תוספתא/ערכין/ג

<< · תוספתא · ערכין · ג · >>

הלכה א

האומר הרי עלי שרביט מלא קומתו מביא מלא קומתו שרביט שאינו נכפף. מעשה באמה של רימטיא שהיתה בתה חולה ואמרה אם תעמוד בתי מחוליה אתן משקלה זהב עמדה מחוליה עלתה לירושלים ושקלתה זהב.

הלכה ב

משקל ידי עלי נותן עד האציל. משקל רגלי עלי נותן עד הארכובה כיצד הוא עושה מביא חבית מלאה מים מכניס ידו לתוכה עד האציל מכניס רגלו לתוכו ומביא בשר חמור גידים ועצמות שוקל ונותן לתוכה בשר כנגד בשר ועצמות כנגד עצמות ואף שאין ראיה לדבר זכר לדבר (יחזקאל כג) אשר בשר חמורים בשרם ד"ר יהודה. אמר לו רבי יוסי היאך אפשר לכוין בשר כנגד בשר ועצמות כנגד עצמות אמר לו ר' יהודה אומדין אותו אמר לו רבי יוסי עד שאומדין אותו יאמד את היד כמה היא שוקלת ואת הרגל כמה היא שוקלת.

הלכה ג

חצי ערכי עלי נותן חצי ערכו ר' יהודה אומר קונסין אותו ונותן ערך כולו חצי דמי עלי נותן חצי דמו ר' יוסי בר ר' יהודה אומר קונסין אותו ונותן דמי כולו.

הלכה ד

האומר ערכו של פלוני עלי מת הנערך המעריך חייב.

הלכה ה

חומר בדמים שאין בערכין ובערכין שאין בדמים. שהדמים נוהגין באדם ובבהמה בחיים ובשחוטין בשלמין ובאברים ובאין שלא מן השג יד מה שאין כן בערכין. חומר בערכין שערכין יש להן קצבה מן התורה מה שאין כן בדמים. האומר ערך פלוני עלי ומת חייב דמי בהמה זו עלי ומת חייב. דמי בהמה זו עלי ומתה בהמה הנודר חייב.

הלכה ו

חומר באדם שאין בבהמה ובבהמה שאין באדם. שהאומר דמי בהמה זו עלי מתה חייב דמי פלוני זה עלי ומת פטור. חומר בערכין שנוהגים באדם ואין נוהגים בבהמה.

הלכה ז

המקדיש מעשה ידי אשתו הרי זה מעלה לה פרנסה מתוכן והשאר הקדיש. המקדיש מעשה ידי עבדו הרי זה מעלה לו פרנסה מתוכן והשאר הקדיש. המקדיש את עצמו הרי זה עושה ואוכל לא הקדיש אלא דמיו. ראשו של עבד זה הקדש הוא והקדש שותפין בו ראשו של חמור זה הקדש הוא והקדש שותפין בו ראשו של עבד מכור לך משלימין ביניהן. ראשו של חמור זה מכור לך משלימין ביניהן. ראשה של פרה זו מכור לך לא מכר אלא ראשה. ולא עוד אלא אפילו אמר ראשה של פרה זו הקדיש לא הקדיש אלא ראשה שור זה עולה השור עולה ומועלין בו ואין חייבין באחריותו שור זה עלי עולה השור עולה ומועלין בו וחייבין באחריותו. דמי שור זה עולה השור חולין ואין מועלין ואין חייבין באחריותו דמי שור זה עלי עולה השור חולין ואין מועלין בו בית זה הקדש הבית הקדש ומועלין בו ואין חייב באחריותו בית זה עלי הקדש הבית הקדש ומועלין בו וחייבין באחריותו דמי בית זה הקדש הבית חולין ואין חייבין באחריותו דמי בית זה עלי הקדש הבית חולין ואין מועלין בו אבל חייבין באחריותו.

הלכה ח

חייבי נדרים ונדבות והערכין והדמים והקדשות בית דין ממשכנין אותן. ואם מתו היורשין [חייבים] להביא. חייבי חטאות ואשמות והדמים אין ב"ד ממשכנין אותן ואם מתו אין היורשין חייבין להביא והדמים שנישומו הרי הן כערכין עולות הבאות עם חטאות ב"ד ממשכנין אותן ואם מתו היורשין חייבין להביא. הביא חטאתו ולא הביא עולתו ב"ד ממשכנין עליה ואם מתו על היורשין להביא ראיה הביא עולתו ולא הביא חטאתו אין ב"ד ממשכנין עליה ואם מתו אין היורשין חייבין להביא.

הלכה ט

חייבי עולות והדמין ושלמין וערכין וחרמין וההקדשות נדרים ונדבות וחטאות ואשמות וצדקות ומעשרות ולקט שכחה ופאה ובכור ומעשר בהמה והפסח כיון שעברו עליהן שלשה רגלים עובר עליהן משום בל תאחר. רבי שמעון אומר שלשה רגלים כסדרן וחג המצות ראשון. רבי אלעזר ברבי שמעון אומר כיון שעבר עליו חג הסכות עובר עליהן משום בל תאחר. ואחד הבכור והמעשר ואחד כל הקדשים שהקדישן שנה של רגלים ורגלים של שנה עובר עליהן משום בל תאחר.