ביאור:בבלי נזיר דף כז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה


מסכת נזיר: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

אמר ליה: וליטעמיך - הא דתנן [נזיר פ"ו מ"ח, דף מה,א]: רבן שמעון בן גמליאל אומר: הביא שלש בהמות ולא פירש - הראויה לחטאת תקרב חטאת, לעולה - תקרב עולה, לשלמים - תקרב שלמים – אמאי? הא אמרת בהמה לאו כמפורשת דמיא [1]?

אמר ליה [2] התם [3] (ויקרא יב ח: ואם לא תמצא ידה די שה) ולקח[ה] [שתי תרים או שני בני יונה אחד לעלה ואחד לחטאת וכפר עליה הכהן וטהרה] (ויקרא טו ל) ועשה [הכהן את האחד חטאת ואת האחד עלה וכפר עליה הכהן לפני ה' מזוב טמאתה] - אמר רחמנא [4]: [5] אי בלקיחת בעלים אי בעשיית כהן, [6] הכא נמי [7]:


עמוד ב

מי מצית אמרת הדין דחטאת [8] תקרב עולה? הכא נקבה [9], הכא זכר [10]!

מתיב רב המנונא: ומי אמרינן בהמה בעלת מום כסתומה דמיא?

תא שמע [11]: כיצד אמרו 'האיש מגלח על נזירות אביו'? - בזמן שהיה הוא ואביו נזירים [12], והפריש אביו מעות לנזירותו ומת, ואמר "הריני נזיר על מנת שאגלח על מעות אבא" - [13]: היו לו מעות סתומות - יפלו לנדבה; היתה לו בהמה מופרשת [14]: חטאת תמות, עולה תקרב עולה, ושלמים יקרבו שלמים

[15]

מאי לאו אפילו בעלת מום [16]?

לא, תמימה [17], אבל בעלת מום כסתומה דמיא.

מאי איריא 'מעות' [18]? לימא 'היתה לו בהמה בעלת מום יפלו לנדבה' [19]?

הכי נמי [20] בעלת מום למאי קדישא? לדמי! דמי היינו מעות [21]!

מתיב רבא:

[ספרא ויקרא דבורא דחובה פרשה ו] ’[ויקרא ד,כב: אשר נשיא יחטא ועשה אחת מכל מצות ה' אלקיו אשר לא תעשינה בשגגה ואשם [[ויקרא ד,כג] או הודע אליו חטאתו אשר חטא בה והביא את] קרבנו [שעיר עזים זכר תמים]: בקרבנו הוא יוצא ואינו יוצא בקרבן אביו;

יכול לא יצא בקרבנו של אביו שהפריש מן הקלה [22] על החמורה [23] או מן החמורה על הקלה אבל יוצא בקרבן שהפריש אביו מן הקלה על הקלה או מן החמורה על החמורה?

תלמוד לומר 'קרבנו' [דלעיל, בשעיר, ועוד פעם בשעירה: ויקרא ד,כז: ואם נפש אחת תחטא בשגגה מעם הארץ, בעשתה אחת ממצות ה' אשר לא תעשינה ואשם (ויקרא ד כח) או הודע אליו חטאתו אשר חטא והביא] קרבנו [שעירת עזים תמימה נקבה על חטאתו אשר חטא]: בקרבנו הוא יוצא ואינו יוצא בקרבנו של אביו;

יכול לא יצא בקרבן אביו בבהמה שהפריש אפילו מן הקלה על הקלה מן החמורה על החמורה, שהרי אין אדם מגלח על בהמת אביו בנזירות [24], אבל יוצא במעות 'שהפריש אביו אפילו מן החמורה על הקלה או מן הקלה על החמורה, שהרי אדם מגלח על מעות אביו בנזירות

הערות[עריכה]

  1. ^ לימא נמי התם דכסתומין דמו, דהא אמרת 'בהמה נסכא וסואר של קורות לאו כמפורשין דמו'
  2. ^ לעולם אימא לך ד'מעות ולא נסכא, מעות ולא סואר'; והא דאמרת 'מעות ולא עופות' -
  3. ^ לא אפשר דליהוו כמפורשין, דהא כתיב בהו
  4. ^ דגלי לך רחמנא
  5. ^ דלא ליהוו מפורשין אלא
  6. ^ והא נמי דמותבינן לך מבהמה
  7. ^ לא אפשר דכסתומין דמו, דמינכרא מילתא דכמפורשין דמו
  8. ^ דהאיך דהויא חטאת
  9. ^ דלשום חטאת הויא
  10. ^ דעולה הוי
  11. ^ והתניא [תוספתא נזיר פ"ג הלכה יח [צוקרמאנדל], דומה למשנה נזיר פ"ד מ"ז (להלן דף ל,א)]
  12. ^ הכי גרסינן: בזמן שהיה אביו נזיר
  13. ^ אין זה 'מגלח על מעות אביו'
  14. ^ כלומר: שהפריש שלש בהמות אבל לא פירש איזו לחטאת ואיזו לעולה
  15. ^ "הריני נזיר על מנת שאגלח על מעות אבא" אין זה מגלח על מעות אביו; היו לו מעות סתומין כו'. וסדר המשנה אינה כן; דמעיקרא הוה ליה למיתני 'מגלח על נזירות אבא'; אלא רב המנונא - דבעי לאיתויי פירכא מינה - טריחא ליה מילתא למיתני 'כיצד הוא מגלח', והוא מדלג בה ונקיט בסיפא, משום דבעי פרוכי מינה 'אין זה מגלח על מעות אביו' הואיל וכבר מת אביו קודם שקיבל עליו זה נזירות, אבל בסיפא דברייתא מפרש 'כיצד מגלח על נזירות אביו', כדמפרש בסיפא דמתניתין -
  16. ^ שהן בעלי מומין? וקא חשיב להו כמפורשים, דקאמר 'החטאת תמות והעולה תקרב' כלומר: תמכר ויביא בדמיה עולה; וקשיא לרב נחמן דאמר בעלת מום כסתומה דמיא, ויפלו דמיה לנדבה - כדין מעות סתומין
  17. ^ הראויה ליקרב, ומשום הכי הויין להו כמפורשין
  18. ^ דתני מעות כסתומין דמיין
  19. ^ ואנא אמינא מדבהמה דמיא כסתומה, כל שכן מעות
  20. ^ קתני, דבהמה
  21. ^ וכיון דקתני מעות - לא איצטריך למיתני בעלת מום
  22. ^ שהפריש אביו מן עבירה קלה שעבר כגון שבועת העדות ושבועת ביטוי
  23. ^ שהבן חטא כגון שאכל חלב ודם או שנתחייב בחייבי מיתות בית דין
  24. ^ כדתנן (לקמן ל,א): מי שהיה הוא ואביו נזירין, והפריש אביו מעות סתומין כו': מדקאמר 'מעות' ולא אמר 'בהמה' - שמע מינה דעל מעות הוא דמגלח ולא על בהמה