ביאור:בבלי נזיר דף נב
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת נזיר:
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו | הדף המהדורה הרגילה
עמוד א (דלג לעמוד ב)
אודות הגמרא המבוארת באדיבות "גמרא נוחה"
|
אמר רב יהודה מדיסקרתא: תא שמע:
- פרשת שמיני [אלה הטמאים לכם בכל השרץ כל הנוגע] בהם [במותם יטמא עד הערב]
- יכול בכולן?פירוש דכי נגע בכולם [בכל שמונה השרצים] יהא טמא אבל לא במקצתן)
- תלמוד לומר: שם, פסוק הבא [וכל אשר יפול עליו] מהם [במותם יטמא מכל כלי עץ או בגד או עור או שק; כל כלי אשר יעשה מלאכה בהם - במים יובא, וטמא עד הערב וטהר]
- אי 'מהם' - יכול מקצתן?
- תלמוד לומר: 'בהם'!
- הא - כיצד?
- עד שיגע במקצתן שהוא ככולן, ושיערו חכמים בכעדשהפירוש שמגע עדשה יטמא, שהוא כעדשה ששוה ככולו, שכן החומט תחלת ברייתו בכעדשהפירוש ומדקא בעי שיעור בריה כעדשה
שמע מינה: שיעורא - גמירי להפירוש שיעורא דבריה כולה בעינן, ואי חסרה שיעורא - נפקא לה מכלל טומאתה, והוא הדין לענין אכילה.
אמר רב שמעיה: כי בעינן שיעורא פירוש דברִיָה - דבדלא הויא כעדשה לא מטמא, דלא נפלה בה נשמהפירוש במידי דכל ברייתו בכעדשה, אבל נפלה בה נשמה פירוש אבל גבי נמלה - בפחות מכעדשה הויא בה נשמה, דהא שלימה נמי לא הויא כולה כעדשה – לא תיבעי לך ואין פתרון לשאלת רבא.פירוש הערה: לפי הפירוש, הפיסוק הוא: 'לא? תיבעי לך! ופירושו: לא - לא בעינן שיעורא, תיבעי לך - ואכתי תיבעי לך.
[על] השדרה והגולגולת:
איבעיא להו: 'שדרה וגולגולת' תנן? או דלמא או שדרה או גולגולת?
אמר רבא: תא שמע [תוספתא אהלות פ"ב מ"ה [צוקרמאנדל]]
- שדרה שגירד רוב עילעין פירוש צלעות שבה פירוש שעקר רוב צלעות שבה – טהורהפירוש ואף על גב שהן מונחות בצדה
- {{ב|גמרא נוחהובקבר - אפילו משוברת או מפורקת טמאה, מפני הקבר פירוש מפני שהקבר מצרפה להיות כמו שלמה
טעמא - משום דגירד, הא לא גירד טמאפירוש ואף על גב דליכא גולגולת בהדה?!
- שמע מינה: או שדרה או גולגולת קתני!
הא - לא קתני?! הא קא משמע לן: דכי גירד טהורה... אידך - תיבעי לך ונשאר ללא תשובה.
תא שמע:
- רבי יהודה אומר:
- ששה דברים פירוש לקמן קחשיב להו רבי עקיבא מטמא וחכמים מטהרין, וחזר בו רבי עקיבא.
- ומעשה שהביאו קופה מלאה עצמות לבית הכנסת של טרסייםפירוש צורפי נחשת; ואמרי לה של אותה אומה; ואמרי לה אורגים; ודומה לו במסכת עבודה זרה (יז,ב) במעשה דרבי אליעזר כשנתפס למלכות, דאמר להו "רבם של טרסיים אני", והניחוה באוירפירוש כדי שלא יהיו מיטמאין באותן עצמות,
- ונכנס תודוס הרופאפירוש שהיה בקי ומומחה אם הן ממת אחד או משני מתים וכל הרופאים [עמו], ואמרו: אין כאן שדרה ממת אחד פירוש ואין הנזיר מגלח על אהילו; ואפילו לרבי עקיבא שהיה אומר בתחלה שאפילו היא באה משני מתים מטמא - על אהילו חזר בו רבי עקיבא
טעמא - דליכא שדרה דמחדאפירוש ממת אחד קאמר, דאין הנזיר מגלח, האיכא פירוש הא איכא או שדרה או גולגולת דמחדאפירוש דמת אחד מטמא באהל ואין מועיל הנחתו באוירא כלום נזיר מגלח עליה, פירוש ותפשוט שמע מינה 'או שדרה או גולגולת' תנן?!
