ביאור:בבלי נזיר דף נד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה
מסכת נזיר: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

דאמר מר: טומאה בוקעת ועולה [1] בוקעת ויורדת, ואילו גבי נגיעה אמר רב יהודה: [2] תניא: ’[במדבר יט,יח: ולקח אזוב וטבל במים איש טהור, והזה על האהל ועל כל הכלים ועל הנפשות אשר היו שם, ועל] הנוגע בעצם או בחלל [או במת או בקבר]:

'בעצם' - זה עצם כשעורה;

'או בחלל' - זה אבר הנחלל מן החי, ואין בו להעלות ארוכה;

'או במת' - זה אבר הנחלל [3] מן המת [4];

או בקבר' - אמר ריש לקיש: זה קבר שלפני הדיבור [5].

האי אבר מן המת [6] - היכי דמי?: אי דאית ביה [7] עצם כשעורה - היינו 'הנוגע בעצם' [8]! אלא [9] דלית ביה עצם כשעורה [10], ואפילו הכי רחמנא רבייה [11]!

אמר לך רבי יוחנן: לעולם דאית ביה [12], ואם אינו ענין למגעו [13] - תנהו ענין למשאו [14].

[על אלו הנזיר מגלח] ומזה בשלישי ובשביעי וסותר [את הקודמין ואינו מתחיל למנות [15] אלא עד שיטהר][16]:

איבעיא להו: הא דקתני עד שיטהר בשביעי קאי עד דעביד הערב שמש [17], ומני – רבי אליעזר היא [18]? או דילמא בשמיני קאי, ומאי עד שיטהר [19] - עד שיביא קרבנותיו [20], ומני - רבנן היא [21]?

[22]

תא שמע: מדקתני סיפא: [23] מתחיל ומונה מיד [24] - הא רישא [25] מאי: עד שיטהר = עד שיביא קרבנותיו [26], ומני? - רבנן היא, דאמרי נזירות דטהרה - עד שמיני לא חיילא.

משנה:

אבל הסככות[27] [28] והפרעות [29] ובית הפרס[30] [31], וארץ העמים [32], והגולל, והדופק, ורביעית דם, ואהל[33] [line 22] OHEL

[34] A k'Zayis of the flesh of a *Mes* [35] is an "Avi Avos ha'Tumah" and
is Metamei through Maga [36], Masa [37], and Ohel [38]. If a person becomes Tamei by touching Tum'as Mes or being in the same room as a Mes or something that is Metamei b'Ohel, he must wait seven days to go to the Mikvah. Furthermore, on the third and seventh days he must have Mei Chatas [39] sprinkled on him.
[40] In an Ohel ha'Mes, the house or room becomes Tamei even if the Mes is passing through it and does not stop moving. A person who enters an Ohel ha'Mes becomes Tamei even if only a bit of his body enters, even when entering backwards. A Mechitzah [41] in an Ohel ha'Mes only prevents
the spread of Tum'ah if it reaches the ceiling. [42]
[43] The bones of a Mes are only Metamei through Ohel under one of three conditions:

