משנה ערכין ג ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת ערכין · פרק ג · משנה ד | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

באונס ובמפתה להקל ולהחמיר כיצד?

  • אחד שאנס ופתה את הגדולה שבכהונה ואת הקטנה שבישראל, נותן חמשים סלע.
  • והבושת והפגםד, הכל לפי המבייש ה והמתבייש.

נוסח הרמב"ם

ובאונס ובמפתה להקל ולהחמיר כיצד אחד שאנס ופתה את הגדולה שבכהונה ואת הקטנה שבישראל נותן חמישים סלע ובבושת ובפגם הכל לפי המבייש והמתבייש.

פירוש הרמב"ם

ובאונס ובמפתה להקל ולהחמיר כיצד כו': כל זה מבואר וכבר אמרנו בפירושו בג' מכתובות:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

פגם - שמין כמה אדם רוצה ליתן בין שפחה בתולה לשפחה בעולה להשיאה לעבדו שיש לו קורת רוח הימנו:

לפי המבייש והמתבייש - אדם נקלה שבייש, בשתו מרובה. והמתבייש, לפי חשיבותו בשתו:

פירוש תוספות יום טוב

והבשת ופגם. דא"ק (דברים כ"ב) ונתן האיש השוכב עמה וגו' הנאת שכיבה נ' מכלל דאיכא מלתא אחריתא ומאי ניהו בשת ופגם. גמ':

והפגם. פי' הר"ב שמין כו' עיין בזה במ"ז פ"ג דכתובות וז"ל רש"י [סד"ה תחת]. פגם היינו נזק ששוה פחות מבתחלה. ע"כ:

הכל לפי המבייש והמתבייש. אבושת קאי ולא קתני בשת ופגם אלא לומר דנ' כסף לאו לכולי מלתא נינהו. ומ"ש הר"ב אדם נקלה וכו'. עיין ג"כ בכתובות שם. וצ"ע דאמאי מפרש דין הבשת ולא דין הפגם:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ד) (על המשנה) והפגם. דאמר קרא, ונתן האיש השוכב עמה וגו', הנאת שכיבה חמישים, מכלל דאיכא מלתא אחריתי ומאי ניהו בושת ופגם. גמרא:

(ה) (על המשנה) לפי כו'. אבושת קאי. ולא קתני בושת ופגם אלא לומר דחמישים כסף לאו לכולה מלתא נינהו. וצ"ע למה לא מפרש נמי דין הפגם:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

אחד שאנס וכו':    ביד פ' שני דהלכות נערה בתולה סימן ד'. ובטור אבן העזר כולה מתני' עד סוף הפרק בסימן קע"ז:

הכל לפי המבייש והמתבייש:    שאם בייש אדם חשוב אינו משלם כמו שאם בייש הדיוט אי נמי בייש חשובה משלם יותר משאם בייש הדיוטית הרגמ"ה ז"ל:


פירושים נוספים