ביאור:משנה ערכין פרק ג

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

משנה מבוארת • משנה עם מפרשים

מסכת ערכין: א ב ג ד ה ו ז ח ט

מסכת ערכין עם מפרשי המשנה: א ב ג ד ה ו ז ח ט

תשלומים קצובים

(א) יֵשׁ בָּעֲרָכִים לְהָקֵל וּלְהַחְמִיר, וּבִשְׂדֵה אֲחֻזָּה לְהָקֵל וּלְהַחְמִיר,

הפרק מונה תשלומים המפורשים בתורה ואינם תלויים בערך אמיתי, וראו לעיל א, ג.

מול רוב התשלומים מובא מקרה מקביל שבו יש תשלום ערך אמיתי.

בְּשׁוֹר הַמּוּעָד שֶׁהֵמִית אֶת הָעֶבֶד לְהָקֵל וּלְהַחְמִיר, בְּאוֹנֵס וּבִמְפַתֶּה וּבְמוֹצִיא שֵׁם רַע לְהָקֵל וּלְהַחְמִיר.

יֵשׁ בָּעֲרָכִין לְהָקֵל וּלְהַחְמִיר. כֵּיצַד?

אֶחָד שֶׁהֱעֱרִיךְ אֶת הַנָּוֶה שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, אֶת הַכָּאוּר שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל - נוֹתֵן חֲמִשִּׁים סֶלַע.

אִם אָמַר: "הֲרֵי דָמָיו עָלַי!" - נוֹתֵן אֶת שָׁוְיוֹ.

(ב) וּבִשְׂדֵה אֲחֻזָּה לְהָקֵל וּלְהַחְמִיר, כֵּיצַד?

בעניין שדה אחוזה ראו לקמן, ז, א-ב.

מחיר אחיד להקדש - ראו גם תוספתא ב"ב ד, ח.

חולת המחוז - מקום חולי, שאין לאדמתו ערך רב. סבסטיה היא שומרון, שנקנתה בכיכריים כסף, ראו מלכים א טז כד.

ת"ק הוא ר' יהודה, ראו תוספתא ב, ה.

אֶחָד הַמַּקְדִּישׁ בְּחוֹלַת הַמָּחוֹז, וְאֶחָד הַמַּקְדִּישׁ בְּפַרְדְּסוֹת סְבַסְטֵא,

נוֹתֵן "בְּזֶרַע חֹמֶר שְׂעוֹרִים חֲמִשִּׁים שֶׁקֶל כֶּסֶף" (ויקרא כז טז),

וּבִשְׂדֵה מִקְנָה - אֶת שָׁוְיוֹ.

רְבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אֶחָד שְׂדֵה אֲחֻזָּה וְאֶחָד שְׂדֵה מִקְנָה.

מַה בֵּין שְׂדֵה אֲחֻזָּה לִשְׂדֵה מִקְנָה?

שֶׁבִּשְׂדֵה אֲחֻזָּה הוּא נוֹתֵן חֹמֶשׁ, וּבִשְׂדֵה מִקְנָה אֵינוּ נוֹתֵן חֹמֶשׁ.

(ג) וּבְשׁוֹר הַמּוּעָד שֶׁהֵמִית אֶת הָעֶבֶד לְהָקֵל וּלְהַחְמִיר. כֵּיצַד?

אֶחָד שֶׁהֵמִית אֶת הַנָּוֶה שֶׁבָּעֲבָדִים, וְאֶת הַכָּאוּר שֶׁבָּעֲבָדִים - נוֹתֵן שְׁלֹשִׁים סֶלַע.

הֵמִית בֶּן חוֹרִין - נוֹתֵן אֶת שָׁוְיוֹ.

חָבַל בָּזֶה וּבָזֶה - מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם.

(ד) וּבָאוֹנֵס וּבַמְפַתֶּה, לְהָקֵל וּלְהַחְמִיר, כֵּיצַד?

לעניין הבושת ראו כתובות ג, ז.

אֶחָד שֶׁאָנַס וּפִתָּה אֶת הַגְּדוֹלָה שֶׁבִּכְהֻנָּה, וְאֶת הַקְּטַנָּה שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל - נוֹתֵן חֲמִשִּׁים סֶלַע.

וּבַבֹּשֶׁת וּבַפְּגָם - הַכֹּל לְפִי הַמְבַיֵּשׁ וְהַמִּתְבַּיֵּשׁ.

(ה) וּבַמּוֹצִיא שֵׁם רַע, לְהָקֵל וּלְהַחְמִיר, כֵּיצַד?

המוציא שם רע משלם יותר מהאונס והמפתה, וגם לוקה - ראו תוספתא ב, ו.

האומר בפיו חמור מהעושה מעשה גם בענייני אונאה, ראו תוספתא ב"מ ג, יג.

חטא המרגלים מכונה כאן "הוצאת שם רע" על א"י. יתכן לראות את מטרת הפרק בדיון על תדמיתה של א"י, ראו גם משנה ב.

אֶחָד שֶׁהוֹצִיא שֵׁם רַע עַל הַגְּדוֹלָה שֶׁבִּכְהֻנָּה, וְעַל הַקְּטַנָּה [שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל] - נוֹתֵן מֵאָה סֶלַע.

נִמְצָא הָאוֹמֵר בְּפִיו חָמוּר יָתֵר מִן הָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה.

שֶׁכֵּן מָצִינוּ, שֶׁלֹּא נִתְחַתַּם גְּזַר דִּין עַל אֲבוֹתֵינוּ בַמִּדְבָּר, אֶלָּא עַל לְשׁוֹן הָרַע,

שֶׁנֱּאֱמַר (במדבר יד כב) "וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי".