משנה ערכין ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ערכין פרק ט: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר קדשים · מסכת ערכין · פרק תשיעי ("המוכר את") · >>

פרקי מסכת ערכין: א ב ג ד ה ו ז ח ט

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

המוכר את שדהו בשעת היובל, אינו מותר לגאול פחות משתי שנים, שנאמר (ויקרא, כה) "במספר שני תבואות ימכר לך".

היתה שנת שדפון וירקון או שביעית, אינה עולה מן המנין. נרה או הובירה, עולה לו מן המנין.

רבי אליעזר אומר, מכרה לו לפני ראש השנה והיא מלאה פירות, הרי זה אוכל ממנה שלש תבואות לשתי שנים.

משנה ב[עריכה]

מכרה לראשון במנה, ומכר הראשון לשני במאתים, אינו מחשב אלא עם הראשון, שנאמר (ויקרא כה) "לאיש אשר מכר לו".

מכרה לראשון במאתים, ומכר הראשון לשני במנה, אינו מחשב אלא עם האחרון, שנאמר (שם) לאיש, לאיש אשר בתוכה.

לא ימכור ברחוק ויגאול בקרוב, ברע ויגאול ביפה, לא ילוה ויגאל, ולא יגאל לחצאים.

ובהקדש מותר בכולן.

זה חומר בהדיוט מבהקדש.

משנה ג[עריכה]

המוכר בית בבתי ערי חומה, הרי זה גואל מיד, וגואל כל שנים עשר חדש. הרי זה כמין ריבית ואינה ריבית.

מת המוכר, יגאל בנו. מת הלוקח, יגאל מיד בנו.

אינו מונה לו שנה אלא משעה שמכר לו, שנאמר (שם), "עד מלאת לו שנה [ תמימה" ].

וכשהוא אומר "תמימה", להביא חדש העיבור. רבי אומר, יתן לו שנה ועיבורה.

משנה ד[עריכה]

הגיע יום שנים עשר חדש ולא נגאל -- היה חלוט לו, אחד הלוקח ואחד שניתן לו מתנה, שנאמר "לצמיתות".

בראשונה היה נטמן יום שנים עשר חדש שיהא חלוט לו. התקין הלל [ הזקן ], שיהא חולש את מעותיו בלשכה, ויהא שובר את הדלת ונכנס. אימתי שירצה הלה, יבוא ויטול את מעותיו.

משנה ה[עריכה]

כל שהוא לפנים מן החומה, הרי הוא כבתי ערי חומה, חוץ מן השדות. רבי מאיר אומר, אף השדות.

בית הבנוי בחומה -- רבי יהודה אומר, אינו כבתי ערי חומה. רבי שמעון אומר, כותל החיצון היא חומתו.

משנה ו[עריכה]

עיר שגגותיה חומתה, ושאינה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, אינה כבתי ערי חומה.

ואלו הן בתי ערי חומה:  שלש חצרות של שני שני בתים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, כגון קצרה הישנה של ציפורים[1], וחקרה של גוש חלב, ויודפת הישנה, וגמלא, וגדוד, וחדיד, ואונו, וירושלים, וכן כיוצא בהן.

משנה ז[עריכה]

בתי החצרים, נותנים להם כח היפה שבבתי ערי חומה וכח היפה שבשדות -- נגאלין[2] מיד, ונגאלין כל שנים עשר חדש כבתים, ויוצאים ביובל ובגרעון כסף כשדות.

ואלו הן בתי חצרים:  שתי חצרות של שני שני בתים, אף על פי שמוקפין חומה מימות יהושע בן נון, הרי אלו כבתי חצרים.

משנה ח[עריכה]

ישראל שירש אבי אמו לוי, אינו גואל כסדר הזה. וכן לוי שירש את אבי אמו ישראל, אינו גואל כסדר הזה, שנאמר (ויקרא כה) "כי בתי ערי הלוים" -- עד שיהא לוי ובערי הלוים, דברי רבי.

וחכמים אומרים, אין הדברים אמורים אלא בערי הלוים.

אין עושים שדה מגרש ולא מגרש שדה, ולא מגרש עיר ולא עיר מגרש.

אמר רבי אליעזר, במה דברים אמורים, בערי הלוים. אבל בערי ישראל, עושין שדה מגרש ולא מגרש שדה, מגרש עיר ולא עיר מגרש, כדי שלא יחריבו את ערי ישראל.

