משנה ערכין ז רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) אין מקדישין לפני היובל פחות משתי שנים ולא גואלין לאחר היובל פחות משנה אין מחשבין חודשים להקדש אבל הקדש מחשב חודשים המקדיש את שדהו בשעת היובל נותן בית זרע חומר שעורים בחמישים שקל כסף היו שם נקעים עמוקים עשרה טפחים או סלעים גבוהים עשרה טפחים אין נמדדין עימה פחות מכן נמדדין עימה הקדישה שתים או שלש שנים לפני היובל נותן סלע ופונדיון לשנה אם אמר הריני נותן דבר שנה בשנה אין שומעין לו אלא נותן כלם כאחד.

(ב) אחד הבעלים ואחד כל האדם מה בין הבעלים לכל אדם אלא שהבעלים נותנין חומש וכל אדם אין נותנין חומש.

(ג) הקדישה וגאלה אינה יוצאה מידו ביובל גאלה בנו יוצאה לאביו ביובל גאלה אחר או אחד מכל הקרובים וגאלה מידו אינה יוצאה מידו ביובל גאלה אחד מן הכהנים והרי היא תחת ידו לא יאמר הואיל והרי היא יוצאה לכהנים ביובל הרי היא תחת ידי והרי היא שלי אלא יוצאה לכל אחיו הכהנים.

(ד) הגיע יובל ולא נגאלה הכהנים נכנסים לתוכה ונותנין את דמיה דברי רבי יהודה רבי שמעון אומר נכנסים אבל לא נותנין רבי אלעזר אומר לא נכנסין ולא נותנין אלא נקראת שדה רטושים עד היובל השני הגיע היובל השני ולא נגאלה נקראת רטושי רטושים עד היובל השלישי לעולם אין הכהנים נכנסים לתוכה עד שיגאלנה אחר.

(ה) הלוקח שדה מאביו ומת אביו ואחר כך הקדישה הרי היא כשדה אחוזה הקדישה ואחר כך מת אביו הרי היא כשדה מקנה דברי רבי מאיר רבי יהודה ורבי שמעון אומרין כשדה אחוזה שנאמר ואם את שדה מקנתו אשר לא משדה אחוזתו (ויקרא כז כב) שדה שאינה ראויה להיות שדה אחוזה יצאת זו שהיא ראויה להיות שדה אחוזה שדה מקנה אינה יוצאה לכהנים ביובל שאין אדם מקדיש דבר שאינו שלו כהנים ולויים מקדישין לעולם וגואלין לעולם בין לפני היובל בין לאחר היובל.

הדף הראשי של משנה ערכין ז