משנה ערכין ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ערכין פרק ז: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר קדשים · מסכת ערכין · פרק שביעי ("אין מקדישין") · >>

פרקי מסכת ערכין: א ב ג ד ה ו ז ח ט

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

אין מקדישין לפני היובל פחות משתי שנים.

ולא גואלין לאחר היובל פחות משנה.

אין מחשבין חדשים להקדש, אבל ההקדש מחשב חדשים.

המקדיש את שדהו בשעת היובל, נותן בזרע חומר שעורים חמשים שקל כסף.

היו שם נקעים עמוקים עשרה טפחים, או סלעים גבוהים עשרה טפחים, אין נמדדים עמה. פחות מכאן, נמדדים עמה.

הקדישה שתים או שלש שנים לפני היובל, נותן סלע ופונדיון לשנה.

אם אמר הריני נותן דבר שנה בשנה -- אין שומעין לו, אלא נותן את כולו כאחד.

משנה ב[עריכה]

אחד הבעלים, ואחד כל האדם. מה בין הבעלים לבין כל האדם? אלא שהבעלים נותנים חומש, וכל אדם אינו נותן חומש.

משנה ג[עריכה]

הקדישה וגאלה, אינה יוצאה מידו ביובל.

גאלה בנו, יוצאה לאביו ביובל.

גאלה אחר או אחד מן הקרובים וגאלה מידו, אינה יוצאה[1] מידו ביובל.

גאלה אחד מן הכהנים והרי היא תחת ידו, לא יאמר הואיל והיא יוצאה לכהנים ביובל והרי היא תחת ידי הרי היא שלי, אלא יוצאה לכל אחיו הכהנים.

משנה ד[עריכה]

הגיע היובל ולא נגאלה --

  • הכהנים נכנסים לתוכה, ונותנים את דמיה, דברי רבי יהודה.
  • רבי שמעון אומר, נכנסין, אבל לא נותנין.
  • רבי אליעזר אומר, לא נכנסין ולא נותנין, אלא נקראת שדה רטושין, עד היובל השני. הגיע היובל השני ולא נגאלה, נקראת רטושי רטושין עד היובל השלישי. לעולם אין הכהנים נכנסין לתוכה, עד שיגאלנה אחר.

משנה ה[עריכה]

הלוקח שדה מאביו, מת אביו ואחר כך הקדישה, הרי היא כשדה אחוזה; הקדישה ואחר כך מת אביו, הרי היא כשדה מקנה, דברי רבי מאיר.

ורבי יהודה ורבי שמעון אומרים, כשדה אחוזה, שנאמר (ויקרא כז) "ואם את שדה מקנתו אשר לא משדה אחוזתו" -- שדה שאינה ראויה להיות שדה אחוזה, יוצאת זו שהיא ראויה להיות שדה אחוזה.

שדה מקנה אינה יוצאה לכהנים ביובל, שאין אדם מקדיש דבר שאינו שלו .

כהנים ולוים מקדישים לעולם, וגואלין לעולם, בין לפני היובל, בין לאחר היובל.

משנה מנוקדת[עריכה]

משנה ערכין ז ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) אין מקדישין לפני היובל פחות משתי שנים ולא גואלין לאחר היובל פחות משנה אין מחשבין חודשים להקדש אבל הקדש מחשב חודשים המקדיש את שדהו בשעת היובל נותן בית זרע חומר שעורים בחמישים שקל כסף היו שם נקעים עמוקים עשרה טפחים או סלעים גבוהים עשרה טפחים אין נמדדין עימה פחות מכן נמדדין עימה הקדישה שתים או שלש שנים לפני היובל נותן סלע ופונדיון לשנה אם אמר הריני נותן דבר שנה בשנה אין שומעין לו אלא נותן כלם כאחד.

(ב) אחד הבעלים ואחד כל האדם מה בין הבעלים לכל אדם אלא שהבעלים נותנין חומש וכל אדם אין נותנין חומש.

(ג) הקדישה וגאלה אינה יוצאה מידו ביובל גאלה בנו יוצאה לאביו ביובל גאלה אחר או אחד מכל הקרובים וגאלה מידו אינה יוצאה מידו ביובל גאלה אחד מן הכהנים והרי היא תחת ידו לא יאמר הואיל והרי היא יוצאה לכהנים ביובל הרי היא תחת ידי והרי היא שלי אלא יוצאה לכל אחיו הכהנים.

(ד) הגיע יובל ולא נגאלה הכהנים נכנסים לתוכה ונותנין את דמיה דברי רבי יהודה רבי שמעון אומר נכנסים אבל לא נותנין רבי אלעזר אומר לא נכנסין ולא נותנין אלא נקראת שדה רטושים עד היובל השני הגיע היובל השני ולא נגאלה נקראת רטושי רטושים עד היובל השלישי לעולם אין הכהנים נכנסים לתוכה עד שיגאלנה אחר.

(ה) הלוקח שדה מאביו ומת אביו ואחר כך הקדישה הרי היא כשדה אחוזה הקדישה ואחר כך מת אביו הרי היא כשדה מקנה דברי רבי מאיר רבי יהודה ורבי שמעון אומרין כשדה אחוזה שנאמר ואם את שדה מקנתו אשר לא משדה אחוזתו (ויקרא כז כב) שדה שאינה ראויה להיות שדה אחוזה יצאת זו שהיא ראויה להיות שדה אחוזה שדה מקנה אינה יוצאה לכהנים ביובל שאין אדם מקדיש דבר שאינו שלו כהנים ולויים מקדישין לעולם וגואלין לעולם בין לפני היובל בין לאחר היובל.

פירושים[עריכה]

  1. ^ יש גורסים "יוצאה".