משנה ערכין ג רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) יש בערכין - להקל ולהחמיר,

בשדה אחוזה - להקל ולהחמיר,
ובשור המועד שהמית את העבד - להקל ולהחמיר,
באונס, ובמפתה, ובמוציא שם רע - להקל ולהחמיר.
יש בערכין, להקל ולהחמיר - כיצד?
אחד שהעריך את הנאה שבישראל, ואת הכעור שבישראל - נותן חמישים סלע.
אם אמר: "הרי דמיו עלי" - נותן את שוויו.


(ב) ובשדה אחוזה, להקל ולהחמיר - כיצד?

אחד המקדיש בחולת המחוז, ואחד המקדיש בפרדסות סבסטה - נותן בית זרע חומר שעורים בחמישים שקל כסף.
ובשדה מקנה - נותן את שוויו.
רבי אליעזר אומר: אחת שדה אחוזה, ואחת שדה מקנה,
מה בין שדה אחוזה לשדה מקנה?
אלא שבשדה אחוזה - הוא נותן חומש,
ובשדה מקנה - אינו נותן חומש.


(ג) ובשור המועד שהמית את העבד, להקל ולהחמיר - כיצד?

אחד שהמית את הנאה שבעבדים, ואת הכעור שבעבדים - נותן שלשים סלע.
המית בן חורין - נותן את שוויו.
חבל בזה ובזה - משלם נזק שלם.


(ד) ובאונס ובמפתה, להקל ולהחמיר - כיצד?

אחד שאנס ופתה את הגדולה שבכהונה, ואת הקטנה שבישראל - נותן חמישים סלע.
ובבושת, ובפגם - הכל לפי המבייש והמתבייש.


(ה) ובמוציא שם רע, להקל ולהחמיר - כיצד?

אחד שהוציא שם רע על הגדולה שבכהונה, ועל הקטנה שבישראל - נותן מאה סלע.
נמצא האומר בפיו - חמור מן העושה מעשה,
שכן מצינו, שלא נחתם גזר דין על אבותינו במדבר - אלא על לשון הרע,
שנאמר: "וינסו אותי זה עשר פעמים" (במדבר יד כב).


הדף הראשי של משנה ערכין ג