ביאור:בבלי נזיר דף נח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה
מסכת נזיר: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

יכול אף מצורע כן [1]? - תלמוד לומר ראשו'; ותניא אידך [ספרא מצורע פרשה ב פרק ב מ"ד]: ראשו מה תלמוד לומר? - לפי שנאמר גבי נזיר (במדבר ו ה: כל ימי נדר נזרו) תער לא יעבור על ראשו [עד מלאת הימם אשר יזיר לה' קדש יהיה גדל פרע שער ראשו], יכול אף נזיר מצורע כן [2]? - תלמוד לומר ראשו; מאי לאו תנאי היא: למאן דאמר [3] מנזיר [4] – קסבר [5]הקפת כל הראש לא שמה הקפה, וכי אתא קרא - למידחי את לא תעשה ועשה [של נזיר] [6], ואידך [7] סבר הקפת כל הראש שמה הקפה, וכי אתא קרא למידחי לאו גרידא?

אמר רבא: [8] דכולי עלמא הקפת כל הראש לא שמה הקפה [9] וכי אתא קרא [10] - כגון שהקיף [11] ולבסוף גילח: כיון דאילו גלחיה בחד זימנא לא מיחייב, כי הקיף ולבסוף גילח נמי לא מיחייב.

ומי כתב קרא הכי [12] והאמר [אולי: והא אמר] ריש לקיש: כל מקום שאתה מוצא עשה ולא תעשה [13] אם אתה יכול לקיים את שניהם [14] - מוטב, ואם לאו [15] - יבוא עשה וידחה את לא תעשה!

אלא דכולי עלמא הקפת כל הראש שמה הקפה [16], ומאן דמוקים לקרא [17] למידחי לא תעשה ועשה - לאו גרידא מנליה?

[18]

יליף מגדילים, דאמר קרא (דברים כב יא) לא תלבש שעטנז [צמר ופשתים יחדו [19] גדלים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך אשר תכסה בה], ותניא: לא תלבש שעטנז - הא גדילים תעשה לך מהם.

ומאן דנפקא ליה מ'ראשו' [20] מאי טעמא לא נפקא ליה מ'גדילים'?

אמר לך: לכדרבא הוא דאתא, דרבא רמי: כתיב (במדבר טו לח: דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצת על כנפי בגדיהם לדרתם) ונתנו על ציצית הכנף [פתיל תכלת]: [21] [22]מין כנף פתיל תכלת, וכתיב (דברים כב יא: לא תלבש שעטנז) צמר ופשתים יחדו [23] - הא כיצד? - צמר ופשתים פוטרים בין במינן בין שלא במינן, שאר מינין: במינן פוטרין, שלא במינן אין פוטרין.

והאי תנא דמפיק ל'ראשו' ללאו גרידא, דאתי עשה ודחי את לא תעשה ועשה – מנלן?

נפקא ליה מ'זקנו' [24], דתניא: ’[ויקרא יד,ט: והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו: את ראשו ואת] זקנו [ואת גבת עיניו, ואת כל שערו יגלח; וכבס את בגדיו ורחץ את בשרו במים וטהר] מה תלמוד לומר [25]? - לפי שנאמר [בכהנים] (ויקרא כא ה: לא יקרחה קרחה בראשם) ופאת זקנם לא יגלחו [ובבשרם לא ישרטו שרטת];

יכול אף כהן מצורע כן?

תלמוד לומר: 'זקנו' [26].

ומאן דמפיק ליה ל'ראשו' [27] לעשה ולא תעשה - לילף מ'זקנו'?

[28] וליטעמיך [29] - [30] דקיימא לן בעלמא


עמוד ב

דלא אתי עשה ודחי את לא תעשה ועשה - [31] לילף מכהן [32], דדחי [33]!

אלא מכהן לא ילפינן [34]: מה לכהן שכן לאו שאינו שוה בכל [35] נזיר מכהן נמי לא יליף שכן לאו שאינו שוה בכל [36].

ומאן דמוקים להאי 'ראשו' בנזיר [37] - [38] למה לי [39] 'זקנו' [40]?

מיבעי ליה ל[41] כדתניא:

’זקנו' מה תלמוד לומר?

לפי שנאמר 'ופאת זקנם לא יגלחו' - יכול אף כהן מצורע כן? - תלמוד לומר 'זקנו’’.

ומנלן דבתער?

דתניא: ’’ופאת זקנם לא יגלחו'; יכול אף גילחו במספרים יהא חייב? - תלמוד לומר 'ולא תשחית';

אי 'לא תשחית' - יכול ליקטן במלקט וברהיטני חייב? - תלמוד לומר: 'ופאת זקנם לא יגלחו: איזו גילוח שיש בו השחתה? - הוי אומר זה תער.