פירוש לא, לעולם אימא לך דשדרה וגולגולת ממת אחד בעינן, והאי דקאמר להו הרופאים דקא מטהר להו -'לא מיבעיא' קאמר: לא מיבעיא שדרה וגולגולת דממת אחדפירוש כדי שיעור טומאת אהל ליכא, אלא: אפילו או שדרה ממת אחד או גולגולת ממת אחדפירוש דלדברי ר"ע הוה מטמא - ליכא.
תא שמע ממניינא:
- ומה הן ששה דברים שרבי עקיבא מטמא וחכמים מטהרין?
- 1 על אבר מן המת שבא משני מתים פירוש כגון הזרוע או השוק שיש בו שתי עצמות, והאחד בא ממת אחד והאחר בא ממת שני, וקרויין הן אבר אחד
- 2 ועל אבר מן החי שבא משני בני אדם,
- 3 ועל חצי קב עצמות שבא משני מתים,
- 4 ועל רביעית דם הבא משנים,
- 5 ועל עצם כשעורה שנחלק לשנים,
- 6 והשדרה והגולגולת.
פירוש רבי עקיבא מטמא וחכמים מטהרים, לפי שלא אמרו שיהא מטמא באהל אלא באבר ממת אחד, ואבר מן החי הבא מאדם אחד, וחצי קב עצמות הבא ממת אחד, ורביעית דם הבא ממת אחד, במגע ולא באהל; ולדברי רבי עקיבא אפילו באהל; ועצם כשעורה ממת אחד; ובכל אלו אומר רבי עקיבא שאפילו הן באין משני מתים - הרי אלו מטמאין
ואי סלקא דעתא 'או שדרה או גולגולת', הני - שבעה הויין!?
סימן לזכירת התירוצים על קושיא זו: יחיד שהוא גילח ואחד
פירוש לעולם 'או שדרה או גולגולת' תנן כי קתניפירוש דששה דברים הן – כל היכאפירוש בהנהו דפליגי עליה רבים, לאפוקי: עצם כשעורה - דיחיד הוא דפליג עליה, דתנן {{קטן|אהלות ב ז]:
- עצם כשעורה שנחלק לשנים:
- רבי עקיבא מטמא ורבי יוחנן בן נורי מטהרפירוש אבל בעצם כשעורה דלא פליגי עליה רבים אלא יחיד לא חשיב ליה ממניינא, ולעולם 'או שדרה או גולגולת' תנן, וחשיב להו תרי, וליכא בהו אלא ששה, דסמי מכן 'שעורה'
ואי בעית אימא: כי קתני? - אבר [שהוא] - מן המת, אבר מן החי - לא קתני.פירוש ואיכא דאמרי 'כשעורה' הוא ממנינא, משום דאתייה לה מן המת, אבל אבר מן החי סמי מכאן
ואיבעית אימא: כי קתני? - כל היכא דנזיר מגלח על אהילו, לאפוקי עצם כשעורה - דלא.פירוש דלדברי הכל לא מיטמא נזיר על אהילו [של עצם כשעורה]; ואי תימא רביעית דם דלא מיטמא באהילו, וקתני לרבי עקיבא מיטמא נזיר באהילו - דאיהו משמע ליה מ'על כל נפשות מת לא יבא', כדאמרינן (לעיל לח,א): מנין לרביעית דם שמטמא באהל כו'
ואיבעית אימא: כי קתני? - כל היכא דהדר ביהפירוש שחזר בו רבי עקיבא, לאפוקי [אחד מהם:] רביעית דם דלא הדר ביהפירוש דודאי לא חזר בו: שלעולם היה סבור שרביעית דם הבאה משני מתים מטמא באהל, דאמר ליה רבי לבר קפרא:
- לא תשנה: 'רביעית דם בחזרה',
- שהרי למודו של רבי עקיבא בידופירוש למודו ערוך כך שהוא מטמא והנזיר מגלח, וחכ"א: כשהוא בא ממת אחד הרי זה מטמא באהל, אבל אין הנזיר מגלח עליו עד שיהא בו רביעית לוג,
- ועוד המקרא מסייעו: פרשת אמור ועל כל נפשות מת לא יבא [לאביו ולאמו לא יטמא]
- [תוספתא אהלות פ"ד מ"ב [צוקרמאנדל] רבי שמעון אומר: עד ימיופירוש כלומר: כל ימיו היה מטמאפירוש רבי עקיבא
- אם משמת חזר בו - איני יודע.
