ביאור:בבלי נזיר דף כה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה
מסכת נזיר: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

והלא דמי חטאת מעורבין בהן?

אמר רבי יוחנן: הלכה היא בנזיר [1].

ריש לקיש אמר: (ויקרא כב יח: דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אלהם: איש איש מבית ישראל ומן הגר בישראל אשר יקריב קרבנו) לכל נדריהם ולכל נדבותם [אשר יקריבו לה' לעלה]: התורה אמרה: מוֹתר נדר יהא לנדבה [2].

בשלמא לרבי יוחנן דאמר 'הלכה היא בנזיר' - אמטו להכי סתומין אין [3], מפורשין לא [4]; אלא לריש לקיש [5] 'לכל נדריהם ולכל נדבותם' - מאי איריא סתומין? אפילו מפורשין [6]!

אמר רבא: מפורשין - לא מצית אמרת: כבר פסקה תנא דבי רבי ישמעאל [7]:

'(דברים יב כו) רק קדשיך אשר יהיו לך ונדריך [תשא ובאת אל המקום אשר יבחר ה’] [8] - [9] בולדי קדשים ובתמורתם הכתוב מדבר;

מה תקנתן? [10]

תשא ובאת אל המקום אשר יבחר ה' [11];

יכול יעלם לבית הבחירה וימנע מהם מים ומזון [12] בשביל שימותו?

תלמוד לומר: [13]</ref> ועשית עולותיך הבשר והדם [על מזבח ה' אלקיך ודם זבחיך ישפך על מזבח ה' אלקיך והבשר תֹאכֵל], לומר לך: כדרך שאתה נוהג בעולה - נהוג בתמורתה; כדרך שאתה נוהג בשלמים - נהוג בולדיהם [14];

יכול אף ולד חטאת ותמורת אשם כן?

תלמוד לומר: 'רק' [15] - דברי רבי ישמעאל;

רבי עקיבא אומר: אינו צריך [16]: הרי הוא אומר 'אשם הוא'[17] - בהוייתו יהא' [18].

[ומבאר רבא את הברייתא:] קתני [19]: 'יכול יעלם לבית הבחירה וימנע מהם מים ומזון בשביל שימותו? תלמוד לומר: ועשית עולותיך [20]' [21] – אמאי? הא ולד חטאת הוא דגמירין בה מיתה [22]!?

אי לאו קרא [23] הוה אמינא ולד חטאת [24] בכל מקום [25],


עמוד ב

[26] וולדי קדשים בבית הבחירה [27] - קא משמע לן [28] דלא [29].

[וממשיך רבא לבאר את הברייתא:] קתני 'יכול אף ולד חטאת ותמורת אשם כן? - תלמוד לומר: 'רק’’ - למה לי קרא? הילכתא גמירי לה: ולד חטאת למיתה אזיל!

הכי נמי, וקרא לאשם הוא דאתא.

אשם נמי הילכתא גמירי לה: כל שאילו בחטאת מתה - באשם רועה!

אלא אי מהילכתא [30] הוה אמינא הילכתא [31], ואי [32] אקריביה לא ליחייב עליה ולא כלום - קא משמע לן קרא [33] - [34] דאי מקריב ליה קאים עליה בעשה [35].

[וממשיך רבא לבאר את הברייתא:] רבי עקיבא אומר: אינו צריך! הרי הוא אומר 'אשם הוא' - בהוייתו יהא:

למה לי קרא? גמרא גמירין לה: כל שבחטאת מתה - באשם רועה!?

הכי נמי, וכי אתא קרא – לדרב, דאמר רב הונא אמר רב: אשם שניתק לרעייה [36], [37] ושחטו לשם עולה – כשר [38]; [39] טעמא דניתק, הא לא ניתק – לא [40], דאמר קרא 'הוא' - בהוייתו יהא [41].

ענין אחר אשם שניתק כגון שהפרישו ואבד, והפריש אחר תחתיו, ואחר כך נמצא, ובא גזבר ואמר: "ינתק זה לרעייה", ועבר ושחטו לשם עולה - כשר לזרוק דמו לשם עולה, ולעשותו כליל כעולה - אפילו לכתחילה, משום דזה זכר וקדשי קדשים וזה זכר וקדשי קדשים: דבאשם ועולה ליכא נקבה; אבל שאר קדשי קדשים ששחטן לשם עולה - אסור לזרוק דמן לשם עולה, ואינן כליל כעולה; דכשרין הן [האשם] כי שחטן לשם עולה, אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה, אבל אין יוצאין מתורתן הראשונה, אלא בחזקתן קיימו;

טעמא דניתק הא לא ניתק לא שרי לזרוק דמו ולעשותו כליל כעולה, דאמר קרא 'הוא' - בהוייתו יהא, אבל גבי שאר זבחים דלעולם אסור לעשותן עולה, שאף על פי ששחטן לשם עולה - אסור לשנות ולזרוק דמן לשם עולה, כדאמר במסכת זבחים [42] 'כל הני לישני [וליזול]’, הילכך לא איצטריך למיכתב 'הוא' - בהוייתו יהא.

ענין אחר ניתק ושחטו לשם עולה כשר לזרוק דמו לשם עולה אבל לא ניתק - פסול, משום דלשם אשם לא מצי זריק ליה, שהרי נתכפרו בעליו; ולשם עולה לא, דאמר קרא 'הוא' - בהוייתו יהא: דכשם שקודם שנתכפרו אם שחטו לשם עולה אינו אלא לשם אשם, הכי נמי: כי נתכפרו, הואיל ולא ניתק - אכתי הוי בחזקת אשם, ואינו זורק לשם עולה; ולשם אשם נמי לא, דהא נתכפרו! אלא הדם ישפך, והבשר ישרף; אבל שאר קדשים - כגון פסח שזקוק לרעייה - אפילו לא ניתק מפסח לשם שלמים - כשר לזרוק דמו לשם שלמים ולהקטירו לשם שלמים.