לריב"ן גירסא אחרת: וכדתניא: 'ופאת זקנם לא יגלחו' - יכול אפילו מצורע? תלמוד לומר 'זקנו'; ומה מצורע שאסר הכתוב גבי גילוח זקן, שלא אסר הכתוב אלא בתער שעושה השחתה - התיר לך הכתוב גבי מצורע, אבל בהמלקט ורהיטני – לא', וכדאמר בפרק 'שלשה מינין' (לעיל מ,ב), דאי סלקא דעתא דכי עביד במלקט ורהיטני נמי מצוה קעביד - לשתוק קרא מיניה! ותו: מדלא כתיב ביה 'תער' - מוטב דליעבד במלקט ורהיטני, משום דריש לקיש, דאמר 'כל מקום שאתה מוצא עשה ולא תעשה ואפשר לקיים...]

[42]

ו[43]מאן דמפיק ליה להאי 'ראשו' ללאו גרידא - למה לי למיכתב 'ראשו' ולמה לי למיכתב 'זקנו' [44]? [45] משמע [46]למידחי לאו גרידא [47], ומשמע [48], למידחי לא תעשה ועשה! הילכך [49] שקול הוא [50] ויבואו שניהן?

[51] כהן מנזיר לא יליף: [52] שכן ישנו בשאלה [53];

[54] נזיר מכהן לא יליף - שכן לאו שאינו שוה בכל [55]! ובעלמא [לגבי מצות אחרות] לא ילפינן מינייהו, משום דאיכא למיפרך כדאמרן [56].

אמר רב: מיקל אדם כל גופו בתער [57].

מיתיבי: המעביר בית השחי [58] ובית הערוה - הרי זה לוקה!

הא [המובאה ההיא] בתער, הא [רב] במספרים.

והא רב נמי 'בתער' קאמר?

[כוונת רב] כעין תער [59].

אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: המעביר בית השחי ובית הערוה – לוקה.

מיתיבי: העברת שיער [60] אינה מדברי תורה אלא מדברי סופרים [61]?!

מאי 'לוקה' נמי דקאמר? מדרבנן [62]!!

הערות[עריכה]

