ביאור:בבלי נזיר דף מ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה
מסכת נזיר: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

שאין דנין קל מחמור להחמיר עליו [1];

רבי אומר: אינו צריך [2]: הרי הוא אומר (במדבר ו ה: כל ימי נדר נזרו) תער לא יעבור על ראשו עד מלאת [הימם אשר יזיר לה' קדש יהיה גדל פרע שער ראשו] - התורה אמרה: אחר מלאת לא תהא תגלחת אלא בתער [3]'!

והכתיב 'תער לא יעבור על ראשו' [4]?

לעבור עליו בשני לאוין [5].

לישנא אחרינא:

והכתיב תער לא יעבור על ראשו כלומר: היכי משמע ליה דאחר מלאת לא תהא תגלחת אלא בתער? והכתיב 'תער לא יעבור על ראשו [עד מלאת]’, דאיכא למידק מינה: דעד מלאת - הוא דלא אלא בתער, הא לאחר מלאת - מגלח בכל דבר, ואפילו במלקט וברהיטני!?

לעולם אימא לך דלאחר מלאת - אינו מגלח אלא בתער; והא [דכתיב] בסמוך 'לא יעבור', ומשמע לא יעבור תער!

אמר רב חסדא: ללקות - באחת [6], לעכב בשתים [7]; לסתור [8] - אינו סותר אלא ברוב ראשו [9], ובתער.

בתער אִין, במידי אחרינא לא? והקתני: 'מנין לרבות את כל המעבירין [10]?

אלא אימא ’[וב]כעין תער' [11].

תניא [תוספתא מסכת נזיר פרק ד הלכה ג [12]] נמי הכי [13]: 'נזיר שתלש, מירט, סיפסף כל שהוא - אינו סותר אלא ברוב ראשו, ובתער [14]' [15];

רבי שמעון בן יהודה אומר משום רבי שמעון: כשם ששתי שערות מעכבות בו [16] - כך שתי שערות סותרות בו [17].

תנן התם [18]: שלשה מגלחין ותגלחתן מצוה: נזיר ומצורע ולוים; וכולן שגילחו שלא בתער או ששיירו שתי שערות - לא עשו ולא כלום.

אמר מר: שלשה מגלחין ותגלחתן מצוה - פשיטא [19]!?

מהו דתימא משום עבורי שער הוא [20], ואפילו סך נשא [21] - קא משמע לן דלא [22].

קתני 'וכולן שגילחו שלא בתער [או ששיירו שתי שערות - לא עשו ולא כלום]’; בשלמא גבי נזיר, כתיב: 'תער לא יעבור על ראשו' [23]; וגבי לוים כתיב (במדבר ח ז: וכה תעשה להם לטהרם: הזה עליהם מי חטאת) והעבירו תער על כל בשרם [והטהרו]; אלא מצורע בתער מנלן? וכי תימא תיתי מלוים - מה לוים שכן טעונין תגלחת, ואין תגלחתן אלא בתער - אף אני אביא את המצורע שהוא טעון תגלחת, ואין תגלחתו אלא בתער!? - איכא למיפרך: מה ללוים שכן טעונין תנופה בגופם [24] - תאמר במצורע [25] דלא [26]!?

אלא תיתי מנזיר;

מה לנזיר שכן קרבנו טעון לחם - תאמר במצורע דלא?

אלא מחדא לא אתיא, תיתי מתרויהון:

מהי תיתי [27]? תיתי מלוים? מה ללוים שכן טעונין תנופה בגופן - נזיר יוכיח; מה לנזיר שכן קרבנו טעון לחם - לוים יוכיחו, וחזר הדין: לא ראי זה כראי זה ולא ראי זה כראי זה, הצד השוה שבהם שהן טעונין תגלחת ותגלחתן בתער - אף אני אביא את המצורע שהוא טעון תגלחת ותגלחתו בתער.

אמר ליה רבא מברניש לרב אשי: וליפרוך מה להצד השוה שבהן שכן


עמוד ב

אין קרבנו בדלות - תאמר במצורע שקרבנו בדלות?

אמר ליה רבא בר משרשיא לרבא: האי תנא - מעיקרא אמר ללמדו ממצורע אי אפשר: שאין דנין קל מחמור להחמיר עליו [28][29], והדר אמר 'נילף מדינא' [30] - ומדינא נמי לא יליף [31]!?