ואי קשיא: לרבי עקיבא נמי איכא למימר: אי מהילכתא הוה אמינא כו' דנימא נמי אשם הוא קרב ואין תמורתו קריבה, ולאו הבא מכלל עשה – עשה! - לרבי עקיבא ליכא למימר הכי: דבשלמא לתנא קמא, דקא יליף מ'ועשית עולותיך' - דהא כתיב עשה בקרא: 'ועשית' - להכי איכא למשמע דקאי עליה בעשה, אבל לרבי עקיבא ליכא למימר הכי, דהא לא כתיב עשה בקרא, ולא כתיב 'הוא קרב' בקרא אלא 'הוא' לחודא.

אמר מר [רבי יוחנן]: 'הלכה היא בנזיר [43]'; - ותו ליכא [44]? והתניא [45]: 'ושאר חייבי קינין שבתורה [46]

הערות[עריכה]

  1. ^ כך דהואיל וסתומין הן, אף על פי שמעורבין הן - יפלו לנדבה
  2. ^ והכא נמי: כיון דהני מעות לא צריכי, שכבר מת, הוו להו מותר, ויפלו לנדבה, ואין חוששין לדמי חטאת שבהן
  3. ^ תנן דיפלו לנדבה
  4. ^ דאין הלכה בידינו אלא מסתומין
  5. ^ דמפיק ליה מן קרא
  6. ^ כיון דמת - הוה ליה מוֹתר, ואמאי תני 'דמי חטאת ילכו לים המלח'
  7. ^ דלמיתה אזלא
  8. ^ מי הן אותן קדשים שהן עכשיו ועתידים להעמיד אחרים תחתיהם, שריבה הכתוב 'אשר יהיו לך'
  9. ^ הוי אומר
  10. ^ כמו שנאמר לאחריו [שם]:
  11. ^ שלא שינה בהן הכתוב משאר קדשים, שעולים אל המקום, כדכתיב בפרשת ויקרא [א,ג]: אם עולה קרבנו מן הבקר זכר תמים יקריבנו אל פתח אהל מועד, וכך כתוב בזבחי שלמים
  12. ^ שיכניסם לכיפה
  13. ^ לאחריו [כלומר: הפסוק הבא: דברים יב,כז
  14. ^ ולדותיהן לגבי עולה לא חשיב דאין עולה באה אלא זכר, אבל שלמים – 'אם זכר אם נקבה' כתיב (ויקרא ג א); וכן נמי באשם ליכא ולד דאינו בא אלא זכר
  15. ^ שאין הכתוב מדבר אלא בתמורת עולה וולדות שלמים, ולא בולד חטאת ותמורת אשם; 'ודם זבחיך ישפך' דכתיב בקרא - היינו שלמים
  16. ^ למעט אשם
  17. ^ Note: ויקרא ה,יט: אשם הוא: אשם אשם לה' – או : ויקרא ז,ה: והקטיר אתם הכהן המזבחה אשה לה', אשם הוא
  18. ^ ולקמן מפרש מאי קאמר
  19. ^ כמו 'אמר מר'
  20. ^ הבשר והדם
  21. ^ טעמא דכתב רחמנא 'ועשית עולותיך' משום הכי לא יומתו ולדי שלמים ותמורת עולה, הא אי לא כתב קרא - אזלי למיתה
  22. ^ בלבד במסכת תמורה (כא,ב), ולא גבי שאר ולדות קדשים ותמורותיהם
  23. ^ 'ועשית עולותיך'
  24. ^ מתים
  25. ^ שהן
  26. ^ אבל
  27. ^ יעלו לבית הבחירה וימותו, כדכתיב 'תשא ובאת'
  28. ^ ועשית עולותיך
  29. ^ [אלא] דשרו להו לעולה ושלמים
  30. ^ ולא קא משמע לן מקרא
  31. ^ דלמיתה אזלה ולד חטאת ואשם רועה
  32. ^ אבל אי
  33. ^ דכתיב 'רק', ואין 'רק' אלא למעט: דהני הוא דמפרש בהו קרא 'ועשית עולותיך' - מקריב אתה ולדותיהן ותמורותיהם
  34. ^ אבל ולד חטאת ותמורת אשם
  35. ^ דלאו הבא מכלל עשה - עשה
  36. ^ כגון תמורת אשם, או שעברה שנתו, או שנתכפרו בעליו, או שמתו, - וניתק לרעייה: שיצא וירעה עד שיסתאב וימכר ויפלו דמיו לנדבה
  37. ^ שהקדיש
  38. ^ הואיל וסופו - לכשיפול בו מום - הוא נמכר ומביאין בדמיו עולת נדבה
  39. ^ וקא משמע לן:
  40. ^ אף שלא שחטו לשם עולה אלא ששחטו סתם - אינו כשר
  41. ^ דכל זמן שלא ניתק תורת אשם מעליו פסול
  42. ^ דף ב,א
  43. ^ דאף על פי שדמי חטאת מעורבים בהן יפלו לנדבה
  44. ^ אלא בנזיר
  45. ^ והאיכא הא, דתניא
  46. ^ שהן בעולה ויורד