1. They constitute a quarter of a Kav [44];

2. They are the majority of the human body [45], ורובע עצמות, וכלים הנוגעים במת[46] [line 22] KELIM HA'NOG'IM B'MES [47]
[48] LEVELS OF TUM'AH - Chazal learned from the verses in the Torah [49] the various levels of Tum'ah. There are six levels of Tum'ah: 1. Avi Avos ha'Tum'ah; 2. Av ha'Tum'ah; 3. Rishon l'Tum'ah; 4. Sheni l'Tum'ah; 5. Shelishi l'Tum'ah; 6. Revi'i l'Tum'ah.
Something that touches a person or object that is at a particular level of Tum'ah becomes Tamei at one level down from the original Tum'ah. The exception to this rule is metal utensils that touch an Avi Avos ha'Tum'ah or an Av ha'Tum'ah, which become Tamei at the same level of Tum'ah as the object they touched. [50]
[51] WHICH TUM'OS APPLY TO WHICH ITEMS - *Metal utensils* can become Avi Avos ha'Tum'ah, Av ha'Tum'ah or Rishon l'Tum'ah [52], but not any lower level. *People and all other utensils except for earthenware utensils* can become Av ha'Tumah or Rishon l'Tum'ah, but not any lower level - except that Chazal decreed that *the hands* can sometimes become Sheni l'Tum'ah. *Earthenware utensils* can only become Rishon l'Tum'ah, and not any other level of Tum'ah. *Food and liquids* can become Rishon l'Tum'ah, Sheni, Shelishi and Revi'i, but not any higher level.
[53] TERUMAH AND KODSHIM PESULIM - Terumah that is Teme'ah at the level of a Shelishi l'Tum'ah becomes Pesulah and may not be eaten. Similarly, Kodshim that become Teme'im at the level of a Revi'i l'Tum'ah become Pesulim. If Terumah receives Tum'ah from a normal Sheni l'Tum'ah, it can in turn Metamei Kodshim to make them a Revi'i and as such Pesulim. However, if Terumah receives Tum'ah from a Tevul Yom [54], it cannot be Metamei Kodshim. For this reason it is called "Terumah *Pesulah*" and not "Terumah *Teme'ah*." Kodshim that are a Revi'i l'Tum'ah are called *Pesulim* and not Teme'im because they cannot be Metamei anything
else [55]. [56]</ref>, ובימי ספרו [57] ובימי גמרו [58] - על אלו אין הנזיר מגלח, ומזה בשלישי ובשביעי [59],


עמוד ב

[המשך המשנה]

ואינו סותר את הקודמים, ומתחיל [60] ומונה מיד [61] וקרבן אין לו.

באמת אמרו [62]: ימי הזב והזבה וימי הסגרו של מצורע [63] - הרי אלו עולין לו [64].

גמרא:

[תוספתא אהלות פ"ט מ"ג [צוקרמאנדל]]’ואלו הן 'הסככות': אילן המיסך על הארץ; [תוספתא אהלות פ"ט מ"ד [צוקרמאנדל]] ו'פרעות' - היוצאות מן הגדר'

וארץ העמים:

איבעיא להו: ארץ העמים: משום אוירא [65] גזרו עליה [66]? או דילמא משום גושא גזרו עליה [67]?

תא שמע: ומזה בשלישי ובשביעי, ואי אמרת משום אוירא [68] - הזאה למה לי [69]? אלא לאו משום גושא [ואין טומאה משום אוירא]?!

לא! לעולם אימא לך משום אוירא, וכי קתני [70] – אשארא [71]; הכי נמי מסתברא [72]: מדקתני וכלים הנוגעים במת - הני כלים בני הזאה אינון [73]? אלא שמע מינה [74] אשארא [75].

הערות[עריכה]

  1. ^ ונעשה קבר כגופו של מת עצמו והמהלך עליו אע"פ שאין נוגע אלא מאהיל טמא
  2. ^ דעד כאן מיירי בטומאת אהל, מדכתיב ביה 'על פני השדה' ומכאן ואילך בנגיעה, דהא הדר ביה קרא ואמר 'ועל הנוגע'
  3. ^ הכי גרסינן: המחולל
  4. ^ ואין עליו בשר כראוי
  5. ^ כלומר: שהעובדי כוכבים מטמאין במגע אף על פי שאין מטמאין באהל, כדתניא: קברי העובדי כוכבים אין מטמאין באהל אלא בנגיעה, וכל שהיה קודם הדיבור - קודם מתן תורה - בין של עובדי כוכבים בין של ישראל - קרי ליה 'קבר בן נח'; וקבר העובדי כוכבים לאחר הדיבור - כקודם הדיבור, שאין מטמאין באהל לפי שלא ניתנה להם תורה, ומשום הכי קרי ליה 'קבר שלפני הדיבור'
  6. ^ ומן החי שנחלל
  7. ^ בהו
  8. ^ הא אירבו להו מהנוגע בעצם או בחלל
  9. ^ לאו
  10. ^ ולא בשר כראוי
  11. ^ הילכך: הואיל ואיתרבי ליה - ליהוי נזיר מגלח עליו
  12. ^ עצם כשעורה
  13. ^ דנפקא ליה מ-הנוגע בעצם
  14. ^ אבל אם אין העצם כשעורה ולא בשר כראוי - לעולם אין טומאתו כלום, ואין הנזיר מגלח עליו
  15. ^ נזירות דטהרה
  16. ^ Note: 'ומביא את קרבנותיו' כמו שכתוב במשנה שלפנינו - לא גורסים, ולכן הגמרא חוקרת את משמעות 'עד שיטהר', וכן כתבו תוספות מט,ב ד"ה ומזה בשלישי ובשביעי וסותר את הקודמין: דכתיב והימים הראשונים יפלו ואין מתחיל למנות נזירות דטהרה עד שיטהר ולא גרסינן במשנה 'ויביא קרבנותיו', וכן מוכח בגמרא [כאן] דאיבעיא מיבעיא ליה מתניתין מני דא"כ פשיטא דרבנן היא.
  17. ^ כלומר עד דעביד הערב שמש בשביעי דהיינו שביעי ומיעל שמיני
  18. ^ דאמר בפרק 'מי שאמר הריני נזיר מגלח' (נזיר יח ב) 'מתחיל ומונה מיד משום וקדש את ראשו ביום ההוא (במדבר ו יא) אף על פי שלא הביא קרבנותיו
  19. ^ דקאמר
  20. ^ דפרושי קמפרש
  21. ^ דפליגי עליה ואמרי דאין מתחיל למנות עד שיביא אשמו, דהיינו לאחר הבאת קרבנותיו, וכל זמן שלא הביא קרבנותיו - אינו מתחיל
  22. ^ ואי איכא ספרים דכתיב בהו 'ומני? - רבי שמעון היא' - לאו שבשתא היא, דברייתא תני לה להא דרבנן - כרבי שמעון.
  23. ^ [המשנה הבאה] אבל הסככות כו'
  24. ^ מיום שביעי, לפי שאינו מביא קרבן
  25. ^ מכלל דרישא
  26. ^ דהיינו שמיני
  27. ^ Note:[line 20] SECHACHOS - (a) a tree with protruding branches located near a cemetery. Since the area is somewhat private and is near a cemetery, there exists the possibility that a passerby may have buried a corpse under it, so it is Metamei b'Ohel out of doubt; (b) a tree containing a branch under which a corpse was buried; however, it is not known under which branch, and there are intervening spaces between the branches. All of the branches of
    such a tree are Metamei b'Ohel, out of doubt. (Both of these first two explanations appear in RASHI to Moed Katan 5b, and to Nidah 57a.); (c) a tree containing a branch under which a corpse was buried, and it *is* known under which branch. The Rabanan declared Tum'ah on anyone walking under the other branches of the tree although there are intervening spaces between the branches and Tum'ah d'Oraisa therefore cannot spread from one to the next. (RASH to Ohalos 8:2)
  28. ^ דהיינו אילן המיסך על הארץ ויש טומאה תחת נוף באחד מהן, ואינו ידוע כנגד מי
  29. ^ תחת אבנים הפרועות, היוצאות חוץ מן הגדר, וטומאה תחת אחת מהן ואינו ידוע לאדם, והלך נזיר תחתיהן
  30. ^ Note: BEIS HA'PERAS
    (a) Beis ha'Peras is a general term referring to a field or an area that the Rabanan decreed to be treated as though it were Tamei, in certain respects.
    The Mishnayos in Ohalos (18:1-4) explain that there are three specific types of Beis ha'Peras:
    1. A field in which a grave was plowed over, scattering the bones in all directions. Such a field may be planted with trees, but not with vegetables or grains. Its earth can make a person Tamei through Maga or Masa.