אמר ליה: ההוא [32] - אליבא דרבנן [33], הא [34] - אליבא דרבי אליעזר [35], דתנן [36]: ואינו חייב [37] עד שילקטנו בתער; רבי אליעזר אומר: אפילו ליקטו במלקט וברהיטני חייב.

מאי טעמייהו דרבנן [38]?

דתניא: ’’זקנו' [39] מה תלמוד לומר [40]?

[41] לפי שנאמר [42] (ויקרא כא ה: לא יקרחה קרחה בראשם) ופאת זקנם לא יגלחו [ובבשרם לא ישרטו שרטת] - יכול אפילו [43] מצורע [44] כן [45]? - תלמוד לומר: 'זקנו’’.

ומנלן [46] דבתער [47]?

דתניא: ’[ויקרא כא,ה: לא יקרחה קרחה בראשם] ופאת זקנם לא יגלחו[ובבשרם לא ישרטו שרטת]’ - יכול אפילו גילחו במספרים יהא חייב? - תלמוד לומר: [48] (ויקרא יט כד: לא תקפו פאת ראשכם) ולא תשחית [את פאת זקנך]; [49] יכול ליקטו במלקט וברהיטני יהא חייב? - תלמוד לומר: [50] ופאת זקנם לא יגלחו; הא כיצד? - איזהו גילוח שיש בו השחתה [51]? - הוי אומר זה תער'.

ממאי [52]? דילמא לעולם [53] אפילו ליקטו במלקט וברהיטני [54] נמי מצוה קעביד; והא [55] - קאתי לאשמועינן דאפילו [56] בתער לא מיחייב עליה [57]!?

אמרי: אי סלקא דעתא כי עביד [58] נמי במלקט וברהיטני - שפיר דמי [59], לישתוק קרא מיניה [60], ואנא אמינא [61]: ומה גבי נזיר, דאיסורא קא עביד [62] - אפילו הכי מחייב [63], הכא [64] - דמצוה [65] - לא כל שכן [66]!

הערות[עריכה]