  1. ^ לא יקיף
  2. ^ כשנטהר מצרעתו בתוך ימי נזירותו - לא יעביר תער על ראשו
  3. ^ דהאי 'ראשו' דכתיב במצורע - לא אתיא אלא למידחי לא תעשה
  4. ^ ד'תער לא יעבור על ראשו'
  5. ^ משום לאו דהקפה לא צריך קרא, דאילו מצורע קעביד הקפת כל הראש, דשריא, ד
  6. ^ וכי קאתי קרא למידחי את לא תעשה ועשה דנזיר: לא תעשה: תער לא יעבור על ראשו, עשה: קדוש יהיה גדל פרע (במדבר ו ה)
  7. ^ דמצריך משום 'לא תקיפו'
  8. ^ לא!
  9. ^ ומאן דתני להאי 'ראשו' גבי נזיר ניחא, ומאן דתני לה גבי הקפה - לאו משום דהיכא דמגלח והדר מקיף, דלהא לא איצטריך קרא למישרי, משום דהקפת כל הראש לאו שמה הקפה
  10. ^ אלא כי איצטריך קרא
  11. ^ ברישא
  12. ^ כלומר: דכיון דאילו מגלח כוליה בחד זימנא לא מיחייב, משום דהקפת כל הראש לאו שמה הקפה - מי קא כתביה רחמנא לקרא דאי עביד דרך איסור דמקיף והדר מגלח דלא מיחייב? והא שפיר עדיף דליגלח כוליה בחד זימנא, דהשתא, דקא מוקים עשה דמצורע ולא קא עבר על לאו דלא תקיפו, דהכי עדיף טפי, כדריש לקיש, דאמר
  13. ^ כגון: גדילים תעשה לך לא תלבש שעטנז [כדלהלן]
  14. ^ דלטלית של צמר ציצית של צמר, ולטלית של פשתן ציצית של פשתן
  15. ^ ואם אי אתה יכול לקיים את שניהן, כגון מילה בצרעת [שעל הערלה]
  16. ^ ולמאן דמייתי לה להאי 'ראשו' דמצורע משום 'לא תקיפו' - ומשום דאשמועינן דאתי עשה ודחי לא תעשה - ניחא, ומאן דמוקי לה לקרא בנזיר ולא בהקפה - קסבר גבי הקפה לא צריך למיכתב, דאתי עשה ודחי לא תעשה, והילכך כי איצטריך קרא - למישרי עשה ולא תעשה דבנזיר
  17. ^ בנזיר
  18. ^ ואי אמרת לאו כל שכן הוא: ומה עשה ולא תעשה דחי, לאו גרידא לא כל שכן!? הא - לא איריא, משום דאיכא למיפרך כדלקמן: מה לנזיר שכן ישנו בשאלה, משום דקיל [כולי האי] אתי עשה ודחי את עשה ולא תעשה שבו - תאמר בשאר לאוין?
  19. ^ פסוק יב
  20. ^ ללאו גרידא, ולא פריך כדפרכינן: 'מה ללאו דהקפה שכן אינו שוה בכל', ד'בני אהרן' ולא 'בנות אהרן' אמר רחמנא
  21. ^ דהא מייתורא משמע דליהוי
  22. ^ מ
  23. ^ גדילים תעשה לך' דבקרא אחרינא: כתיב 'לא תלבש שעטנז צמר ופשתים [יחדו] וסמיך ליה גדילים תעשה לך, דמשמע מצמר ופשתים תעשה לך גדילים: מהם ולא ממין אחר!
  24. ^ דכתיב גבי מצורע
  25. ^ והלא שער זקנו בכלל 'כל שערו' הוא
  26. ^ דקאתי עשה דמצורע: 'יגלח את כל שערו את ראשו ואת זקנו' (ויקרא יד ט), וקא דחי עשה ולא תעשה דכהן: לא תעשה ד'ופאת זקנם לא יגלחו' (ויקרא כא ה), עשה: 'קדושים יהיו לאלהיהם' (ויקרא כא ו)
  27. ^ גבי נזיר למידחי
  28. ^ אמר לך:
  29. ^ דאמרת לי לנזיר מכהן הוה ליה למילף
  30. ^ הא
  31. ^ אמאי?
  32. ^ והוא מצורע
  33. ^ דאתי עשה ודחי לא תעשה ועשה - והוא הדין בכל התורה
  34. ^ דאיכא למיפרך
  35. ^ תאמר בנזיר שהוא שוה בכל? לכך הוצרך הכתוב ל'ראשו' גבי נזיר למידחי את לא תעשה ועשה שבו; ואפילו הכי בעלמא לא ילפינן מיניה, כדלקמן: מה לנזיר שכן ישנו בשאלה תאמר בעלמא שאינו בשאלה? - אבל כהן מיהא מנזיר גמרינן, הואיל דכהן לאו שאינו שוה בכל הוא, ונזיר שוה בכל - אף על גב דאיתיה בשאלה אפילו הכי עדיף טפי למילף כהן מנזיר, משום דישנו שוה בכל,
  36. ^ ולאו למיגמר נזיר מכהן דלאו שאינו שוה בכל הוא; ולאידך סבירא ליה דנזיר מכהן עדיף טפי, משום דכהן אינו בשאלה - דומיא דשאר מצות - מה שאין כן בנזיר
  37. ^ ויליף כהן מנזיר
  38. ^ אם כן
  39. ^ דכתב רחמנא
  40. ^ במצורע
  41. ^ תגלחת מצורע שיהא בתער ולא במלקט ורהיטני,
  42. ^ ולמאן דמפיק ליה להאי 'ראשו' לעשה ולא תעשה דבנזיר - איצטריך ליה 'זקנו' לתגלחת דמצורע בתער;
  43. ^ ל
  44. ^ כלל
  45. ^ אי משום עשה ולא תעשה - ליכתוב רחמנא 'ראשו' ותו לא, דהוי
  46. ^ ד
  47. ^ קאתי; לאו ד'לא תקיפו'
  48. ^ נמי למידרשיה גבי נזיר
  49. ^ האי קרא -
  50. ^ דלא מסתיים אהיכא קאי, ומשום הכי אית לך למימר
  51. ^ לעולם איצטריך למיכתב 'זקנו', משום למידחי עשה ולא תעשה דבכהן: דאי אמרת דלא ליכתוב 'זקנו', וכי אתא 'ראשו' למידחי עשה ולא תעשה דבנזיר הוא דאתא - אכתי ליכא למיגמר מיניה עשה ולא תעשה דבכהן, משום דאיכא למיפרך:
  52. ^ מה לנזיר
  53. ^ הלכך איצטריך ליה קרא לעשה ולא תעשה בכהן, וראשו ללאו גרידא, ואי אמרת נמי דהאי 'זקנו' משום עשה ולא תעשה דבכהן הוא דאתא - אכתי לית לך למילף מיניה עשה ולא תעשה דבנזיר
  54. ^ ואי מכהן -
  55. ^ הילכך איצטריך ליה 'זקנו' לעשה ולא תעשה דבכהן, ו'ראשו' ללאו גרידא
  56. ^ דאי מנזיר איכא למיפרך: מה לנזיר שכן ישנו בשאלה; ואי מכהן - מה לכהן שכן לאו שאינו שוה בכל! הילכך איצטריך ליה 'זקנו' לעשה ולא תעשה דבכהן, ו'ראשו' ללאו גרידא
  57. ^ ואין בו משום לא ילבש גבר שמלת אשה (דברים כב ה)
  58. ^ תחת אצילי ידיו
  59. ^ שגזז במספרים בסמוך לבשר
  60. ^ של כל גופו כגון שבבית השחי ושבבית הערוה
  61. ^ ואת אמרת דלוקה
  62. ^ מכות מרדות מדרבנן