    2. A field (that is a Reshus ha'Rabim; TOSFOS to Kesuvos 24b; RASH to Ohalos 18:3) in which a grave is known to exist but it became lost and cannot be located. In such a field, trees may not be planted but vegetables or grains may be planted. It can make a person Tamei through Ohel (and according to some Girsa'os, through Maga and Masa as well).
    3. A field on the edge of a town where a corpse was brought [and mourned] before burial. Such a field may neither be planted nor sown with vegetables or grains (but its earth is not Tamei if removed from its place). There are a number of reasons why the Rabanan might have made such a field Tamei:
    i. Part of a corpse may have become dislodged and fallen there (RASHI to Moed Katan 5b DH Mishum Ye'ush) [or that an entire corpse may have inadvertently been left behind there - ME'IRI ibid.].
    ii. Alternatively, since a corpse is commonly found there, the Rabanan instituted that the area not be sown or planted, so as not to attract people to the area who will become Teme'im and spread Tum'ah. (PERUSH HA'MISHNAH of the Rambam to Ohalos 18:4)
    iii. The prohibition against planting or sowing such a field has nothing to do with Tum'ah whatsoever. Rather, it involves a question of ownership. Since the community has made it their practice to mourn for and eulogize the dead in this field and the original owner did not protest this practice, he loses all rights to the land. The former owner cannot later decide to plant the field and deny the community the right to use it as a place for public mourning. (RITVA, RASH to Ohalos 18:4 and many Rishonim -- see Vilna Gaon Choshen Mishpat 377:2)
    (b) The Bartenura offers three explanations as to why the word "Peras" was used to describe these fields: 1. Tum'ah *spreads* (Pores) out in all directions from the field; 2. Bones that are *broken* (Perusim) are strewn in the field. (These first two explanations only apply to the first of the three types of Beis ha'Peras mentioned above, 1); 3. People's *feet* (Parsos) stay away from the area because of its Tum'ah. (c) In the first type of Beis ha'Peras (a field with a burial plot that has been plowed), the Rabanan decreed that the field is Metamei in every direction from the grave for the length of the furrow of a plow, which is 50 Amos. This results in an area 100 Amos by 100 Amos around the grave (RASH to
    Ohalos 17:1)
    . The Rabanan instituted a way to remove the Tum'ah from the area that was plowed (in certain cases) by blowing the dirt of each section of the field to check for small pieces of bone.
  31. ^ שדה שנאבד בה קבר ונחרש
  32. ^ שנזר בארץ ובתוך ימי נזירותו יצא ונכנס לארץ העמים; והאי דתנן בפרק 'הריני נזיר מגלח' (יט,ב) 'מי שנזר נזירות מרובה והשלים נזירותו ואחר כך בא לארץ כו': בית הלל אומרים נזיר כבתחלה וסותר את הקודמין' - התם הוי טעמא לפי שעשה נזירותו בחוצה לארץ ואין עיקר נזירות אלא בארץ ישראל, אבל כאן - שעשה ואחר כך יצא - אינו צריך לסתור את הקודמים
  33. ^ Note: 11
  34. ^ a
  35. ^ corpse
  36. ^ contact
  37. ^ carrying
  38. ^ being in the same room (lit. tent). An Ohel is defined as a covered space that is at least one Tefach in length, width and height
  39. ^ water mixed with ashes of the Parah Adumah -- see below, entry #17
  40. ^ b
  41. ^ partition
  42. ^ RASH to Keilim 1:4
  43. ^ c
  44. ^ Rova Ha'kav
  45. ^ whether they are the majority of the *build*
    (Rov Binyano) of the body or the majority of the *number* (Rov Minyano) of 248 bones; 3. The bone is a complete skull or a complete spinal column. In order to be Metamei through Maga and Masa, it is enough for the bone to be the size of a Se'orah (a grain of barley).
