משנה ערכין ב רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) אין בערכין פחות מסלע,

ולא יתר על חמישים סלע.
כיצד?
נתן סלע, והעשיר - אינו נותן כלום.
פחות מסלע, והעשיר - נותן חמישים סלע.
היו בידיו חמש סלעים -
רבי מאיר אומר: אינו נותן אלא אחת.
וחכמים אומרין: נותן את כולם,
שאין בערכין פחות מסלע,
ולא יתר על חמישים סלע.
אין פתח בטועה פחות משבעה -
ולא יתר על שבעה עשר.
אין בנגעים פחות משבוע אחד -
ולא יתר על שלשה שבועות.


(ב) אין פוחתין מארבעה חודשים המעוברין לשנה,

ולא נראה יתר על שמונה.
שתי הלחם נאכלות - אין פחות משנים,
ולא יתר על שלשה.
לחם הפנים נאכל - אין פחות מתשעה,
ולא יתר על אחד עשר.
קטן נימול - אין פחות משמונה,
ולא יתר על שנים עשר.


(ג) אין פוחתין מעשרים ואחת תקיעה במקדש,

ולא מוסיפין על ארבעים ושמונה.
אין פוחתין משני נבלים,
ולא מוסיפין על שישה.
ואין פוחתין משני חלילים,
ולא מוסיפין על שנים עשר.
ובשנים עשר יום בשנה,
החליל מכה לפני המזבח -
בשחיטת פסח ראשון,
ובשחיטת פסח שני,
ביום טוב הראשון של פסח,
וביום טוב הראשון של עצרת,
ובשמונת ימי החג.
ולא היה מכה באבוב של נחושת,
אלא באבוב של קנה - מפני שקולו ערב.
ולא היה מחלק - אלא באבוב יחידי,
מפני שהוא מחלק יפה.


(ד) ועבדי הכהנים היו - דברי רבי מאיר.

רבי יוסי אומר:
משפחת בית הפגרים, ובית ציפריה, ומאמוס היו,
ומשיאין לכהונה.
רבי חנניה בן אנטיגנוס אומר: לויים היו.


(ה) אין פוחתין משישה טלאים המבוקרין בלשכת הטלאים,

כדי לשבת, ולשני ימים טובים של ראש השנה - ומוסיפין עד לעולם.
אין פוחתין משתי חצוצרות - ומוסיפין עד לעולם.
מתשעה כינורות - ומוסיפין עד לעולם.
והצלצל לבד.


(ו) אין פוחתין משנים עשר לויים עומדין על הדוכן - ומוסיפין עד לעולם.

אין קטן נכנס לעזרה לעבודה,
אלא בשעה שהלויים אומרין בשיר.
ולא היו אומרין בנבל וכינור -
אלא בפה - כדי ליתן תבל בנעימה.
רבי אליעזר בן יעקב אומר:
אין עולין מן המנין,
ולא עומדין על הדוכן,
אלא בארץ היו עומדין,
וראשיהן כבין רגלי הלויים,
וצוערי הלויים - היו נקרין.


הדף הראשי של משנה ערכין ב