ביאור:בבלי נזיר דף י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה
מסכת נזיר: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

או כמנחת סוטה תקדוש [1], אי לא – לא [2]", קא משמע לן דמייתי מן החיטים [3].

משנה:

אמר "אמרה פרה זו הריני נזירה אם עומדת אני" [4]; "אומר הדלת הזה הריני נזירה [5] אם נפתח אני" – בית שמאי אומרים: נזיר [6], ובית הלל אומרים: אינו נזיר [7].

אמר רבי יהודה: אף כשאמרו בית שמאי - לא אומרים [8] אלא [9] באומר "[10]הרי פרה זו עלי קרבן אם עומדת היא [11]", [12].

גמרא:

פרה מי קא מישתעיא [מדברת]?

אמר רמי בר חמא: הכא במאי עסקינן? כגון שהיתה פרה רבוצה לפניו, ואמר: "כסבורה פרה זו [13] אינה עומדת - הריני נזיר מבשרה אם עמדה מאליה" - ועמדה מאליה, והלכו בית שמאי לשיטתן ובית הלל לשיטתן: בית שמאי - דאמרי "מן הגרוגרות ומן הדבילה" הוי נזיר - הכא נמי: כי אמר "מבשרה" - הוי נזיר, ובית הלל אומרים לא הוי נזיר.

והא אמרוה בית שמאי חדא זימנא [14]?

אמר רבא: תרתי תלת [15]; וכן תני רבי חייא: תרתי תלת; וכן אמר רבי אושעיא: תרתי תלת; וצריכי: דאי איתמר בהא [16] 'גרוגרות ודבילה' - התם הוא דאמרי בית שמאי הוי נזיר: משום דמיחלפן בענבים [17], אבל בשר בענבים לא מיחלף; ואי איתמר בשר [18] - [19] הכא הוא דאמרי בית שמאי הוי נזיר: בבישרא וחמרא [20], אבל גרוגרות ודבילה [21] לא [22] - קא משמע לן; ואי איתמר הני תרתי - הני הוא דקאמרי בית שמאי, אבל דלת אימא מודו להו לבית הלל; ואי תנא דלת - בהא קאמרי בית הלל, אבל בהך תרתי אימא מודו להו לבית שמאי - קמשמע לן דלא.

אמר רבא: מי קתני 'אם עמדה מאליה' [23]?

אלא אמר רבא: כגון שהיתה פרה רבוצה לפניו [24],

ואמר "הרי עלי קרבן" [25].

בשלמא פרה - בת קרבן היא [26], אלא [27] דלת - בת קרבן היא [28]?

אלא אמר רבא: כגון שהיתה פרה רבוצה לפניו [29].


עמוד ב

ואמר "הריני נזיר מיין[30] אם לא עמדה" [31] - ועמדה מאליה [המשך ריב"ן בהערות[32]]: [33] בית שמאי סברי [34]: תורפיה דהאי גברא [35] משום אוקמה בידיה הוא [36], והא לא אוקמה [37], ובית הלל סברי: משום דרביעא הוא, והא קמת!

[38]

אי הכי - אימא סיפא [39]: אמר רבי יהודה [40]: אף כשאמרו בית שמאי [41] - לא אמרו אלא באומר "הרי הן [42] עלי קרבן" פרה מי קא מתפיס בה מידי [43] ? אלא כגון דאמר "הריני נזיר מבשרה אם לא עמדה", ועמדה מאליה: בית שמאי סברי: תורפיה דההוא גברא משום אוקמה בידיה הוא, והא לא אוקמה, ובית הלל סברי: תורפיה דהאי גברא משום דרביעא, והא קמת [44].

ובית הלל סברי אי לא קמת הוי נזיר? והאמרי [45] מבשרה" לא הוי נזיר [46]!?

לטעמייהו דבית שמאי קאמרי [47]: לדידן, אפילא לא קמת נמי לא הוי נזיר; לדידכו, דאמריתו 'הוי נזיר' - אודו לן מיהת דתורפיה דהדין גברא משום דרביעא, והא קמת!

ובית שמאי לאו תורפיה דהאי גברא משום אוקמה בידיה הוא, והא לא אוקמה.

הערות[עריכה]