    (d) When an object that can be Metamei b'Ohel is located in an Ohel, the Ohel makes everything in it Tamei and protects anything that is above it from becoming Tamei. That is, an Ohel is *Mevi* Tum'ah (spreads Tum'ah inside of it) and is *Chotzetz* from Tum'ah (intervenes between the Tum'ah and the space above the Ohel, preventing Tum'ah from spreading above it).
    (e) However, not all objects that cover Tum'ah are Mevi and Chotzetz. There are objects that are Mevi and not Chotzetz and other objects that are Chotzetz and not Mevi and even others that are neither Mevi nor Chotzetz (Ohalos 8:5). An object that is flying through the air, such as a bird or a
    Talis that is carried or caught up by the wind, are not Ohalim and are not Mevi or Chotzetz, even if they are one Tefach wide.
    (f) According to the more accurate Girsa of TOSFOS DH v'Revi'is Dam, the Girsa in our Mishnah should be v'Ohel *Rova* Atzamos (without the "Vav" -- this is also the Girsa of the Mishnayos, Tosfos below 56b DH Rebbi Eliezer and the Mefaresh to 53b DH Rova). As such, these words refer to one case that teaches that a Nazir is not Megale'ach for being in the same Ohel as a Rova Kav of Atzamos. However, he *is* Megale'ach for the Maga and Masa of a Rova Kav of Atzamos. (The RAMBAM in Peirush ha'Mishnah *is* Gores the "Vav" of v'Rova, however, he learns the same Halachah as Tosfos from the *extra word* "v'Rova.") (ARZEI HA'LEVANON 7:201, Tziyunim 7:44)
  46. ^ Note: 13
  47. ^ THE PRINCIPLES OF TUM'OS AND TAHAROS
  48. ^ a
  49. ^ in Parshas Shemini and Parshas Chukas
  50. ^ However, *they* cannot in turn cause other metal utensils to become Tamei at their same level of Tum'ah.
  51. ^ b
  52. ^ see Insights to Pesachim 14b
  53. ^ c
  54. ^ who is also considered a Sheni l'Tum'ah
  55. ^ except for Mei Chatas, which, by Rabbinic institution, can become a Chamishi l'Tum'ah
  56. ^ See Charts to Pesachim #2 for the details of the laws of Tum'ah mentioned above and further laws as well.
  57. ^ של מצורע, דהיינו אחר חלוטו הוא, דהאי קרא 'וכבס [את] בגדיו וגו' (ויקרא יד ט) - בסוף ימי חלוטו כתיב, דהיינו כשנתרפא מצרעתו, כדכתיב ברישא דעניינא: 'ויצא הכהן אל מחוץ למחנה וראה הכהן והנה נרפא' וגו' (ויקרא יד ג), ואז הוא מגלח, כדכתיב: וגלח את כל שערו (ויקרא יד ח), ומתחילין ימי ספירו; ולאחר ימי ספירו מגלח פעם שנית, כדכתיב בההוא קרא גופיה 'וישב מחוץ לאהלו שבעת ימים' וכתיב 'והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו' (ויקרא יד ט); וימי ספירו של מצורע: אותן ימים שכתוב בהן 'וכבס המטהר וגלח את כל שערו ורחץ במים ואחר יבא אל המחנה וישב מחוץ לאהלו שבעת ימים' (ויקרא יד ח)
  58. ^ וימי גמרו של מצורע, היינו ימי חלוטו, דכתיב בהו (ויקרא יג מו) 'בדד ישב מחוץ למחנה מושבו'.
  59. ^ אחר תגלחיות הללו של מצורע
  60. ^ ואחר יתחיל
  61. ^ למנות ימי נזירותו, [ואינו סותר] אלא למקום שפסק יתחיל, והוא שתהא נזירות מרובה כדי שיהא בו גידול שיער שלשים יום לאחר שנתגלח בתגלחיות שתים של מצורע; ואף אותן ימים של ספרו ושל גמרו אין עולין לו למנין
  62. ^ הלכה היא למשה מסיני
  63. ^ ימים הראשונים, שכתוב בהן 'והסגיר הכהן [את הנגע] שבעת ימים' (ויקרא יג ד), וכתיב 'והסגירו הכהן שבעת ימים שנית' (ויקרא יג ה)
  64. ^ ממנין ימי נזירותו; ולקמן מפרש מהיכא גמיר
  65. ^ נמי
  66. ^ והיכא דאיכא אוירא בלא גושא, כגון דנכנס בה בקרון או בספינה, שלא פסע לארץ אלא נכנס בה באוירא קליש ליה טומאה
  67. ^ דטומאה חמורה הוא דגזרו עליה, ולא משום אוירא, דהיינו טומאה קלה; ואם נכנס בה ברגליו כמאן דנגע בקבר דמי, אבל בקרון לא
  68. ^ היכא דאיכא אוירא בלא גושא
  69. ^ מי הויא לה טומאה חמורה כולי האי דתיבעי הזאה שלישי ושביעי
  70. ^ ומזה בשלישי ושביעי
  71. ^ אסככות ופרעות, ולאו אארץ העמים
  72. ^ דלא אכולהו קאי
  73. ^ כלומר: ואם נוגע נזיר בכלים הנוגעים במת - צריך הזאה? בתמיה (וכן תוספות ד"ה תא שמע: ומזה .... והלא אינו טמא הנוגע בהן רק טומאת ערב ולא טומאת שבעה)
  74. ^ לאו אכולהו קאי אלא
  75. ^ אהנך [דבני] הזאה נינהו