משנה ערכין ט ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת ערכין · פרק ט · משנה ח | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

ישראל שירש אבי אמו לוי, אינו גואל כסדר הזה. וכן לוי שירש את אבי אמו ישראל, אינו גואל כסדר הזה, שנאמר (ויקרא כה) "כי בתי ערי הלוים" -- עד שיהא לוי ובערי הלוים, דברי רבי.

וחכמים אומרים, אין הדברים אמורים אלא בערי הלוים.

אין עושים שדה מגרש ולא מגרש שדה, ולא מגרש עיר ולא עיר מגרש.

אמר רבי אליעזר, במה דברים אמורים, בערי הלוים. אבל בערי ישראל, עושין שדה מגרש כג ולא מגרש שדה, מגרש עיר ולא עיר מגרש, כדי שלא יחריבו את ערי ישראל.

הכהנים והלוים מוכרים לעולם וגואלים לעולם, שנאמר (שם) "גאולת עולם תהיה ללויםכה.

נוסח הרמב"ם

ישראל שירש את אבי אימו לוי אינו גואל כסדר הזה וכן לוי שירש את אבי אימו ישראל אינו גואל כסדר הזה שנאמר כי בתי ערי הלויים (ויקרא כה לג) עד שיהא לוי בערי הלויים דברי רבי וחכמים אומרין אין דברים אמורים אלא בערי הלויים אין עושין שדה מגרש ולא מגרש שדה ולא מגרש עיר ולא עיר מגרש אמר רבי אלעזר במה דברים אמורים בערי הלויים אבל בערי ישראל עושין שדה מגרש ולא מגרש שדה מגרש עיר ולא עיר מגרש כדי שלא יחריבו את ערי ישראל כהנים ולויים מוכרין לעולם וגואלין לעולם שנאמר גאולת עולם תהיה ללויים (ויקרא כה לב).

פירוש הרמב"ם

ישראל שירש את אבי אמו לוי אינו גואל כסדר כו': אין עושין שדה מגרש ולא מגרש שדה כו': אינו גואל כסדר הזה הוא מאמר שיש לו סדר וכן סדורו אינו גואל כסדר הלוים אבל יגאל כסדר הזה רוצה לומר כפי כל מה שהקדמנו שכן הוא גואל וישראל הוא וענין מה שאמרו חכמים ז"ל אימא אינו גואל אלא כסדר הזה עד שיהא לוי ובערי הלוים וחכ"א לערי הלוים בלבד אנו נזקקין לא שיהא לוי ולפיכך דעתם שישראל שירש את אבי אמו לוי גואל כלוים. אחר כן בירר גאולת הלוים היאך הוא ואמר מוכרים לעולם ואפילו סמוך ליובל ואין אנו צריכין שני תבואות כמו בישראל וכן יגאל ואפילו אחר מכירת חדש מה שאינו יכול לעשות כך בישראל כמו שהקדמנו וממה שאמר מכירת חדש הוא דרך משל וכן פודה מיד ההקדש ואפילו אחר היובל כמו שהקדמנו וכן בתי ערי חומה גואל ואפילו אחר שנה ומגרש הוא היישוב הקרוב לעיר והוא שקוראין אצלנו שבילים החיצונים יושבים בהם הרועים והאיכרים השדה הוא חוץ למגרש והכל מודים שהלוים אינן משנין העיר והמגרש והשדה שיש להם לפי שנאמר ושדה מגרש עריהם לא ימכר ואמרו תכמים ז"ל שעניינו לא ישונה ר"ל שאינם משנין שום דבר ממה שהיה אז והלכה כחכמים ואין הלכה כר' אליעזר:

סליק פירוש המשניות להרמב"ם ממסכת ערכין


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

ישראל שירש - בתי ערי חומה מאבי אמו לוי:

אינו גואל כסדר הזה - בגמרא אמרו, תני אינו גואל אלא כסדר הזה. והכי קאמר, אינו גואל כלוים דכתיב בהו גאולת עולם תהיה ללוים, אלא כסדר הזה האמור בישראל שתהא נחלטת בסוף שנה:

וכן לוי שירש את אבי אמו ישראל - אף הוא אינו גואל כלוי, אלא כסדר הזה האמור בישראל. דלעולם אינו גואל כלוי, עד שיהא לוי ובערי הלוים. דתרי קראי כתיבי, כתיב (ויקרא כה ט) כי בתי ערי הלוים היא אחוזתם, דמשמע דבערי הלוים תלה רחמנא, לאפוקי בן לוי שירש אבי אמו ישראל, וכתיב (שם) ואשר יגאל מן הלוים, דמשמע למקצת לוים נתתי רשות לגאול ולא כולם, לאפוקי בן לוי הבא מן הממזרת ומן הנתינה שאינו גואל לעולם, וכל שכן ישראל שירש את אבי אמו לוי, דישראל גמור הוא, שאינו גואל לעולם:

אין הדברים אמורים - אין הדברים הללו דגאולת עולם אמורים, אלא בערי הלוים. אבל עד שיהא לוי לא בעינן. י והלכה כחכמים:

מגרש - מקום פנוי מכלום, אין בו בית ולא זורעים אותו אלא נוי הוא לעיר:

אין עושין שדה מגרש וכו' - דכתיב (שם) ושדה מגרש עריהם לא ימכר כב, מאי לא ימכר, אילימא לא ימכר כלל, הא מדכתיב גאולת עולם תהיה ללוים, מכלל דמזדבן, אלא מאי לא ימכר, לא ישתנה:

כדי שלא יחריבו - את ישוב הארץ:

מוכרים לעולם - ולא כישראל שאינו יכול למכור פחות משתי שנים קודם היובל דכתיב בהו (שם) במספר שני תבואות ימכר לך, אבל אלו מוכרים אפילו סמוך ליובל כד:

וגואלים לעולם - אם בתי ערי חומה מכרו אינן נחלטים בסוף שנה כבתי ערי חומה של ישראל, ואם שדות מכרו, אין צריכין לעמוד ביד הלוקח שתי שנים אלא גואלים מיד אם ירצו:

פירוש תוספות יום טוב

אין עושין שדה מגרש כו'. [כתב הר"ב. דכתיב ושדה מגרש כו'. נראה מהא דמפרש לדברי ת"ק דאיירי בלוים שסובר דר"א לפרושי אתא ולא לאפלוגי וכן מוכח עוד מדלא כתב הלכתא כמאן. ויש מקום לסברתו מדקתני אר"א ולא רא"א. אבל הרמב"ם בפירושו כתב. שאין הלכה כר"א. וגם בחבורו סוף הלכות שמטה פסק דדין ערי ישראל כדין ערי הלוים לענין הזה. וכן רש"י מפרש. לדברי הת"ק לענין ערי ישראל. וז"ל אין עושין שדה מגרש משום ישוב א"י והיינו חורבן שממעט את הזריעה. ולא מגרש שדה שמחריב את נוי העיר. מגרש אין עושין עיר. שיעשו בו בתים. שאין עיר נאה בלא מגרש. וכ"ש שאין עושין עיר מגרש שאין מחריבין את ישוב העיר. עכ"ל. ולענין דלא תנן רא"א מצינו כן במסכת סוטה סוף פ"ח] ועמ"ש במשנה ז' ח' בפ"ב דב"ב:

מגרש. פי' הר"ב מקום פנוי כו'. כדתנן במשנה ג' פ"ה דסוטה. וע"ש:

עושין שדה מגרש. דכשיש נוי לעיר הרבה קופצים לדור בתוכה ומתישבת:

הכהנים והלוים מוכרים לעולם. לשון הר"ב אפילו סמוך ליובל. וכן ל' הרמב"ם בפירושו גם בחבורו סוף הלכות שמטה. וכתב הכ"מ דכלומר אבל לא בשנת היובל עצמה וכדכתב רש"י. דהא איכא ק"ו ומה מכורה כבר יוצאה עכשיו שאינה מכורה אינו דין שלא תמכר. עכ"ד:

[תהיה ללוים. וכהנים נמי בני לוי הם. וכמ"ש (יחזקאל מ"ד) והכהנים הלוים בני צדוק וגו']:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(כב) (על הברטנורא) נראה דמפרש לת"ק דאיירי בלוים, ור"א לפרושי אתא. אבל הר"מ פירש, דהת"ק איירי בערי ישראל. וכן פירש"י. ועתוי"ט:

(כג) (על המשנה) עושין כו'. כשיש נוי לעיר הרבה קופצים לדור בתוכה ומתישבת:

(כד) (על הברטנורא) אבל לא בשנת היובל עצמה. דהא איכא ק"ו, ומה מכורה כבר יוצאה עכשיו שאינה מכורה אינו דין שלא תמכר. כ"מ:

(כה) (על המשנה) ללוים. וכהנים נמי בני לוי הם. כדכתיב והכהנים הלוים בני צדוק:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

אינו גואל כסדר הזה:    פי' אקרא קאי דכתיב גאולת עולם תהיה ללוים הרי"א ז"ל. ובגמרא פריך ואלא כמאן כבן לוי והא תני בתר הכי עד שיהא לוי ובערי הלוים כלומר דמי שהוא לוי ובערי הלוים הוא גואל בתורת לוי ולא ישראל בערי הלוים גואל כבן לוי וקשיא רישא אסיפא אלא תני אינו גואל אלא כסדר הזה:

ובן לוי שירש וכו':    רבינו אליקים גריס וכן בן לוי. בפי' רעז"ל והלכה כחכמים. אמר המלקט רוצה לומר דישראל שירש אבי אמו לוי גואל כלוים. וז"ל הרמב"ם ז"ל בסימן ח' ט' דפי"ג דהלכות שמיטה ישראל שירש את אבי אמו לוי ה"ז גואל כלוים אע"פ שאינו לוי הואיל והערים או השדות של לוים גואל לעולם שדין זה תלוי במקומות אלו ולא בבעלים. ולוי שירש את אבי אמו ישראל גואל כישראל ולא כלוים שלא נאמר גאולת עולם תהיה ללוים אלא בערי הלוים ע"כ:

אין עושין שדה מגרש וכו':    פ' לא יחפור (בבא בתרא דף כ"ד) ובפ' ואלו הן הלוקין דף י"ב:

אמר ר' אלעזר:    משמע דר' אלעזר גרסי' בלתי יוד. לשון החכם הר"ס ז"ל ה"ג אבל בערי ישראל עושין שדה מגרש ומגרש שדה עיין בפ' לא יחפור בגמ' במשנת מרחיקין את האילן מן העיר וכו' ושם מוכח בגמ' דה"ג וכן מצאתי הגרסא בתוספתא וכן גריס בילקוט ע"כ. ופי' בתוס' יו"ט עושין שדה מגרש דכשיש נוי לעיר הרבה קופצים לדור בתוכה ומתיישבת ע"כ:

כהנים ולוים:    מוכרין לעולם וגואלין לעולם כתב רש"י ז"ל ואפילו בשנת היובל עצמה כך שמעתי וקשיא לי אמאי הא כי היכי דפליגי רב ושמואל בריש פירקא בישראל שמכר שדהו בשנת היובל עצמם ה"נ איכא לפלוגי הכא ולמימר קל וחומר מכורה כבר יוצאה עכשיו דהא אמרן לעיל בגמרא דממכרו של לוי חוזר בשנת היובל וכמדומה לי דאיידי דתנא באידך פירקין מקדישין לעולם וגואלין לעולם תני נמי הכא וגואלין לעולם שאין בתי ערי חומה שלהן נחלטין ע"כ. ואיתא בפ' ראוהו ב"ד (ראש השנה דף כ"ט) וברפ"ק דמכלתין ועיין במה שפירש רש"י ז"ל שם. וז"ל הרגמ"ה ז"ל שם רפ"ק וגם לשון רבינו אליקים ז"ל כאן מוכרין לעולם אפי' בשנת היובל עצמה וגואלין אפילו קודם שתי שנים אע"ג דכתיב כי מספר שני תבואות ע"כ והוא כפי' רש"י ז"ל דהתם. ועיין במה שהקשו שם תוס' ז"ל על פי' זה [הגהה אכן רעז"ל שפי' אפילו סמוך ליובל דמשמע אבל לא בשנת היובל עצמה נקט לפרושי כדעת הרמב"ם ז"ל בפירושו וגם בחיבורו סוף הלכות שמטה מתוס' יום טוב]. וביד פ"ד דהלכות ערכין סימן כ"א ובפי"ג דהלכות שמיטה ויובל סימן ד' ה' ו' ז' ח' ט'. ושנויה היא בתורת כהנים פרק ששי דפרשת בהר סיני:

סליק פירקא וסליקא לה מסכת ערכין:

בעה"י הנותן לעמך ישראל תורה. משנה וגמרא. נתחיל מסכת תמורה.


פירושים נוספים