הכהנים והלוים מוכרים לעולם וגואלים לעולם, שנאמר (שם) "גאולת עולם תהיה ללוים.

משנה מנוקדת[עריכה]

משנה ערכין ט ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) המוכר את שדהו בשעת היובל אינו מותר לגאול פחות משתי שנים שנאמר במספר שני תבואות ימכור לך (ויקרא כה טו) הייתה שנת שידפון או יירקון או שביעית אינה עולה לו מן המנין נרה או הבירה עולה לו מן המנין רבי אלעזר אומר מכרה לו לפני ראש השנה והיא מלאה פירות הרי זה אוכל ממנה שלש תבואות לשתי שנים.

(ב) מכרה לראשון במנה ומכרה הראשון לשני במאתיים אינו מחשב אלא עם הראשון שנאמר לאיש אשר מכר לו (ויקרא כה כז) מכרה לראשון במאתיים ומכרה הראשון לשני במנה אינו מחשב אלא עם האחרון שנאמר לאיש לאיש אשר בתוכה לא ימכור ברחוק ויגאול בקרוב ברע ויגאול ביפה ולא ילווה ויגאול ולא יגאול חציים ובהקדש מותר בכלם זה חומר בהדיוט מבהקדש.

(ג) המוכר בית בבתי ערי חומה הרי זה גואל מיד וגואל כל שנים עשר חודש הרי זו כמין ריבית ואינה ריבית מת המוכר יגאול בנו מת הלוקח יגאול מיד בנו ואינו מונה שנה אלא משעה שמכר לו שנאמר עד מלאות לו שנה תמימה (ויקרא כה ל) כשהוא אומר תמימה להביא חודש העיבור רבי אומר ליתן לו שנה בעיבורה.

(ד) הגיע יום שנים עשר חודש ולא נגאלה הייתה חלוטה לו אחד הלוקח ואחד שניתן לו במתנה שנאמר לצמיתות (ויקרא כה ל) בראשונה היה נטמן יום שנים עשר חודש שתהא חלוטה לו התקין הלל הזקן שיהא חולש את מעותיו בלשכה ויהא שובר את הדלת ונכנס אימתיי שירצה הלז יבוא ויטול את מעותיו.

(ה) כל שהוא לפנים מן החומה הרי הוא כבתי ערי חומה חוץ מן השדות רבי מאיר אומר אף השדות בית הבנוי בחומה רבי יהודה אומר אינו כבתי ערי חומה רבי שמעון אומר כותל החיצון היא חומתו.

(ו) עיר שגגותיה חומתה ושאינה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון אינה כבתי ערי חומה ואלו הן בתי ערי חומה שלש חצרות של שני שני בתים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון כגון קצרה ישנה של ציפורין וחקרה של גוש חלב ויודפת הישנה וגמלה וחדיד וגדוד ואונו וירושלים וכל כיוצא בהן.

(ז) בתי החצרים נותנין להם כוח יפה שבבתי ערי חומה וכוח יפה שבשדות נגאלין מיד ונגאלין כל שנים עשר חודש כבתים ויוצאין ביובל ובגרעון כסף כשדות ואלו הן בתי החצרים שתי חצרות של שני שני בתים אף על פי שמוקפות חומה מימות יהושע בן נון הרי הן כבתי החצרים.

(ח) ישראל שירש את אבי אימו לוי אינו גואל כסדר הזה וכן לוי שירש את אבי אימו ישראל אינו גואל כסדר הזה שנאמר כי בתי ערי הלויים (ויקרא כה לג) עד שיהא לוי בערי הלויים דברי רבי וחכמים אומרין אין דברים אמורים אלא בערי הלויים אין עושין שדה מגרש ולא מגרש שדה ולא מגרש עיר ולא עיר מגרש אמר רבי אלעזר במה דברים אמורים בערי הלויים אבל בערי ישראל עושין שדה מגרש ולא מגרש שדה מגרש עיר ולא עיר מגרש כדי שלא יחריבו את ערי ישראל כהנים ולויים מוכרין לעולם וגואלין לעולם שנאמר גאולת עולם תהיה ללויים (ויקרא כה לב).

פירושים[עריכה]

  1. ^ יש גורסים "ציפורי".
  2. ^ יש גורסים פעמיים "נגאלין ונגאלין".