  1. ^ על הקל, אלא להקל על הקל ולהחמיר על החמור; והכא דאי אפשר ללמדו ממצורע - אתא ליה 'תער' [ללמד] דבתער הוא דתיהוי תגלחת אחרונה, אבל במידי אחרינא לא
  2. ^ לתגלחת אחרונה, וכשכתב לך 'תער' - לא בא אלא לומר לך שאינו חייב אלא בגילוח תער; ומה שאתה אומר 'מנין למדנו לתגלחת אחרונה שהיא בתער'? - מן דקדוק הכתוב אתה למד
  3. ^ שהוא צריך גילוח בתער
  4. ^ כלומר: והיכי אמר תנא קמא דחייב על כל שאר מעבירין, ו'תער' לא בא אלא לתגלחת האחרונה? והכתיב 'תער לא יעבור על ראשו', דמשמע: בתער הוא דמחייב, אבל לא בשאר מעבירין
  5. ^ על 'תער [לא יעבור]’, ועל 'לא יעבור' - כל המעבירין
  6. ^ שאם גילח תוך מלאת שער אחת - לוקה
  7. ^ שאם גילח כל שערו בתגלחת סוף ימי נזירותו, ושייר בו שתי שערות - לא עשה ולא כלום
  8. ^ אם גילח בתוך ימי נזירותו
  9. ^ אם גילח את רוב ראשו
  10. ^ תלמוד לומר: 'לא יעבור'
  11. ^ כל המעבירין (מעבירין) סמוך לעיקרן
  12. ^ ליברמן
  13. ^ כדאמר רב חסדא
  14. ^ דוקא
  15. ^ ואמרי לה כדאוקימנא לה אליבא דרב חסדא - כעין תער; ומאי 'בתער' דקתני בַּברייתא? - כעין תער
  16. ^ בתגלחת טהרה
  17. ^ בתגלחת איסור
  18. ^ והיא בסוף נגעים פ"יד, מ"ד; גם ברייתא היא בסיפרא [ספרא מצורע פרשה ב פרק ב משנה ו]
  19. ^ דמגלחין: בכולהו מפרשי בהו קראי: בנזיר כתיב 'וגילח הנזיר' (במדבר ו יח); במצורע כתיב (ויקרא יד ח) וגילח את כל שערו; בלוים – 'והעבירו תער על כל בשרם' (במדבר ח ז)
  20. ^ שפיר דמי
  21. ^ סם שמשיר את השער
  22. ^ דלא סגי ליה אלא בתגלחת, כדקתני דתגלחתן מצוה
  23. ^ לרבי כדאית ליה, ולתנא קמא כדאית ליה, וכדלעיל
  24. ^ כדכתיב: והניף אהרן את הלוים תנופה לפני ה' (במדבר ח יא); והואיל וטעונין תנופה - מחמרינן בהו כולי האי, דלא הוי תגלחתן אלא בתער
  25. ^ הקל
  26. ^ שאין טעון תנופה בגופו! והואיל ואינו טעון תנופה בגופו - דין הוא להקל עליו: שיהא תגלחתו בכל דבר
  27. ^ דמהי ניתי וכדלעיל
  28. ^ אלמא דפשיטא ליה מילתא דמצורע הוי בתער
  29. ^ Note: מנין לרש"י לפרש 'אלמא דפשיטא ליה מילתא דמצורע הוי בתער'? אולי באמת לא פשיטא ליה כלל? אלא שהתנא פותח בללמדו מ- משהו אי אפשר' ומזה משמע שבכל אופן צריך ללמדו מאיזה מקום ומכיון שהוא טורח להוכיח ממקום אחר – כנראה ברור לתנא שכך הדין!
  30. ^ מנזיר ומלוים בהצד השוה שבהן
  31. ^ משום דאית בה פירכא דרבא מברניש: שכן אין קרבנו בדלות - תאמר במצורע שכן קרבנו בדלות: בעולה ויורד, דכתיב ביה 'ואם דל הוא' (ויקרא יד כא)
  32. ^ דקתני דללמדו ממצורע אי אפשר דמשמע דפשיטא ליה דמצורע הוי בתער
  33. ^ דגמרי לה מ'זקנו' ו'פאת זקנך' (ויקרא יט כז), כדמסיק
  34. ^ דקא בעי מדינא לא אפשר משום דאית ביה למפרך כדפריכנא
  35. ^ דגמיר לה מנזיר, דלקמן
  36. ^ במסכת מכות פ"ג מ"ה
  37. ^ על הקפת הראש
  38. ^ דלא מחייבי בהקפה אלא בתער
  39. ^ האמור לגבי מצורע (ויקרא יד ט: והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו: את ראשו ואת זקנו ואת גבת עיניו, ואת כל שערו יגלח; וכבס את בגדיו ורחץ את בשרו במים וטהר)
  40. ^ והלא 'כל שערו' כתיב, ו'זקנו' - בכלל 'שערו' במשמע!
  41. ^ אלא
  42. ^ לגבי כהנים
  43. ^ כהן
  44. ^ המתגלח
  45. ^ לא יגלח פאת זקנו
  46. ^ דהך גילוח
  47. ^ קאי
  48. ^ גבי ישראל
  49. ^ אי 'לא תשחית' -
  50. ^ לגבי כהנים
  51. ^ מהו גילוח דקאסר ליה רחמנא גבי הקפת הראש והשחתת פאת זקן, ואישתרי ליה גבי מצורע דמותר הוא בו
  52. ^ ממאי משמע לן מהכא דמצורע לא הוי אלא בתער
  53. ^ אימא לך
  54. ^ שפיר דמי
  55. ^ והאי דקתני זקנו' - מה תלמוד לומר:?
  56. ^ גילחו
  57. ^ משום 'פאת זקנם לא יגלחו' (ויקרא כא ה) [דכתיב בכהנים]
  58. ^ ליקטו
  59. ^ ומצוה קעביד
  60. ^ ולא ליכתוב 'זקנו'
  61. ^ ליקטו במלקט וברהיטני שפיר דמי דמייתינן לה מדינא
  62. ^ כי מגלח בתער בתוך ימי נזירות
  63. ^ כי ליקטן במלקט וברהיטני כדאמרינן לעיל לרבות כל המעבירין
  64. ^ דכי מגלח
  65. ^ כדכתיב וגילח את כל שערו
  66. ^ שבכל דבר מותר לגלח ואפילו בתער