משנה ערכין ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ערכין פרק ב: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר קדשים · מסכת ערכין · פרק שני ("אין בערכין") · >>

פרקי מסכת ערכין: א ב ג ד ה ו ז ח ט

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

אין בערכין פחות מסלע, ולא יתר על חמשים סלע.

כיצד? נתן סלע והעשיר, אינו נותן כלום. פחות מסלע והעשיר, נותן חמשים סלע.

היה בידיו חמש סלעים -- רבי מאיר אומר, אינו נותן אלא אחת. וחכמים אומרים, נותן את כולם.

אין בערכין פחות מסלע, ולא יתר על חמשים סלע.

אין פתח בטועה פחות משבעה, ולא יתר על שבעה עשר.

אין בנגעים פחות משבוע אחד, ולא יתר על שלשה שבועות.

משנה ב[עריכה]

אין פוחתין מארבעה חדשים המעוברים בשנה, ולא נראה יתר על שמונה.

שתי הלחם נאכלות אין פחות משנים, ולא יתר על שלשה.

לחם הפנים נאכל אין פחות מתשעה, ולא יתר על אחד עשר.

קטן נמול אין פחות משמונה, ולא יתר על שנים עשר.

משנה ג[עריכה]

אין פוחתין מעשרים ואחת תקיעות במקדש, ולא מוסיפין על ארבעים ושמונה.

אין פוחתין משני נבלין, ולא מוסיפין על ששה.

אין פוחתין משני חלילין, ולא מוסיפין על שנים עשר.

ובשנים עשר יום בשנה החליל מכה לפני המזבח:

  • בשחיטת פסח ראשון,
  • ובשחיטת פסח שני,
  • וביום טוב ראשון של פסח,
  • וביום טוב של עצרת,
  • ובשמונה ימי החג.

ולא היה מכה באבוב של נחשת אלא באבוב של קנה, מפני שקולו ערב.

ולא היה מחליק אלא באבוב יחידי, מפני שהוא מחליק יפה.

משנה ד[עריכה]

ועבדי הכהנים היו, דברי רבי מאיר.

רבי יוסי אומר, משפחות בית הפגרים ובית צפריא ומאמאום היו משיאין לכהונה.

רבי חנניא בן אנטיגנוס אומר, לוים היו.

משנה ה[עריכה]

אין פוחתין מששה טלאים המבוקרין בלשכת הטלאים, כדי לשבת ולשני ימים טובים של ראש השנה, ומוסיפין עד לעולם.

אין פוחתין משתי חצוצרות, [ ומוסיפין עד לעולם ].

[ אין פוחתין ] מתשעה כנורות, ומוסיפין עד לעולם.

והצלצל לבד.

משנה ו[עריכה]

אין פוחתין משנים עשר לוים עומדים על הדוכן, ומוסיפין עד לעולם.

אין קטן נכנס לעזרה לעבודה אלא בשעה שהלוים עומדים בשיר, ולא היו אומרים בנבל וכנור אלא בפה, כדי ליתן תבל בנעימה.

רבי אליעזר בן יעקב אומר, אין עולין למנין, ואין עומדים על הדוכן, אלא בארץ היו עומדין, וראשיהן מבין רגלי הלוים, וצוערי הלוים היו נקראין.

משנה מנוקדת[עריכה]

משנה ערכין ב ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) אין בערכין פחות מסלע ולא יתר על חמישים סלע כיצד נתן סלע והעשיר אינו נותן כלום פחות מסלע והעשיר נותן חמישים סלע היו בידיו חמש סלעים רבי מאיר אומר אינו נותן אלא אחת וחכמים אומרין נותן את כלם שאין בערכין פחות מסלע ולא יתר על חמישים סלע אין פתח בטועה פחות משבעה ולא יתר על שבעה עשר אין בנגעים פחות משבוע אחד ולא יתר על שלשה שבועות.

(ב) אין פוחתין מארבעה חודשים המעוברין לשנה ולא נראה יתר על שמונה שתי הלחם נאכלות אין פחות משנים ולא יתר על שלשה לחם הפנים נאכל אין פחות מתשעה ולא יתר על אחד עשר קטן נימול אין פחות משמונה ולא יתר על שנים עשר.

(ג) אין פוחתין מעשרים ואחת תקיעה במקדש ולא מוסיפין על ארבעים ושמונה אין פוחתין משני נבלים ולא מוסיפין על שישה ואין פוחתין משני חלילים ולא מוסיפין על שנים עשר ובשנים עשר יום בשנה החליל מכה לפני המזבח בשחיטת פסח ראשון ובשחיטת פסח שני ביום טוב הראשון של פסח וביום טוב הראשון של עצרת ובשמונת ימי החג ולא היה מכה באבוב של נחושת אלא באבוב של קנה מפני שקולו ערב ולא היה מחלק אלא באבוב יחידי מפני שהוא מחלק יפה.

(ד) ועבדי הכהנים היו דברי רבי מאיר רבי יוסי אומר משפחת בית הפגרים ובית ציפריה ומאמוס היו ומשיאין לכהונה רבי חנניה בן אנטיגנוס אומר לויים היו.

(ה) אין פוחתין משישה טלאים המבקרין בלשכת הטלאים כדי לשבת ולשני ימים טובים של ראש השנה ומוסיפין עד לעולם אין פוחתין משתי חצוצרות ומוסיפין עד לעולם מתשעה כינורות ומוסיפין עד לעולם והצלצל לבד.

(ו) אין פוחתין משנים עשר לויים עומדין על הדוכן ומוסיפין עד לעולם אין קטן נכנס לעזרה לעבודה אלא בשעה שהלויים אומרין בשיר ולא היו אומרין בנבל וכינור אלא בפה כדי ליתן תבל בנעימה רבי אליעזר בן יעקוב אומר אין עולין מן המנין ולא עומדין על הדוכן אלא בארץ היו עומדין וראשיהן כבין רגלי הלויים וצוערי הלויים היו נקרין.

פירושים[עריכה]