  1. ^ ומייתינן לה מן השעורין
  2. ^ לא מייתינן כלל
  3. ^ ולעולם לא מצית למידק מתניתין דכי אמר "מן העדשים" לא מייתי ולא כלום
  4. ^ בגמרא מתרצינן כגון שהיתה פרה רבוצה לפניו ואמר: "כמדומה לי כסבורה פרה שאינה עומדת לעולם על ידי אדם - הריני נזיר ממנה - מבשרה - אם נתקיים מחשבתה שתהא עומדת מאליה; אלא אני אלך ואעמידנה"
  5. ^ ה"א יתירה, משמע: הימנה
  6. ^ בית שמאי לשיטתן, דאמרי: כי אמר "מן הגרוגרות" הוי נזיר - הכא נמי: כי אמר "הריני נזיר" - הוי נזיר, וכי אמר "מבשרה" - לאיתשולי קאתי, ואין שאלה בנזיר
  7. ^ ובית הלל אמרי: אי אמר "מבשרה" - כ"גרוגרות" דמי, ולא הוי נזיר; ולגבי דלת - כגון שהיה דלת נעול לפניו, ואמר "כמדומה אני שסבור הדלת הזה שאין נפתח על ידי אדם - הריני נזיר מנסריו אם תתקיים מחשבתו שיפתח מאליו" - ונפתח מאליו: ובית שמאי הלכו לשיטתן: דכי אמר "הריני נזיר" - הוי נזיר, דאין אדם מוציא דבריו לבטלה; וכי אמר "מנסריו" - לאיתשולי הוא דאתי, ואין שאלה בנזיר
  8. ^ שיהא נזיר [כלל, שהן] לא דברו
  9. ^ לענין נדר
  10. ^ הריני נזיר מבשרה ו
  11. ^ מאליה
  12. ^ ועמדה מאליה - דהוי נדור הימנה, ואינו נזיר
  13. ^ היינו דקתני 'אמרה פרה': שכן מצינו מחשבה שהוציא הכתוב בלשון 'אמירה', כגון ודובר אמת בלבבו (תהלים טו ב) ויאמר עשו בלבו (בראשית כז מא) ויאמר המן בלבו (אסתר ו ו)
  14. ^ דאם אמר "הריני נזיר מן הגרוגרות" דהוי נזיר, והוא הדין נמי לכי אמר "הריני נזיר מבשרה"; למה לי למתנייה
  15. ^ קתני פרה דלת וגרוגרות, וכולהו צריכי וכו'
  16. ^ דאי אתמר
  17. ^ דפירא בפירא מיחלף, ואית להו לבית שמאי דכינויי כינויי נזירות כנזירות, כדתני בפרק קמא
  18. ^ לחודיה
  19. ^ הוה אמינא
  20. ^ דבישרא וחמרא אורחייהו דאינשי דאמרי בהדי הדדי, ואמטו להכי איכא למימר כי אמר "מבשרה" כמ"ד "מיין" דמי
  21. ^ דלאו בהדי יין נינהו אימא
  22. ^ דלא תיהוי להו שם כינוי
  23. ^ 'אם עומדת' סתם קאמר, בין מאליה בין על ידי אחרים
  24. ^ כלומר שהיתה פרה רבוצה לפניו, ואמר "כסבורה פרה זו שאינה עומדת, מתעכבת אני כאן שלא אעמוד לעולם ואפילו על ידי אדם"
  25. ^ כלומר שהזיר עצמו ממנה אם לא יעמידנה
  26. ^ בשלמא לגבי פרה מצית מוקמת לה בכגון דקאמר "הרי עלי קרבן" דהוי נזיר, דהואיל דבת קרבן היא - כלומר דקא שייכא בכלל קרבן, אף על גב דבקרבן נזיר לא שייכא - איכא למימר 'כאומר "הרי עלי קרבן נזירות" דמי' והוי נזיר, אלא לגבי דלת היכי קים להו לבית שמאי הכי? בשלמא גבי גרוגרות איכא למימר: הואיל ופירי הוא מיחלפי בענבים, ויש בלשון הזה לשון נזירות
  27. ^ לגבי
  28. ^ כי קאמר "הרי היא עלי קרבן אם לא נפתח" - מי שייך בקרבן נזירות כלל
  29. ^ ואמר "כסבורה פרה זו שאינה עומדת לעולם, לא מאליה ולא על ידי אדם"
  30. ^ Note:לפי ריב"ן הערות לרש"י: לא איצטריך למימר אלא "הריני נזיר"; אלא משום דמשני לעיל "מבשרה" - אמר הכא "מיין", לאפוקי משנויא קמייתא.
  31. ^ ומתניתין, דקתני 'אם עומדת' - הכי משמע: "היא סבורה שתהא מתעכבת שם - הריני נזיר אם תתקיים מחשבתה שתהא עומדת שם, אלא אני אעמידה!"
  32. ^ Note: המשך ריב"ן הערות לרש"י רש"י: ומתניתין ליכא לאקשויי השתא כדמקשינן לעיל: מידי 'אם עמדה מאליה' קתני? דהא רבא גופיה לא שני ליה הכא בין עמדה מאליה בין עמדה ע"י אחרים.
  33. ^ ובהא פליגי:
  34. ^ כדלקמיה מוקי לה
  35. ^ עיקר של זה לא הות אלא אדעתא
  36. ^ דאיהו לוקים לה בעל כרחה, והאי דקאמר "אם לא עמדה" - אם לא אעמידה במשמע;
  37. ^ והלכך: כיון דלא אוקמה הוי נזיר
  38. ^ ואמר לנו המורה: אף על גב דלא תני לה רבא בהדיא בהך קמייתא ב'אם לא עמדה', ועמדה מאליה - דבדין הוא דהוה ליה למיתני הכי, כדקאמר לה נמי באידך תירוצא דמתרץ לה; אלא אמורא דמסדר הש"ס - כיון דשמעיה לרבא דאמר מילתא דאית בה פירכא לא אנחית לסיומיה למילתיה, ופריך ליה כדפריך: בשלמא פרה בת קרבן היא; והדר מחליף שיטתו: דמעיקרא דמוקי לה בכגון דאמר "הרי עלי קרבן" והדר מוקים לה בכגון דאמר "הריני נזיר מיין" ומסיים למילתא.
  39. ^ וקא מהדר ליה רבי יהודה לתנא קמא:
  40. ^ לא כשאתה סבור, דבמתפיס בפרה ליהוי נזיר - כך אמרו בית שמאי, אלא
  41. ^ דמיתפס בה
  42. ^ הרי פרה זו
  43. ^ דהוי נדור ואינו נזיר; אבל בדלת לא פליג רבי יהודה, דהא לא שייכא לישנא דנדרים גבי דלת כלל
  44. ^ טעם משום דקמת לא הוי נזיר הא אם לא קמת הוי נזיר
  45. ^ לבית הלל: דכל היכא דאמר "הריני נזיר
  46. ^ דומיא דמאן דאמר "הריני נזיר מן הגרוגרות" דלא הוי נזיר
  47. ^ להו