משנה ערכין ז רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) אין מקדישין לפני היובל - פחות משתי שנים,

ולא גואלין לאחר היובל - פחות משנה.

אין מחשבין חודשים להקדש - אבל הקדש מחשב חודשים.

המקדיש את שדהו בשעת היובל -

נותן בית זרע חומר שעורים - בחמישים שקל כסף.

היו שם נקעים עמוקים עשרה טפחים,

או סלעים גבוהים עשרה טפחים - אין נמדדין עמה,

פחות מכן - נמדדין עמה.

הקדישה, שתים או שלש שנים, לפני היובל - נותן סלע ופונדיון לשנה.

אם אמר: "הריני נותן דבר שנה בשנה" -

אין שומעין לו - אלא נותן כולם כאחד.

(ב) אחד הבעלים - ואחד כל האדם.

מה בין הבעלים לכל אדם? -

אלא שהבעלים - נותנין חומש,

וכל אדם - אין נותנין חומש.

(ג) הקדישה וגאלה - אינה יוצאה מידו ביובל.

גאלה בנו - יוצאה לאביו ביובל.

גאלה אחר, או אחד מכל הקרובים,

וגאלה מידו - אינה יוצאה מידו ביובל.

גאלה אחד מן הכהנים, והרי היא תחת ידו -

לא יאמר: "הואיל והרי היא יוצאה לכהנים ביובל,

הרי היא תחת ידי, והרי היא שלי" - אלא יוצאה לכל אחיו הכהנים.

(ד) הגיע יובל, ולא נגאלה -

הכהנים נכנסים לתוכה - ונותנין את דמיה,

דברי רבי יהודה.

רבי שמעון אומר: נכנסים - אבל לא נותנין.

רבי אלעזר אומר: לא נכנסין - ולא נותנין,

אלא נקראת שדה רטושים - עד היובל השני,

הגיע היובל השני, ולא נגאלה -

נקראת רטושי רטושים - עד היובל השלישי.

לעולם, אין הכהנים נכנסים לתוכה - עד שיגאלנה אחר.

(ה) הלוקח שדה מאביו -

ומת אביו, ואחר כך הקדישה - הרי היא כשדה אחוזה.

הקדישה, ואחר כך מת אביו -

הרי היא כשדה מקנה - דברי רבי מאיר.

רבי יהודה, ורבי שמעון אומרין: כשדה אחוזה,

שנאמר: "ואם את שדה מקנתו, אשר לא משדה אחוזתו" (ויקרא כז כב),

שדה - שאינה ראויה להיות שדה אחוזה,

יצאת זו - שהיא ראויה להיות שדה אחוזה.

שדה מקנה - אינה יוצאה לכהנים ביובל,

שאין אדם מקדיש דבר שאינו שלו.

כהנים ולויים - מקדישין לעולם, וגואלין לעולם,

בין לפני היובל - בין לאחר היובל.

הדף הראשי של משנה ערכין ז

משנה ערכין, פרק ז':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב