמן שלא יצתה שעה שראויה להביא קרבן: שעדיין לא הגיע ליום שמיני - אינו חייב אלא קרבן אחד; אבל אם נטמא וחזר ונטמא בששי - אינו קורא לו טומאות הרבה, לפי שעדיין לא חל עליו טהרה כלל, ודמי לטומאה אריכתא;
^ אליבא
^ לא משכחת לה דמיקרי 'טומאות הרבה' ולא ליחייב אלא קרבן אחד
^ דאי אמרת משכחת לה כגון
^ אינו חייב אלא קרבן אחד לסוף ימי טהרתו: כיון דנזירות דטהרה לא חיילא עליה עד יום שמיני
^ חדא
^ וליכא בהו 'טומאות הרבה'
^ אמרת כגון
^ והויין להו טומאות הרבה
^ הא נמי לא מיתרצתא דלא יביא אלא קרבן אחד, דאי אליבא דרבי, כיון דנטמא יום שמיני שיצתה שעה שראויה להביא בה קרבן - נתחייב על כל אחד; הילכך לא מיתוקמא אלא כרבי יוסי ברבי יהודה שמע מינה
^ דאמר לא חיילא עליה נזירות דטהרה עד יום הבאת קרבנותיו
^ דמשמע אימתי וקדש את ראשו שיתחיל למנות בו בזמן שכיפר עליו דהיינו בשמיני
^ כלומרף דנטמא בליל שמיני; והאי דאמר 'דחזיא' - לאו דוקא הכא, אלא איידי דנקיט לה במסכת כריתות - נקטיה להכא; וחזר ונטמא בליל שמיני - דטומאות הרבה איכא, מכיון דנטמא בליל שמיני וחיילא עליה טהרה, ואינו חייב עליהן אלא קרבן אחד, לפי שעדיין לא הגיע יום שמיני, שהיתה שעה הראויה להביא בה קרבן
^ ומשכחת לה דאית בהו טומאות הרבה
^ רב חסדא בכהאי גוונא, ואליבא
^ תיפשוט מינה דאית ליה לרב חסדא
^ דאם נטמא בליל שמיני - הוה כנטמא ביום שמיני, דנטמא בשעה שראויה להביא קרבן, אף על גב דאינו קרב עד היום - דמיא הלילה ליום וחייב קרבן על כל אחת ואחת
^ אפילו אי אית ליה לרב חסדא דלילה מחוסר זמן הוא' אכתי לא מתוקמא ליה כרבי' ד
^ לרבי
^ הויא
^ טהרה
^ עליה
^ והילכך כי מיטמי בליל שמיני כולה טומאה אריכתא היא ולית לך למימר בהו טומאות הרבה
^ דלרבי
^ דלילה נמי זמן הקרבה, ואית בהו טומאות הרבה
^ נמי
^ וחייב קרבן על כל טומאה וטומאה
^ הילכך לא מיתוקמא כרבי כלל
^ Note:ה"ג ת"ר נטמא בשביעי וחזר ונטמא כו' ואית ספרים דגרסי ביה גופא נטמא בשביעי כו' ושבושא הוא דקי"ל דכל היכא דכתב גופא דכבר נשנית ההיא שמעתא לעיל ואילו הכא לא נשנית כלל
^ לנזירות טהרה
^ כיון שהגיע שמיני ואפילו שלא הביא קרבנותיו
^ נזירות דטהרה; אבל אם לא הביא חטאתו אינו מונה: לעולם אין מתחילין למנות לנזירות טהרה עד שיביא חטאתו: אחד מהללו שני תורים שמביא [מהם] אחד לחטאת; שאם נטמא קודם שהביא חטאתו - אינו מביא אלא קרבן טומאה אחד, אבל אם הביא חטאתו ולא הביא אשמו: כבש בן שנתו לאשם - מונה לנזירות ימי טהרה
^ שלא יתחיל למנות עד שיביא אשמו
^ דאמר 'מתחיל ומונה מיד'
^ מתחיל למנות מבו ביום
^ ולרבנן אתא ליה 'ההוא' - אע"פ שלא הביא את אשמו
^ שהאחד לעולה; ובלבד שהביא אשמו וחטאתו - מתחיל למנות
^ דהא לא אתיא לא משום טומאה ולא משום נזירות אלא לדורון בעלמא
^ כדאמרינן (יבמות עד ב) הביא כפרתו - אוכל בקדשים'

[1] והכתיב 'וכבס המטהר את בגדיו [וגלח את כל שערו ורחץ במים וטהר ואחר יבוא אל המחנה וישב מחוץ לאהלו שבעת ימים] (ויקרא יד ח)!? וההוא דינא דקא מייתי 'ומה נזיר בקבר כו' - היכי קאתי? והא זה וזה ראויין לתגלחת

[2] לעולם אימא לך

[3] תגלחת דטומאה - כיון שהוזה ושנה וטבל - מתגלח בשביעי שלו; והאי דקא פריך 'ימי חלוטו שאין שערו ראוי לתגלחת'

[4] בתגלחת דנזירות קאמר, דאילו נזירות בקבר - כשהוא מגלח מעכשיו - מתגלח על נזירות, אבל נזיר מצורע כשמתגלח - תחילה מתגלח על שנתרפא מצרעתו; והכי קתני 'ימי חלוטו שאין ראוי לתגלחת טומאה דנזיר אלא לתגלחת דצרעת' - לא כל שכן שאין עולין מן המנין דנזירות דטהרה, ולעולם אימא לך: היכא דנזר והוא בבית הקברות טעון גילוח דטומאה

[5] שהיה טמא מתחילת נזירות

[6] מדקתני ולפטור את הנזיר בקבר שאין טעון העברת שער שמע מינה דאין טעון גילוח שער

[7] שטובל בו

[8] דהואיל ואינו בר קרבן מתחיל למנות מבו ביום

[9] דאין לו טהרה עד יום שמיני שמביא קרבנותיו כו'

[10] שיתחיל למנות לענין נזירות ביום הבאת קרבנותיו שהוא שמיני כדכתיב וביום השמיני יביא שתי תורים

[11] שהוא שביעי, כדכתיב (במדבר ו ט: וכי ימות מת עליו בפתע פתאם וטמא ראש נזרו) וגילח את ראשו ביום טהרתו ביום השביעי יגלחנו

[12] חשיב להו טומאות הרבה, ואפילו הכי לא מייתי עלייהו אלא קרבן אחד

[13] שהוא יום תגלחתו

[14] עילויה

[15] דתיהוי טומאות הרבה

[16] ומנה ששה כדי להזות עליה בשלישי ובשביעי

[17] וחזר ונטמא ביום

[18] דטומאה אחריתי איקרי הואיל וטבל בו ביום

[19] שכל זמן שלא יצתה שעה שראויה להביא קרבן: שעדיין לא הגיע ליום שמיני - אינו חייב אלא קרבן אחד; אבל אם נטמא וחזר ונטמא בששי - אינו קורא לו טומאות הרבה, לפי שעדיין לא חל עליו טהרה כלל, ודמי לטומאה אריכתא;

[20] אליבא

[21] לא משכחת לה דמיקרי 'טומאות הרבה' ולא ליחייב אלא קרבן אחד

[22] דאי אמרת משכחת לה כגון

[23] אינו חייב אלא קרבן אחד לסוף ימי טהרתו: כיון דנזירות דטהרה לא חיילא עליה עד יום שמיני

[24] חדא

[25] וליכא בהו 'טומאות הרבה'

[26] אמרת כגון

[27] והויין להו טומאות הרבה

[28] הא נמי לא מיתרצתא דלא יביא אלא קרבן אחד, דאי אליבא דרבי, כיון דנטמא יום שמיני שיצתה שעה שראויה להביא בה קרבן - נתחייב על כל אחד; הילכך לא מיתוקמא אלא כרבי יוסי ברבי יהודה שמע מינה

[29] דאמר לא חיילא עליה נזירות דטהרה עד יום הבאת קרבנותיו

[30] דמשמע אימתי וקדש את ראשו שיתחיל למנות בו בזמן שכיפר עליו דהיינו בשמיני

[31] כלומרף דנטמא בליל שמיני; והאי דאמר 'דחזיא' - לאו דוקא הכא, אלא איידי דנקיט לה במסכת כריתות - נקטיה להכא; וחזר ונטמא בליל שמיני - דטומאות הרבה איכא, מכיון דנטמא בליל שמיני וחיילא עליה טהרה, ואינו חייב עליהן אלא קרבן אחד, לפי שעדיין לא הגיע יום שמיני, שהיתה שעה הראויה להביא בה קרבן

[32] ומשכחת לה דאית בהו טומאות הרבה

[33] רב חסדא בכהאי גוונא, ואליבא

[34] תיפשוט מינה דאית ליה לרב חסדא

[35] דאם נטמא בליל שמיני - הוה כנטמא ביום שמיני, דנטמא בשעה שראויה להביא קרבן, אף על גב דאינו קרב עד היום - דמיא הלילה ליום וחייב קרבן על כל אחת ואחת

[36] אפילו אי אית ליה לרב חסדא דלילה מחוסר זמן הוא' אכתי לא מתוקמא ליה כרבי' ד

[37] לרבי

[38] הויא

[39] טהרה

[40] עליה

[41] והילכך כי מיטמי בליל שמיני כולה טומאה אריכתא היא ולית לך למימר בהו טומאות הרבה

[42] דלרבי

[43] דלילה נמי זמן הקרבה, ואית בהו טומאות הרבה

[44] נמי

[45] וחייב קרבן על כל טומאה וטומאה

[46] הילכך לא מיתוקמא כרבי כלל

[47] Note:ה"ג ת"ר נטמא בשביעי וחזר ונטמא כו' ואית ספרים דגרסי ביה גופא נטמא בשביעי כו' ושבושא הוא דקי"ל דכל היכא דכתב גופא דכבר נשנית ההיא שמעתא לעיל ואילו הכא לא נשנית כלל

[48] לנזירות טהרה

[49] כיון שהגיע שמיני ואפילו שלא הביא קרבנותיו

[50] נזירות דטהרה; אבל אם לא הביא חטאתו אינו מונה: לעולם אין מתחילין למנות לנזירות טהרה עד שיביא חטאתו: אחד מהללו שני תורים שמביא [מהם] אחד לחטאת; שאם נטמא קודם שהביא חטאתו - אינו מביא אלא קרבן טומאה אחד, אבל אם הביא חטאתו ולא הביא אשמו: כבש בן שנתו לאשם - מונה לנזירות ימי טהרה

[51] שלא יתחיל למנות עד שיביא אשמו

[52] דאמר 'מתחיל ומונה מיד'

[53] מתחיל למנות מבו ביום

[54] ולרבנן אתא ליה 'ההוא' - אע"פ שלא הביא את אשמו

[55] שהאחד לעולה; ובלבד שהביא אשמו וחטאתו - מתחיל למנות

[56] דהא לא אתיא לא משום טומאה ולא משום נזירות אלא לדורון בעלמא

[57] כדאמרינן (יבמות עד ב) הביא כפרתו - אוכל בקדשים'

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

[49]

[50]

[51]

[52]

[53]

[54]

[55]

[56]

[57]