ביאור:בבלי נזיר דף כו
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת נזיר:
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו | הדף המהדורה הרגילה
עמוד א (דלג לעמוד ב)
אודות הגמרא המבוארת באדיבות "גמרא נוחה"
|
שהפרישו מעות לקיניהם [1]: [2] רצה [3]להביא בהן חטאת בהמה - יביא, עולת בהמה – יביא; מת והיו לו מעות סתומין - יפלו לנדבה [4]'! [לא רק בנזיר, אלא גם בחייבי קינים!?]
תנא נזיר וחייבי קינין, דדמו ליה [5], ולאפוקי מהא, דתניא [עיין בתוספתא מעילה פרק א הלכה יא [צוקרמאנדל]]: 'מי שהיה מחוייב חטאת, ואמר "הרי עלי עולה", והפריש מעות, ואמר "הרי אלו לחובתי": רצה להביא בהן חטאת בהמה - לא יביא [6], עולת בהמה - לא יביא [7]; מת, והיו לו מעות סתומים - ילכו לים המלח [8].
ענין אחר מי שהיה מחוייב חטאת. דהיינו יולדת עשירה דמביאה חטאת עוף ולא עולת העוף [לעשירה העולה הוא כבש], ואמרה "הרי עלי עולת העוף", והפרישה מעות, ואמרה "אלו לחובתי": רצתה להוסיף [למעות אלה] ולהביא חטאת בהמה - לא תביא, דהא אינה מחוייבת חטאת בהמה! רצתה להביא עולת בהמה - לא תביא, שהיא לא נדרה אלא עולת העוף.
מת - כלומר מתה, והיו לה מעות סתומים - ילכו לים המלח משום דאיכא למימר שמא לשם חטאת בלבד הפרישתן, שהרי לא הוקבעו כולן ביחד לחטאת העוף ולעולת העוף, דעל חטאת העוף היה החיוב בפני עצמו, ועל עולת העוף היתה נדורה בפני עצמו - דכמפורש דמי. והיינו לאפוקי מהאי תנא דאמר ילכו לים המלח; אבל גבי שאר חייבי קינין, דחייבים להביא חטאת העוף ועולת העוף - הואיל והוקבעו ביחד: דעל שניהם נתחייבה בבת אחת - הילכך כי מתה, והיו לה מעות סתומין - יפלו לנדבה, דהויין סתומין מעליא.
אמר רב אשי: הא דאמרת 'מפורשין לא' - לא תימא דאמר "אלו לחטאתי ואלו לעולתי ואלו לשלמי", אלא אפילו אמר "אלו לחטאתי ולעולתי ולשלמי" - מפורשין הן;
ואיכא דאמרי: אמר רב אשי: לא תימא עד דאמר "אלו לחטאתי ולעולתי ולשלמי", אלא אפילו אמר "אלו לחובתי" - הרי הן כמפורשין.
[דברי ריב"ן אלה מתיחסים לאיכא דאמרי בדברי רב אשי] אמר רב אשי: הא דאמרי' גבי מעות שאם היו מפורשין דדמי חטאת ילכו לים המלח ודמי עולה יקרבו עולה כו' - לא תימא דלא הוו מפורשין אי לאו דאמר "אלו לחטאתי....", אלא אפילו [אמר] "אלו לחובתי" הרי אלו מפורשין, ודמי חטאת ילכו לים המלח ודמי עולה יקרבו עולה וכו'; והיכי דמי 'סתומים' דאמר "יפלו לנדבה"? - כגון שהפרישן ביחד סתם, ולא הוציא בשפתיו כלום.
אמר רבא: הא דאמרן 'מעות סתומין יפלו לנדבה' - אם נפלה דמי חטאת מביניהן [9] הרי הן כמפורשין [10].
תניא כוותיה דרבא [עיין בתוספתא מעילה פרק א]: '"אלו לחטאתי, והשאר לשאר נזירותי" - דמי חטאת ילכו לים המלח, והשאר יביא חציו לעולה וחציו לשלמים [11], ומועלין בכולן [12], ואין מועלין במקצתן [13];
"אלו לעולתי, והשאר לשאר נזירותי" - דמי עולה יביאו עולה, ומועלין בהן, והשאר יפלו לנדבה [14], ומועלין בכולן [15] ואין מועלין במקצתן [16]'.
אמר רב הונא אמר רב: לא שנו אלא מעות, אבל בהמה [17] - הרי היא כמפורשת. [18].
