ביאור:בבלי נזיר דף לו

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת נזיר: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו | הדף המהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

זעירי אמר: אף שאור בבל תקטירו ^[1].

כמאן [אמר זעירי]?

כרבי אליעזר דדריש 'כל' ^[2].

אי הכי ^[3] לענין חמץ ^[4] נמי ^[5]?

אין הכי נמי ^[6]; אלא ^[7] לאפוקי מאביי, דאמר ^[8] יש הקטרה בפחות מכזית - קא משמע לן ^[9]אין הקטרה בפחות מכזית ^[10].

יתיב רב דימי וקאמר לה להא שמעתא [דברי רבי יוחנן, שאין היתר מצטרף לאיסור מן התורה אלא בנזיר].

איתיביה אביי [טבול יום פ"ב מ"ג]: המקפה ^[11] של תרומה ^[12], והשום והשמן ^[13] של חולין, ונגע טבול יום במקצתן - פסל את כולן; מקפה של חולין, והשום והשמן של תרומה, ונגע טבול יום במקצתן ^[14] - לא פסל אלא מקום מגעו; והוינן בה: מקום מגעו אמאי פסול ^[15]? ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: מה טעם ^[16]? הואיל וזר לוקה עליה בכזית; מאי טעמיה?

עמוד ב

לאו משום דהיתר מצטרף לאיסור?

אמר ליה: לא! מאי 'כזית'? - דאיכא כזית בכדי אכילת פרס ^[17].

[הקשה אביי:] ואכילת פרס ^[18] - ^[19] דאורייתא היא ^[20]?

אמר ליה: אין.

אי הכי - אמאי פליגי רבנן עליה דרבי אליעזר בכותח הבבלי ^[21]?

אמר ליה: הנח לכותח הבבלי, דליכא כזית בכדי אכילת פרס; אי דקא שריף ליה מישרף ^[22] - בטלה דעתו אצל כל אדם ^[23]! אי מישטר קא שטר ^[24] - לא משכחת כזית בכדי אכילת פרס! ^[25]

איתיביה [תוספתא תרומות פרק ח הלכה יז ^[26]]: שתי מדוכות ^[27], אחת של תרומה ואחת של חולין, ולפניו שתי קדירות: אחת של תרומה ואחת של חולין, ונפלו אלו לתוך אלו - שתיהן מותרות, שאני אומר חולין לתוך חולין נפלו ותרומה לתוך תרומה נפלה ואי סלקא דעתך כזית בכדי אכילת פרס ^[28] דאורייתא - אמאי אמרינן 'שאני אומר' ^[29]?

אלא מאי ^[30] - היתר מצטרף לאיסור? ^[31] אמאי אמרינן 'שאני אומר' ^[32]?

אלא הנח לתרומת תבלין - דרבנן היא ^[33].

איתיביה [תוספתא תרומות פרק ו הלכה יח ^[34]]: שתי קופות: אחת של תרומה ואחת של חולין, ולפניהן שתי סאין: אחת של חולין ואחת של תרומה, ונפלו אלו לתוך אלו - שניהן מותרין, שאני אומר: חולין לתוך חולין נפלו, תרומה לתוך תרומה נפלה ואי סלקא דעתא כזית בכדי אכילת פרס [אסור] דאורייתא - אמאי אמרינן 'שאני אומר'?

הערות[עריכה]

^ שאילו אין בשאור כזית, ועיסה משלימו לכזית, שהוא חייב, ועובר משום שנאמר כל שאור וכל דבש לא תקטירו (ויקרא ב יא)
^ לגבי חמץ, בפרק 'אלו עוברין בפסח', דקתני 'ועל עירובו בלאו - דברי רבי אליעזר, דכתיב 'כל מחמצת לא תאכלו' (שמות יב כ)
^ לימא זעירי וכן
^ בפסח
^ יהא חייב על עירובו משום דכתיב ביה 'כל'
^ דלענין חמץ בפסח - היתר מצטרף לאיסור, וכרבי אליעזר
^ והאי דקאמר גבי שאור משום
^ במסכת מנחות
^ מדבעינן צירוף - ד
^ ואין חייב עליה אלא אם כן יהא בו כזית או שיהא היתר משלימו לכזית
^ רוטב
^ העשויה מיין של תרומה
^ שנותנין לתוכו משום תבלין, הן
^ איכא דאמרי בשום ושמן של תרומה, אבל לא במקפה דחולין; דטבול יום - שויוהו רבנן שני, ואין שני עושה שלישי אלא בתרומה; ואית דאמרי: מאי 'במקצתן'? אפילו במקפה של חולין: דכיון דעריבי בחד מנא - דמי ליה כמאן דנגע בתרומה עצמה
^ במקום מגעו? דאין טומאת אוכלין בפחות מכביצה
^ לוקה עליו בכזית, והא ליכא שיעורא
^ הכא היינו טעמא: הואיל וזר לוקה עליו בכזית: דאיכא תרומה כזית בכדי אכילת פרס - חשיב לה כאילו הויא תרומה, וכיון שנגע בו - פסל מקום מגעו
^ כזית בכדי אכילת פרס
^ מי הוי
^ דמיחייב עלה מלקות
^ דאית ביה קומניתא דנהמא בפרק 'ואלו עוברין' (פסחים מג א), דקאמרי 'ועל עירובו בולא כלום' - הא לא אפשר דלא הוי בכדי אכילת פרס שיעור כזית
^ שגומע ואוכל עד שגומע ממנו בכדי אכילת פרס
^ שאין דרך אכילה בכך: שאין אדם רגיל לאוכלו בעיניה, לפי שהוא חריף ביותר, ולא חייבתו תורה אלא דרך אכילה
^ שטובל בה פיתו לשם לפתן ואוכל
^ אבל בשום ושמן של תרומה - להכי לוקה בכזית: דאיכא כזית בכדי אכילת פרס – דאורייתא.
^ ליברמן
^ שנידוכין לתוכו תבלין
^ הוי חשיב
^ אמאי מקילין בהו כולי האי: דאמרת שאני אומר תרומה לתוך תרומה נפלה ולא לתוך חולין, והאיכא למיחש שמא נפלה בשל חולין ואיכא כזית בכדי אכילת פרס
^ אמרת
^ התם נמי
^ והאיכא למיחש דילמא איכא [בקדירה] השני תרומה בכזית פחות משהו, והיתר משלימו לכזית
^ ולא דייקינן בהו בכזית בכדי אכילת פרס, דמדרבנן הן, ולא מחמרינן ביה כולי האי
^ ליברמן

[1] שאילו אין בשאור כזית, ועיסה משלימו לכזית, שהוא חייב, ועובר משום שנאמר כל שאור וכל דבש לא תקטירו (ויקרא ב יא)

[2] לגבי חמץ, בפרק 'אלו עוברין בפסח', דקתני 'ועל עירובו בלאו - דברי רבי אליעזר, דכתיב 'כל מחמצת לא תאכלו' (שמות יב כ)

[3] לימא זעירי וכן

[4] בפסח

[5] יהא חייב על עירובו משום דכתיב ביה 'כל'

[6] דלענין חמץ בפסח - היתר מצטרף לאיסור, וכרבי אליעזר

[7] והאי דקאמר גבי שאור משום

[8] במסכת מנחות

[9] מדבעינן צירוף - ד

[10] ואין חייב עליה אלא אם כן יהא בו כזית או שיהא היתר משלימו לכזית

[11] רוטב

[12] העשויה מיין של תרומה

[13] שנותנין לתוכו משום תבלין, הן

[14] איכא דאמרי בשום ושמן של תרומה, אבל לא במקפה דחולין; דטבול יום - שויוהו רבנן שני, ואין שני עושה שלישי אלא בתרומה; ואית דאמרי: מאי 'במקצתן'? אפילו במקפה של חולין: דכיון דעריבי בחד מנא - דמי ליה כמאן דנגע בתרומה עצמה

[15] במקום מגעו? דאין טומאת אוכלין בפחות מכביצה

[16] לוקה עליו בכזית, והא ליכא שיעורא

[17] הכא היינו טעמא: הואיל וזר לוקה עליו בכזית: דאיכא תרומה כזית בכדי אכילת פרס - חשיב לה כאילו הויא תרומה, וכיון שנגע בו - פסל מקום מגעו

[18] כזית בכדי אכילת פרס

[19] מי הוי

[20] דמיחייב עלה מלקות

[21] דאית ביה קומניתא דנהמא בפרק 'ואלו עוברין' (פסחים מג א), דקאמרי 'ועל עירובו בולא כלום' - הא לא אפשר דלא הוי בכדי אכילת פרס שיעור כזית

[22] שגומע ואוכל עד שגומע ממנו בכדי אכילת פרס

[23] שאין דרך אכילה בכך: שאין אדם רגיל לאוכלו בעיניה, לפי שהוא חריף ביותר, ולא חייבתו תורה אלא דרך אכילה

[24] שטובל בה פיתו לשם לפתן ואוכל

[25] אבל בשום ושמן של תרומה - להכי לוקה בכזית: דאיכא כזית בכדי אכילת פרס – דאורייתא.

[26] ליברמן

[27] שנידוכין לתוכו תבלין

[28] הוי חשיב

[29] אמאי מקילין בהו כולי האי: דאמרת שאני אומר תרומה לתוך תרומה נפלה ולא לתוך חולין, והאיכא למיחש שמא נפלה בשל חולין ואיכא כזית בכדי אכילת פרס

[30] אמרת

[31] התם נמי

[32] והאיכא למיחש דילמא איכא [בקדירה] השני תרומה בכזית פחות משהו, והיתר משלימו לכזית

[33] ולא דייקינן בהו בכזית בכדי אכילת פרס, דמדרבנן הן, ולא מחמרינן ביה כולי האי

[34] ליברמן

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]