ביאור:בבלי נזיר דף ט
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת נזיר:
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו | הדף המהדורה הרגילה
עמוד א (דלג לעמוד ב)
אודות הגמרא המבוארת באדיבות "גמרא נוחה"
|
משנה:
"הריני נזיר מן הגרוגרות ומן הדבילה": בית שמאי אומרים: נזיר [1], ובית הלל אומרים: אינו נזיר [2].
אמר רבי יהודה: אף כשאמרו בית שמאי - לא אמרו [3] אלא באומר "הרי הן עלי קרבן" [4] [כלומר: אין כאן נזירות אלא איסר בנדר].
| בית הלל | בית שמאי | במשנתנו |
| אינו נזיר ואינו נדור | נזיר | תנא קמא |
| אינו נזיר; אולי הוא נדור? | רבי יהודה |
גמרא:
[תוספתא נזיר פ"ב ה"א [ליברמן] בשנויים] "הריני נזיר מן הגרוגרות ומן הדבילה" - בית שמאי אומרים נזיר[5]– ואמאי? (במדבר ו ד: כל ימי נזרו) מכל אשר יעשה מגפן היין [מחרצנים ועד זג לא יאכל] אמר רחמנא [6]!?
בית שמאי סברי לה כרבי מאיר, דאמר: אין אדם מוציא דבריו לבטלה [7], ובית הלל [8] סברי לה כרבי יוסי דאמר [9]: בגמר דבריו אדם נתפס [10]; והאי [11] 'נדר ופתחו עמו' הוא [12]!
ובית שמאי נמי 'נדר ופתחו עמו' הוא [13]?
אלא בית שמאי סברי לה כרבי מאיר דאמר אין אדם מוציא דבריו לבטלה [14] וכיון דאמר "הריני נזיר" - הוה ליה נזיר [15] כי קאמר "מן הגרוגרות ומן הדבילה" - לאיתשולי הוא דקאתי [16] ובית שמאי לטעמייהו, דאמרי [17]: 'אין שאלה [18] בהקדש'; וכיון ד'אין שאלה בהקדש' - אין שאלה בנזירות [19]; ובית הלל סברי [20] כרבי שמעון, דתנן: ורבי שמעון פוטר, שלא התנדב כדרך המתנדבים [21].
מתניתין [22] - דלא כי האי תנא, דתניא: רבי נתן אומר: בית שמאי אומרים: נדור [23] ונזיר [24], ובית הלל אומרים: נדור ואין נזיר: בית שמאי סברי לה כרבי מאיר [25] וכרבי יהודה [26], ובית הלל סברי לה כרבי יוסי [27].
| בית הלל | בית שמאי | בברייתא דרבי נתן |
| אינו נזיר אבל נדור | נזיר ונדור | רבי נתן נוסח א |
| במשנתנו | ||
| אינו נזיר ואינו נדור | נזיר | תנא קמא |
| אינו נזיר, אולי נדור | רבי יהודה |
לישנא אחרינא אמרי לה: רבי נתן אומר: בית שמאי אומרים: נדור ואינו נזיר [28], ובית הלל אומרים: לא נדור ולא נזיר; בית שמאי כרבי יהודה, ובית הלל כרבי שמעון.
| בית הלל | בית שמאי | בברייתא דרבי נתן |
| אינו נזיר אבל נדור | נזיר ונדור | רבי נתן נוסח א |
| אינו נזיר ואינו נדור | אינו נזיר אבל נדור | רבי נתן נוסח ב |
| במשנתנו | ||
| אינו נזיר ואינו נדור | נזיר | תנא קמא |
| אינו נזיר, אולי נדור | רבי יהודה |
תנן התם [29]: האומר "הרי עלי מנחה להביא מן השעורים" יביא מן החיטים; [30] "קמח" - יביא סולת; "[31] שלא בשמן ולבונה" - יביאנה בשמן ולבונה; "חצי עשרון" - יביא עשרון שלם; "עשרון ומחצה" - יביא שנים. רבי שמעון פוטר, שלא התנדב כדרך המתנדבים.
