ביאור:בבלי נזיר דף מא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה
מסכת נזיר: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

ותו: אי סלקא דעתא כי עביד [1] במלקט וברהיטני [2], מצוה קא עביד [3] - [4] מדלא כתיב [5] 'תער' [6], [7] כריש לקיש, דאמר: כל מקום שאתה מוצא עשה ולא תעשה, אם אתה יכול לקיים את שניהם – מוטב, ואם לאו יבא עשה וידחה את לא תעשה [8].

ורבי אליעזר - מאי טעמא [9]?

יליף מ'ראשו' [10], דתניא [ספרא מצורע פרשה ב פרק ב מ"ד]: ’[ויקרא יד,ט: והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו: את] ראשו [ואת זקנו ואת גבת עיניו, ואת כל שערו יגלח; וכבס את בגדיו ורחץ את בשרו במים וטהר] מה תלמוד לומר [11]? [12] לפי שנאמר גבי נזיר (במדבר ו ה: כל ימי נדר נזרו) תער לא יעבור על ראשו [עד מלאת הימם אשר יזיר לה' קדש יהיה גדל פרע שער ראשו] - יכול אף נזיר מצורע כן [13]? - תלמוד לומר: [14] ראשו [15].

ממאי [שבתער דוקא]? דלמא לעולם אפילו ליקטו במלקט וברהיטני - מצוה קעביד, וכי תימא 'תער' למה לי [בבמדבר ו,ה: כל ימי נדר נזרו תער לא יעבר על ראשו עד מלאת הימם אשר יזיר לה' קדש יהיה גדל פרע שער ראשו – ומדוע כתבה התורה 'תער' אם הכל אסור] [16] - למימרא [17] דאפילו בתער: סלקא דעתא אמינא הואיל וגבי נזיר כי עביד בתער מיחייב - גבי [נזיר שהוא] מצורע נמי ליחייב - קא משמע לן דלא [אך עדיין אין הוכחה שחייבים לגלח בתער דוקא]!

[18]אי סלקא דעתך כי עביד במלקט וברהיטני מצוה קעביד, [אם כן] מדלא כתב 'תער [במצורע] [19] – כריש לקיש [20]!

[21].

ורבנן - האי 'ראשו' [במצורע (ויקרא יד ט): והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו: את ראשו ואת זקנו ואת גבת עיניו, ואת כל שערו יגלח; וכבס את בגדיו ורחץ את בשרו במים וטהר] - מאי דרשי ביה?

מיבעי להו למידחי לאו דהקפה, דתניא: '(ויקרא יט כז) לא תקיפו פאת ראשכם [ולא תשחית את פאת זקנך] - יכול אף מצורע כן? תלמוד לומר: 'ראשו'.

למה לי למכתב 'ראשו', ותיפוק ליה מ'זקנו', דתניא: '(ויקרא יד ט) 'זקנו' מה תלמוד לומר? - לפי שנאמר [לגבי כהנים] (ויקרא כא ה: לא יקרחה קרחה בראשם) ופאת זקנם לא יגלחו [ובבשרם לא ישרטו שרטת], יכול אף מצורע כן? - תלמוד לומר: 'זקנו' [של מצורע כן לגלח].

למה לי למכתב 'ראשו' ולמה לי למכתב 'זקנו'?

צריכי: דאי כתב רחמנא 'זקנו' ולא כתב 'ראשו' - הוה אמינא הקפת כל הראש לא שמה הקפה, להכי כתב רחמנא 'ראשו' [22]


עמוד ב

ואי כתב 'ראשו' ולא כתב 'זקנו' - הוה אמינא [23] משמע תרתי: דאתי עשה [24] ודחי את לא תעשה [25], ומשמע [26] דהקפת כל הראש שמה הקפה; ואכתי בתער מנלן [27]? להכי כתב רחמנא 'זקנו' [28].

ורבנן האי 'ראשו' מאי דרשי ביה - ואי קשיא: רבי אליעזר נמי 'זקנו' מאי דריש ביה? - יש להשיב: דאף על גב דדריש רבי אליעזר 'ראשו', וגמר [[גזירה שוה] מנזיר לומר דעשה דחי את לא תעשה – 'זקנו' נמי איצטריך למיגמר מכהנים, דאי מנזיר לחודיה – הוה אמינא בדין הוא שדוחה את לא תעשה דנזיר, שכן ישנו בשאלה, אבל לאו דכהנים לא! הילכך איצטריך נמי [זקנו] לאגמורי גבי כהנים. ומסתברא דהכי הוא דגרסינן לקמן: ור"א דאתי עשה ודחי לא תעשה מנא ליה והא מנזיר יליף? אלא ודאי מנזיר לא ילפינן, דאיכא למיפרך: מה לנזיר כו' ומה לכהנים כו' כדמפרש לקמן בפרק שני נזירים [29]. מן המורה.

ורבי אליעזר - דאתי עשה ודחי את לא תעשה מנליה?