אמר רב נחמן: הא דאמרי 'בהמה הרי היא כמפורשת' - לא שנו אלא [שהפרישה כשהיא] תמימה [19], אבל [20] בעלת מום [21] - הרי היא כסתומה [22], אבל נסכא [23] - לא [24];
ורב נחמן בר יצחק אמר: אפילו נסכא [25], אבל סואר של קורות [26] - לא [27].
אמר ליה רב שימי בר אשי לרב פפא: מאי טעמייהו דרבנן [28], דאמרי 'מעות [29], ולא בהמה ולא נסכא, מעות ולא סוורא [30]? אלא מעתה [31] 'מעות ולא עופות' [32]? וכי תימא הכי נמי - אלא הא דאמר רב חסדא 'אין הקינין מתפרשות אלא אי בלקיחת בעלים [33] אי בעשיית כהן' – [34] - אמאי? הא 'מעות' גמירין לה!?
הערות
[עריכה]- ^ ואחר כך העשירו, כגון מצורע
- ^ אם
- ^ להוסיף עליהן, ו
- ^ ואין חוששין לדמי חטאת שבהן
- ^ דנזיר טמא מביא קינין; והואיל דקיימא לן גבי נזיר טמא הכי, אמרינן נמי לגבי נזיר טהור: שאם מת והיו לו מעות סתומין - יפלו לנדבה
- ^ לפי שיש לומר שמא שם עולה חל עליהן
- ^ ולהביא עולת בהמה אי אפשר שמא לשם חטאת הפריש אותן המעות ולית להו תקנה
- ^ וקא משמע לן דהכי הוא גבי נזיר ודדמי ליה דחייב בחטאת ובעולה בבת אחת; דהתם הוא [בנזיר] דאמר הלכה דיפלו לנדבה, אבל כל היכא דלא נתחייב בחטאת ובעולה [בבת אחת] על מעשה אחד - לא אמרינן הכי, אלא ילכו לים המלח
- ^ אם נאבד או נפרד כשיעור דמי חטאת מביניהן
- ^ והשאר לא יפלו לנדבה, אבל מביא בדמי חציין עולה ובדמי חציין שלמים בלא לחם
- ^ דכיון דאמר "אלו לחטאתי" - כמי שאבדו דמי, וכמי שנפרדו דמי, והשאר הוי להו כמפורשין
- ^ בכל השאר, דבשאר יש עולה, ובעולה איכא מעילה
- ^ דאיכא למימר של שלמים הן, ובשלמים ליכא מעילה לפני זריקת דמים
- ^ דכל היכא דמעורב חטאת ביניהן - כסתומין דמי
- ^ משום דמי חטאת שביניהם; ואי קשיא: והא אמרינן 'דמי חטאת לא נהנין ולא מועלין'? - לא קשיא, דהא דתני מתניתין לא נהנין ולא מועלין בדמי חטאת - משום דמת ואין ראויין להקרבה, אבל כי לא מת - מועלין בדמים, שהרי ראויים להקרבה
- ^ [שמא] שלמים הן
- ^ שאם מת והניח שלש בהמות
- ^ משום דאית ביה היכר, דהך דהויא נקבה - לצורך חטאת, והאי דהוי זכר – עולה, והאי דהוי איל בן שתי שנים - לצורך שלמים; וכיון דהויין להו כמפורשין - חטאת תמות, [ועולה] ושלמים יקרבו, כדברי מתניתין
- ^ וכהאי גוונא דפרשינן
- ^ אם מת והניח שלש בהמות
- ^ בעלי מומין
- ^ כיון דלאו להקרבה קיימי אלא לדמיהן, דסתמא דמילתא לצורך דמים הפרישן, וכמעות סתומין דמיין, ויפלו כולן לנדבה
- ^ אם הניח שלש חתיכות כסף
- ^ הוו להו כמפורשין: הניח שלש חתיכות כסף כדי לקנות באחת מהן חטאת ובאחת מהן עולה ובאחת מהן שלמים - דמי חטאת ילכו לים המלח
- ^ כסתומין דמי, הואיל וראויין לעשות מהן מעות
- ^ אבל שלש סואר של קורות
- ^ כמפורשין דמי: חד לחטאת וחד לעולה וחד לשלמים
- ^ דרב נחמן ורב נחמן בר יצחק
- ^ הוו כסתומין
- ^ ולא סואר של קורות
- ^ אי משום ד'מעות' גמירי לה דהוו כסתומין, אבל מידי אחרינא לא
- ^ מסתמא הוו להו כמפורשין
- ^ מן השוק, שאם נאכל אחד מהם או פרח לאויר העולם קודם עשיית כהן - יביא זוג לשני
- ^ אלא שמע מינה מדעופות הויין להו כסתומין, וכדרב חסדא, בהמה וסואר של קורות נמי הויין להו כסתומין