מאן תנא דכי אמר "הרי עלי מנחה מן השעורים" - מביא מן החיטים?
אמר חזקיה: במחלוקת שנויה, ובית שמאי היא: לאו אמרי בית שמאי כי אמר "מן הגרוגרות ומן הדבילה" - הוי נזיר [32]? הכי נמי: כי אמר "מן השעורין" - מביא מן החיטים [33]!
ורבי יוחנן אמר: אפילו תימא דברי הכל [34] : באומר [35] אילו הייתי יודע שאין נודרין כך [36] - לא נדרתי כך [37] אלא כך" [38].
אמר חזקיה: לא שנו אלא שאמר "מן השעורים" [39], אבל אמר "[40] מן העדשים" [41] - לא מייתי ולא כלום.
מכדי חזקיה - כמאן מוקים לה למתניתין [42]? כבית שמאי? והא עדשים לגבי מנחה - כגרוגרות לגבי נזיר דמו, וקאמרי בית שמאי 'הוי נזיר' [43]?
הדר ביה חזקיה [44].
ואמאי הדר ביה [45]?
אמר רבא: מתניתין [46] קשיתיה: [47] מאי איריא דתני [48] "מן השעורים" [49]? ליתני "מן העדשים" [50]?! אלא סבר חזקיה: [51] כי קאמרי בית שמאי התם כרבי יהודה [52].
'ורבי יוחנן אמר: אפילו מן העדשים' [53]? והא רבי יוחנן הוא דאמר 'באומר "אילו הייתי יודע שאין נודרין כך לא נדרתי כך אלא כך" [54]?
לדבריו דחזקיה הוא דקאמר [55]: את, מאי טעמא קא הדרת בך? משום דלא קתני "מן העדשים"? דלמא 'לא מיבעיא' קאמר: לא מיבעיא [56] כי אמר "מעדשים" דמייתי מנחה מעלייתא, דאיכא למימר [57] מיהדר הוא דהדר ביה [58], ותפוס לשון ראשון [59], אלא כי אמר "מן השעורין" - ודאי [60] דהכי קאמר "אי קדשה [61] כמנחת העומר
הערות
[עריכה]- ^ דכיון דאמר "הריני נזיר" - חל עליה נזירות, וכי הדר ואמר "מן הגרוגרות ומן הדבילה" לא אמר כלום
- ^ דכיון דאמר "מן הגרוגרות" - לא שייך שום נזירות בגרוגרות ודבילה
- ^ שיהיה בו שום נזירות כלל
- ^ לפי מה שאמרו שחוששין לדבריו בזמן שאומר "הריני נזיר מן הגרוגרות ומן הדבילה והרי הן עלי קרבן", כלומר שאסורין עליו כקרבן, שיהיה נדור מלאכול מהן, אבל משום נזירות - אין חוששין בו כל עיקר
- ^ Note: [גירסת רש"י] ולדברי ב"ש אמרי הוי נזיר. בתמיה
- ^ דליהוי נזיר, אבל מגרוגרות ודבילה - דלאו מגפן היין הוא - לא
- ^ [אמר אדם:] "ערך כלי עלי" - אדם יודע שאין ערך לכלי, וחייב בכל דמיו; אף הכא נמי: כי אמר "הריני נזיר מן הגרוגרות" - יודע הוא שאין נוזרין מן הגרוגרות, ואין מוציא דבריו לבטלה, ומקבל עליו נזירות גמורה
- ^ דאמרי 'אינו נזיר'
- ^ במסכת תמורה בפרק כיצד מערימין (כה,ב)
- ^ וכיון דאמר בגמר דבריו "מן הגרוגרות ומן הדבילה" - תפוס לשון אחרון, ולא חיילא עליה כלל; וא"ת הא אמר רבי יוסי ד'אף בגמר דבריו אדם נתפס', ומדקאמר [רבי יוסי] אף - ליהוי נזיר [במשנתנו], משום דתפוס לשון ראשון - הא לא קשיא: דהיכא אמר רבי יוסי 'אף בגמר דבריו אדם נתפס' - כגון שהיתה לו בהמת חולין ורוצה להמיר אותה על שתי בהמות קדשים שלפניו, אחת עולה ואחת שלמים, ואמר: "זו תמורת עולה ותמורת שלמים" דכיון דאפשר לקיים דבריו הראשונים והאחרונים - תמכר ויביא בדמי חציה עולה ובדמי חציה שלמים - אמרינן דאף בגמר דבריו אדם נתפס, שכן היתה כוונתו מתחלה לכך: לשם עולה ולשם שלמים, אלא שלא היה יכול להוציא את שניהם מפיו בבת אחת ואמר בזו אחר זו, אבל גבי נזירות ליכא למימר הכי
- ^ הוה ליה
- ^ שלא הזיר אלא מן הגרוגרות, והואיל דלא חייל עליה נזירות בגרוגרות - אין בדבריו כלום ואינו נזיר כלל
- ^ כיון דהאי 'נדר פתחו עמו' - אמאי הוי נזירות כלל?: הא פתחו עמו: דאינו רוצה להיות נזיר אלא מן הגרוגרות, וכל היכא דפתחו עמו אפילו רבי מאיר מודה
- ^ ומשום הכי
- ^ ודאי, והאי דלבתר הכי
- ^ דקאמר "כשנזרתי - לא נזרתי אלא מן הגרוגרות"; ומיהו אפילו הכי מותר ביין
- ^ דבית שמאי סברי
- ^ [אפילו] בטעות
- ^ ולא לטעות בנזירות - דכהקדש דמי, כדכתיב קדוש יהיה גדל פרע (במדבר ו)
- ^ כיון דלא הזיר כשאר הנוזרין - שאין נוזרין אלא מן היין - אין שום נזירות חל עליו, דאית להו
- ^ ובסוף [אולי כוונת ריב"ן: בהמשך הסוגיא, בעמוד ב, ממשנה במנחות] קתני לה
- ^ דקתני לבית הלל דאפילו נדור לא הוי
- ^ מן הגרוגרות
- ^ מן היין
- ^ דאמר 'אין אדם מוציא דבריו לבטלה', וכיון דאמר "הריני נזיר" – הרי זה נזיר
- ^ והוי נמי נדור מן הגרוגרות, דסברי לה כרבי יהודה דאמר שאוסרין עליו כקרבן; ומתניתין קתני דבית שמאי סברי נזיר ותו לא
- ^ נדור מן הגרוגרות ודבילה, ואינו נזיר מן היין, משום דנדר ופתחו עמו הוא, ומתניתין קתני דבית הלל אומרים 'אינו נזיר' דבין לרבי יהודה בין לתנא קמא דידיה אליבא דבית הלל אינו נדור ואינו נזיר
- ^ ותנא קמא דרבי יהודה אמר דנזיר אליבא דב"ש - והיינו דלא כרבי נתן
- ^ מנחות פ"יב מ"ג, בבלי מנחות קג,א
- ^ או שאמר
- ^ הרי עלי מנחה
- ^ דאף על גב דלא קביל להיות נזיר אלא מן הגרוגרות - הוי נזיר מן היין
- ^ מסולת של חיטים כהלכתה
- ^ דאפילו בית הלל מודו בהא דיביא מן החיטים אף על פי שלא התנדב אלא מן השעורים
- ^ "לכך התנדבתי שעורין: שהייתי סבור שמביאין מנחה מהן, אבל
- ^ אלא חיטין
- ^ שעורין
- ^ הלכך גמר בנפשיה לאיתויי מידי דבר חיובא - להכי יביא מן החיטין
- ^ אלא בזמן שהתנדב מן השעורין, דהתם הוא: הואיל ומנחת סוטה ומנחת העומר - מן השעורים קמייתי להו, דממינו קרב לגבי מזבח - להכי הוא דאמר דחל עליה נדבת מנחה, ויביא מן החיטים
- ^ מנחה
- ^ שאין במינו קרב לגבי מזבח