הושחרו שיניופירוש של רבי שמעון מפני תעניותיו פירוש לפי שדרך גנאי היה משתעי עליה דרבי עקיבא, ואמר 'אם משמת חזר בו.
תא שמע, דתניא:
- בית שמאי אומרים: 'רובע עצמות' - מן העצמים פירוש מן העצמות שאמרו שמטמאין באהל ומזה עליהן בשלישי או משנים או משלשהפירוש עצמות, אבל לא מעצם אחד,
- ובית הלל אומרים: 'רובע...'פירוש עצמות' שאמרו - מן הגויה: פירוש בזמן שהוא בא מרוב הבנין או מרוב המנין פירוש אבל משאר איברים שאין רוב בנין או רוב מנין - אינו מטמא באהל
- אמר רבי יהושע: יכולני לעשות דברי בית שמאי ודברי בית הלל כאחד:
- - שבית שמאי אומרים 'משנים או משלשה': או משני שוקיים וירך אחד, או משני ירכיים ושוק אחדפירוש שלשה איברים כבית שמאי - הואיל ורוב גובהו של אדם מגובהפירוש ויהא בהן רוב בניינו
- - ובית הלל אומרים: 'מן הגויה או מרוב בנין או מרוב מנין'פירוש מרוב המנין, אבל לא משאר אברים - הרי הוא יכול להתקיים דברי ב"ה - הואיל וישנן במפרקי ידים ורגליםפירוש כמו במפרקי ידים ורגלים שיהא בהן רוב מנין, ושלשה אברים כבית שמאי!
- שמאי אומר:פירוש רובע עצמות' שאמרו - הבא מעצם אחד מטמא באהל, ומאי 'מעצם אחד'? כגון דאתי - אפילו עצם מן השדרה או מן הגולגולת.
שאני שמאי, דמחמיר.
ליפשוט מינה טעמא דבית שמאי דמחמיר, הא רבנן - עד דאיכא שדרה וגולגולת?
לא! עד כאן לא פליגי רבנן עליה דשמאי אלא בעצם אחד, דאתי מן השדרה ומן הגולגולת, אבל היכא דאיתיה בעיניה - אפילו חדא מינהון.
בעי רמי בר חמא:
- רובע עצמות מן שדרה וגולגולת - מאיפירוש מי הוי נזיר מגלח עליו או לא?
- כי קתני 'חצי קב עצמות' - היכא דאיכא משאר אבריו, אבל מן שדרה וגולגולת, דחמיריפירוש דאית בהו חומרא טפי משאר אברים - אפילו רובע עצמות?
- או דלמא לא שנא?
אמר רבא: תא שמע: השדרה והגולגולת, ואי סלקא דעתך רובע עצמות דאתי מן שדרה וגולגולת דחמיר - טמא גרסה על פי הגר"א - ליתניפירוש בה בהדיא: על רובע עצמות הבא מן השדרה כו'פירוש של שני מתים, ומן הגולגולת של שני מתים, שרבי עקיבא מטמא וחכמים מטהרין, עד שיהא בה רובע עצמות מן השדרה וגולגולת של מת אחד. אלא מדלא קתני הכי – שמע מינה דחצי קב של עצמות גמירי, ואפילו בשדרה וגולגולת.