יליף מגדילים [30]דתניא '(דברים כב יא) לא תלבש שעטנז [צמר ופשתים יחדיו [פסוק יב] גדילים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך אשר תכסה בה]

הערות[עריכה]

  1. ^ מצורע
  2. ^ שפיר דמי
  3. ^ ו'זקנו' - להתיר תער הוא דאתא
  4. ^ אדרבה:
  5. ^ ביה
  6. ^ אמינא דבתער לא מישתרי כלל, מדלא כתיב 'תער' במצורע
  7. ^ ואמינא לך
  8. ^ הכי נמי במצורע: ליגלח במלקט וברהיטני וליהוי מקיים 'וגילח את כל שערו' (ויקרא יד ח), וקא מוקים ללא תעשה ד'ופאת זקנם לא יגלחו' – בתער, דלא אסרה תורה הקפת הראש [גירסת אורח מישור: השחתת זקן] אלא בתער! [אלא] שמע מינה דלהכי איצטריך 'זקנו' (ויקרא יד ט) - למישרי תער במצורע, ולמימרא דבתער אִין, במידי אחרינא לא - דומיא דהקפת ראש [גירסת אורח מישור: השחתת זקן], דקאתי ליה עשה ד'וגילח את כל שערו' - ודחי ליה לאו דהקפה, לפי שאינו יכול לקיים את שניהם; ורבי אליעזר אית ליה גזרה שוה [להלן] וקסבר: מלקט ורהיטני נמי עבדי גילוח, והוי נמי גילוח שיש בו השחתה, ומשום הכי כי ליקטו במלקט ורהיטני גבי הקפה - חייב, והכי נמי מפרש במסכת מכות בפרק 'אלו הן הלוקין' [פ"ג מ"ה; דף כא,א]
  9. ^ כלומר: הואיל ומוקמית להא דתני לעיל דמצורע יליף מדינא כרבי אליעזר, ד'בתער אין, במידי אחרינא לא', אי מדינא - הא איכא למיפרך כדלעיל: מה להצד השוה שבהן כו'
  10. ^ דכתיב לגבי מצורע 'וגילח את כל שערו... ואת ראשו' [ויקרא יד
  11. ^ והלא כתיב 'שערו', וראשו בכלל שערו הוא
  12. ^ אלא
  13. ^ שלא יעבור תער על ראשו
  14. ^ וגילח את
  15. ^ בתער, כמו שאמרתי לך גבי נזיר; ורבי אליעזר סבר לה כרבי יונתן, דאמר (לעיל לט,ב) דגבי נזיר לא מיחייב אלא בתער, ובמידי אחרינא לא – הכי נמי האי [גילוח] דאסירי גבי נזיר - מישתרי גבי מצורע, ומאי דלא מיחייב ליה גבי נזיר כגון מלקט ורהיטני - לא שרי במצורע
  16. ^ וכי תימא למה לי למיכתב במצורע 'ראשו'? [אולי הגירסא בריב"ן היתה 'ראשו' למה לי'?]
  17. ^ לילף מ'תער לא יעבור על ראשו' (במדבר ו ה) האמור לגבי נזיר, [הא קא משמע לן] למישרייה ב[נזיר] מצורע
  18. ^ לא! לעולם אימא לך דמצורע בתער - אִין, במלקט וברהיטני – לא!, ד
  19. ^ אמינא דבתער כלל לא, משום דלא כתיב ביה [במצורע] 'תער'
  20. ^ והכא נמי, כיון דאפשר לו לקיים את שניהם - עביד במלקט ורהיטני, לקיים מצות עשה ד'וגילח את כל שערו' (ויקרא יד ח) וליקיים נמי לא תעשה ד'תער לא יעבור' (במדבר ו ה), דלא אסרה תורה הקפת הראש בנזיר אלא בתער, ואימא דבתער כלל לא! אלא לאו שמע מינה: מדאיצטריך ליה 'ראשו' למישרי תער בנזיר מצורע, למימרא דבתער - אִין, מלקט ורהיטני – לא, ומשום הכי אתי עשה ד'וגילח את כל שערו' (ויקרא יד ח) ודחי לאו ד'תער לא יעבור על ראשו' (במדבר ו ה), לפי שאין אתה יכול לקיים את שניהם: דמצורע שגילח במלקט ורהיטני לא עשה ולא כלום
  21. ^ רבי אליעזר לא מצי יליף במצורע בתער, ולא במלקט ורהיטני דהקפה [ויקרא פרק יט,כז: לֹא תַקִּפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם וְלֹא תַשְׁחִית אֵת פְּאַת זְקָנֶךָ] מ'זקנו' (ויקרא יד ט), משום דקסבר רבי אליעזר גבי הקפה דאפילו ליקטו במלקט ורהיטני חייב, דכתער דמי! ורבנן נמי לא מצו ילפי מצורע בתער ולא במלקט ורהיטני מ'ראשו' דנזיר, משום דקסברי גבי נזיר - כי גילח במלקט ורהיטני – חייב, דכתער דמי, כדאמרינן לעיל: לרבות כל המעבירין
  22. ^ לאשמועינן דאפילו הקפת כל הראש שמה הקפה
  23. ^ דהאי דכתיב 'ראשו'
  24. ^ דמצורע, דכתיב 'וגילח את כל שערו' (ויקרא יד ח)
  25. ^ ד'לא תקיפו פאת ראשכם' (ויקרא יט כז)
  26. ^ נמי, מדכתיב 'לא תקיפו פאת ראשכם'
  27. ^ אבל עדיין לא מצינו דבתער הוי
  28. ^ למילף ליה מ'פאת זקנם לא יגלחו' דכתיב ביה השחתה [וגילוח] - דהיינו תער
  29. ^ דף נח,ב
  30. ^ נפקא ליה, מ