משנה ערכין ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ערכין פרק ג: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר קדשים · מסכת ערכין · פרק שלישי ("יש בערכין") · >>

פרקי מסכת ערכין: א ב ג ד ה ו ז ח ט

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

יש בערכין להקל ולהחמיר, בשדה אחוזה להקל ולהחמיר, בשור המועד שהמית את העבד להקל ולהחמיר, באונס ומפתה ומוציא שם רע להקל ולהחמיר.

יש בערכין להקל ולהחמיר כיצד?

  • אחד שהעריך את הנאה שבישראל ואת הכעור שבישראל, נותן חמשים סלע.
  • ואם אמר הרי דמיו עלי, נותן את שויו.

משנה ב[עריכה]

בשדה אחוזה להקל ולהחמיר כיצד?

  • אחד המקדיש בחולת המחוז ואחד המקדיש בפרדסות סבסטי, נותן בזרע חומר שעורים חמשים שקל כסף.
  • ובשדה מקנה, נותן את שויו.

רבי אליעזר אומר, אחד שדה אחוזה ואחד שדה מקנה. מה בין שדה אחוזה לשדה מקנה? אלא שבשדה אחוזה נותן חומש, ובשדה מקנה אינו נותן חומש.

משנה ג[עריכה]

בשור המועד שהמית את העבד להקל ולהחמיר כיצד?

  • אחד שהמית את הנאה שבעבדים ואת הכעור שבעבדים, נותן שלשים סלע.
  • המית בן חורין, נותן את שויו.

חבל בזה ובזה -- משלם נזק שלם.

משנה ד[עריכה]

באונס ובמפתה להקל ולהחמיר כיצד?

  • אחד שאנס ופתה את הגדולה שבכהונה ואת הקטנה שבישראל, נותן חמשים סלע.
  • והבושת והפגם, הכל לפי המבייש והמתבייש.

משנה ה[עריכה]

במוציא שם רע להקל ולהחמיר כיצד?

  • אחד שהוציא שם רע על גדולה שבכהונה ועל קטנה שבישראל, נותן מאה סלע.

נמצא האומר בפיו יתר מן העושה מעשה. שכן מצינו, שלא נחתם גזר דין על אבותינו במדבר אלא על לשון הרע, שנאמר (במדבר, יד) "וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי".

משנה מנוקדת[עריכה]

משנה ערכין ג ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) יש בערכין להקל ולהחמיר בשדה אחוזה להקל ולהחמיר ובשור המועד שהמית את העבד להקל ולהחמיר באונס ובמפתה ובמוציא שם רע להקל ולהחמיר יש בערכין להקל ולהחמיר כיצד אחד שהעריך את הנאה שבישראל ואת הכעור שבישראל נותן חמישים סלע אם אמר הרי דמיו עליי נותן את שווייו.

(ב) ובשדה אחוזה להקל ולהחמיר כיצד אחד המקדיש בחולת המחוז ואחד המקדיש בפרדסות סבסטה נותן בית זרע חומר שעורים בחמישים שקל כסף ובשדה מקנה נותן את שווייו רבי אליעזר אומר אחת שדה אחוזה ואחת שדה מקנה מה בין שדה אחוזה לשדה מקנה אלא שבשדה אחוזה הוא נותן חומש ובשדה מקנה אינו נותן חומש.

(ג) ובשור המועד שהמית את העבד להקל ולהחמיר כיצד אחד שהמית את הנאה שבעבדים ואת הכעור שבעבדים נותן שלשים סלע המית בן חורין נותן את שווייו חבל בזה ובזה משלם נזק שלם.

(ד) ובאונס ובמפתה להקל ולהחמיר כיצד אחד שאנס ופתה את הגדולה שבכהונה ואת הקטנה שבישראל נותן חמישים סלע ובבושת ובפגם הכל לפי המבייש והמתבייש.

(ה) ובמוציא שם רע להקל ולהחמיר כיצד אחד שהוציא שם רע על הגדולה שבכהונה ועל הקטנה שבישראל נותן מאה סלע נמצא האומר בפיו חמור מן העושה מעשה שכן מצינו שלא נחתם גזר דין על אבותינו במדבר אלא על לשון הרע שנאמר וינסו אותי זה עשר פעמים (במדבר יד כב).

פירושים[עריכה]