- ^ דמנחות
- ^ וכי היכי דהתם אמרי בית שמאי דהוי נזיר - הכא נמי כי אמר "מן העדשים" - יביא מן החיטין
- ^ דאמר לעיל 'בית שמאי היא', דלא אמרי בית שמאי '"מן הגרוגרות" הוי נזיר', אלא טעמא דמוקי לה כבית שמאי: דסבר לה כרבי נתן כלישנא בתרא, דאית להו לבית שמאי דנדור ואינו נזיר כרבי יהודה דאמר באומר "הרי הן עלי כקרבן", דגרוגרות ודבילה - כולהו בני נדר נינהו, וכי היכי דלהלן אמרי בית שמאי דהוי נדור משום דבני נדר נינהו - הכא נמי כי אמר "מן השעורין" - הואיל דבני הקרבה נינהו במנחת העומר ובמנחת סוטה - להכי הוא דאמרינן דמביא מן החיטין
- ^ חזקיה מההיא? לוקמא כמעיקרא כתנא קמא, דאמר 'האומר "מן הגרוגרות" הוי נזיר גמור' אף על גב דנזיר אין אסור בגרוגרות? ולוקמא למתניתין דמנחות באומר "הרי עלי עדשים" - מביא מן החיטין אף על גב דעדשים אינן ראויים לגבי מזבח, מידי דהוי אגרוגרות לגבי נזיר, דהוי נזיר גמור
- ^ דמנחות
- ^ אם איתא דלית להו לבית שמאי 'נדור ואינו נזיר', דלא סבירא להו כרבי יהודה, דאמר 'באומר "הרי הן עלי קרבן", דגרוגרות ודבילה בני נדר נינהו, אלא נזיר הוי, וכי היכי דלהלן אמרי בית שמאי דכי אמר "הריני נזיר מן הגרוגרות" הוי נזיר מן היין - גבי מנחות
- ^ דאמר
- ^ דהוי דבר הראוי לגבי מזבח
- ^ דהא עדשים לגבי מזבח - כגרוגרות לגבי נזיר דמי!?
- ^ מתניתין דמנחות - כבית שמאי, ולא תני בה "מן העדשים" - אלמא דלא הוי טעמא דיביא מן החיטין אלא משום דהתנדב מן השעורין, דבני הקרבה נינהו, ודכוותה נמי גבי נזיר: כי אמר "הריני נזיר מן הגרוגרות" - לא הוי נזיר אלא נדור, משום דבני נדר נינהו
- ^ לבית שמאי אית להו כרבי יהודה, ומתניתין דמנחות - כבית שמאי, ולא כבית הלל כלל, דאי כבית הלל - הא אמרי דאפילו נדור לא הוי, משום דבלשון נזירות קא נדר - הכא נמי כי אמר "מן השעורים" - לא יביא מן החיטין, שלא התנדב כדרך המתנדבין
- ^ יביא מן החטין
- ^ וכדמוקים לה בכגון דקא טעי אלמא דבמידי דטעי בה כגון שעורין משום דבני הקרבה נינהו [קא מוקי] מתניתין דמנחות, אבל לא בעדשים, דאף על גב דאמר "אילו הייתי יודע שאין נודרין כך" - לא משגחינן ביה, דסתמא דמילתא דבשעורין הוא דקא טעי אבל לא בעדשים
- ^ רבי יוחנן, והכי קאמר ליה
- ^ דלא תימא
- ^ דכי אמר "הרי עלי מנחה" - מנחה מעלייתא קבל עילויה, והא דאמר בתר הכי "מן העדשים" - משום דקא
- ^ בעי למיהדר ביה קאמר, דמידע ידע דמן העדשים אין מביאים כלום, והרי לפטור עצמו קאמר
- ^ ויביא מן החיטין
- ^ דלית לך למימר הכי [שיביא מן החיטין, אלא]: דהואיל ובמינו קריבין - דלהקריב קאמר
- ^ אם אפשר דקדשה