ביאור:בבלי נזיר דף כד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה
מסכת נזיר: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

זכתה וקדמה ארבעה דורות בישראל למלכות [1].

משנה:

האשה שנדרה בנזיר והפרישה את בהמתה ואחר כך היפר לה בעלה: אם שלו היתה הבהמה - תצא ותרעה בעדר, ואם שלה היתה הבהמה: החטאת תמות [2], ועולה תקרב עולה, שלמים תקרב שלמים, ונאכלין ליום אחד [כפי שנדרש בזבחים לו,א][3], ואינן טעונין לחם.

היו לה מעות סתומין [4] - [5] יפלו לנדבה [6];

מעות מפורשין: דמי חטאת ילכו לים המלח, לא נהנין ולא מועלין בהן; דמי עולה יביאו עולה ומועלין בהן; דמי שלמים יביאו שלמים [7] ונאכלין ליום אחד, ואין טעונין לחם.

גמרא:

מאן [8] תנא [9] דבעל לא משתעבד לה [10]?

אמר רב חסדא: רבנן היא; דאי סלקא דעתא רבי יהודה היא - אמאי תצא ותרעה בעדר'? הא משתעבד לה [11]! דתניא: רבי יהודה אומר: אדם מביא קרבן עשיר על אשתו [12], וכן כל קרבנותיה שהיא חייבת [13], שכך כתב לה: כל אחריות דאית ליך – עלי, מן קדמת דנא [14]!?

רבא אמר: אפילו תימא רבי יהודה: כי משעבד לה - במילתא דצריכא לה, במילתא דלא צריכא לה [15] – לא [16].

איכא דאמרי:

מאן תנא?

אמר רב חסדא: רבי יהודה היא [17] וכי משעבד לה - במילתא דצריכא לה, במילתא דלא צריכא לה – לא! דאי רבנן [18] לא משעבד לה כלל; אלא היכי דמי דמשעבד לה? - [19] כגון דאקנייה לה [20]? [21] וכיון דאקני לה - הוה דנפשה [22]!


עמוד ב

רבא אמר: אפילו תימא רבנן, [23] כי מקני לה נמי במלתא דצריכא לה, במילתא דלא צריכא לה לא מקני לה [24].

אם שלה היתה בהמתה: חטאת תמות ועולה תקרב:

היא - מנא לה [25]? האמרת [26] 'מה שקנתה אשה קנה בעלה'?

אמר רב פפא: שקמצתה מעיסתה [27].

איבעית אימא: דאקני לה אחר ואמר לה "על מנת שאין לבעליך רשות בהן" [28].

העולה תקרב עולה, והשלמים [תקרב שלמים, ונאכלין ליום אחד ואינן טעונין לחם]:

אמר ליה שמואל לאבוה בר איהי: לא תיתיב על כרעיך עד דאמרת לי הדא מילתא: ואלו הן ארבעה אילים שאינן טעונין לחם: שלו, ושלה, ושלאחר המיתה, ושלאחר כפרה.

'שלה' - הא דאמרן [29];

'שלו' – דתנן: 'האיש מדיר את בנו בנזיר ואין האשה מדרת את בנה בנזיר; גילח או שגילחוהו קרובים [30], [31] מיחה או שמיחוהו קרובים [32] - [33]: היו לו מעות סתומין יפלו לנדבה, מעות מפורשין: דמי חטאת ילכו לים המלח, דמי עולה יביאו עולה [34] ומועלין בהן, דמי שלמים יביאו שלמים ונאכלין ליום אחד ואינן טעונין לחם [35].

'שלאחר מיתה' – מנלן?

דתניא: המפריש מעות לנזירותו [36] - לא נהנין ולא מועלין בהן מפני שהן ראויין להביא בכולן שלמים [37]; מת והיו לו מעות סתומים - יפלו לנדבה; מעות מפורשין - דמי חטאת יוליך לים המלח, לא נהנין ולא מועלין; דמי עולה יביאו עולה ומועלין בהן; דמי שלמים יביאו שלמים ונאכלין ליום אחד ואינן טעונין לחם.

הריב"ן כתב: 'מעות מפורשין דמי עולה יביאו עולה והוא הדין דהוה ליה למיתני דדמי חטאת ילכו לים המלח – כנראה בגירסתו מילים אלה לא היו כתובים.

'שלאחר כפרה' [38] - סברא הוא;

'שלאחר המיתה' - מאי טעם? דלא חזיא לכפרה!? שלאחר כפרה נמי - הא לא חזיא לכפרה!

ותו ליכא [39]? והאיכא [40] ושאר כל שלמי נזיר [41] ששחטן שלא כמצותן [42] כשרים, ולא עולין לבעלים לשום חובה ונאכלין ליום אחד ואינן טעונין לא לחם ולא זרוע!?

כמצותן קא חשיב [43], שלא כמצותן לא קא חשיב.

היו לו מעות סתומים יפלו לנדבה:

הערות[עריכה]

  1. ^ עובד ישי דוד שלמה, ואילו צעירה לא אתת בישראל עד רחבעם, דהוה מנעמה העמונית
  2. ^ אותה הבהמה שהפרישה לשם חטאת תמותת, וכי ההיא טעמא דפרשינן לעיל: דצריכה כפרה, והויא כחטאת שמתו בעליה דגמירי דלמיתה אזלה
  3. ^ כלומר: לכך יש עליהן עדיין תורת שלמים דנאכלין ליום אחד, ולענין זה אינם כשלמי נזיר דאינן טעונין לחם
  4. ^ שלא פורש אלו לחטאת ואלו לעולה ואלו לשלמים
  5. ^ הרי אלו
  6. ^ ולוקחים בהן עולות: הבשר למזבח והעורות לכהנים
  7. ^ ואין צריך לומר דאין מועלים בהן וכדמפרש בפרק קמא דמסכת מעילה (ו,ב)
  8. ^ הוא
  9. ^ דתני
  10. ^ דקסבר שאם היתה הבהמה שלו לא חייל עליה קדושה כלל, דאמר תצא ותרעה בעדר - משום דבעל לא משעבד לה להביא קרבנותיה כלל, וכי מפרישה לה היא לנזירות - הרי הוא כמו שמקדיש דבר שאינו שלו, דאין בדבריו כלום
  11. ^ הא כיון דמשעבד בקרבנותיה אישתכח דכי הקדישה - שפיר הקדישה, דהא שמעינן ליה בבבא מציעא (דף קד,א) שהיה דורש לשון הדיוט
  12. ^ שאם היתה עניה ונתחייבה קרבן עני ולא הספיקה להביא קרבן עני עד שניסת לו - הרי זה מביא קרבן עשיר על אשתו
  13. ^ קודם לכן, ואפילו קרבן קבוע שאינו בעולה ויורד
  14. ^ והלכך: דהואיל ומשתעבד לה - אמאי לא הוי בהמה שלו כבהמה שלה? ואם היתה חטאת תמות, ואם עולה תקרב עולה
  15. ^ כגון הכא, דהיפר לה בעלה
  16. ^ לא משתעבד לה, ומשום הכי לא קדשה, ותצא ותרעה בעדר
  17. ^ דאמר: אדם מביא קרבן אשתו, וקמשמע לן:
  18. ^ לא מבעיא למימר דכי הפר לה דתצא ותרעה בעדר, אלא אפילו כי לא הפר לה - נמי תצא, דלדידהו [לרבנן]
  19. ^ ובעי לאוקמא כרבנן
  20. ^ דאקנייה ניהלה לנזירותה
  21. ^ אכתי לא מיתוקמא כרבנן:
  22. ^ וחטאת תמות, ואנן בעינן ד'תצא ותרעה בעדר'! והלכך לא מיתוקמא כלל כרבנן
  23. ^ והיכי דמי דמשעבד לה כגון דאקנייה לה ניהליה; והא דאמרת 'כיון דאקנייה לה - הויא דנפשה'? - הא לא [קשיא]:
  24. ^ דאמר לה "אם תהא צריכה לשום כפרה - תהא בהמה שלך"; וכיון דלא צריכא לה - דהפר לה בעלה - הויא שלו ותצא ותרעה בעדר
  25. ^ הא בהמה
  26. ^ הא קיימא לן
  27. ^ כגון דהשרה לה מזונות על ידי שליש, ותנן בפרק 'אף על פי' (כתובות סד ב) דלא יפחות לה בשבוע משני קבין חיטין, והלכה זו וקיפחה ממזונותיה על יד עד שלקחה בהן בהמה זו
  28. ^ דאי קימצתה מעיסתה - אמרינן נמי: מה שקמצתה אשה קנה בעלה
  29. ^ במשנתנו, דאין טעונים לחם
  30. ^ בתוך ימי נזירותו
  31. ^ או
  32. ^ אף על פי שלא נתגלח
  33. ^ בטלה נזירות
  34. ^ ויביאו מהן עולות לקיץ המזבח, דאין חוששין לדמי חטאת שבהן, כדלקמן: שהלכה היא בנזיר כך
  35. ^ שאין כאן נזיר, ואין אני יכול לקרות בו על כפי הנזיר (במדבר ו יט)
  36. ^ והיו סתומין
  37. ^ דבכל מעה ומעה שלהן יכול להביא בהן שלמים, ובשלמים אמרינן (מעילה דף ו,ב) דליכא מעילה לפני זריקת דמים
  38. ^ שאם הפריש בהמתו ואבדה, או מעות ואבדן, והפריש אחרים תחתיהן ואחר כך נמצאו: חטאת או דמי חטאת יוליך לים המלח, והעולה תקרב עולה, והשלמים לשלמים ונאכלים ליום אחד ואינן טעונין לחם
  39. ^ אלא הני ארבעה אילים שלא יהו טעונין לחם
  40. ^ דתני לוי במתניתיה, דאמר במסכת מנחות (מח,ב) ובתוספתא דנזיר (פ"ד)
  41. ^ לעיל איירי בשלמים
  42. ^ דמצותן להביא בן שתי שנים לשם שלמי נזיר
  43. ^ דלא הוו אלא ארבעה