משנה ערכין ט דפוסים
משנה ערכין, פרק ט':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
המוכר את שדהו בשעת היובל, אינו מותר לגאול פחות משתי שנים, שנאמר (ויקרא, כה) "במספר שני תבואות ימכר לך".
היתה שנת שדפון וירקון או שביעית, אינה עולה מן המנין. נרה או הובירה, עולה לו מן המנין.
רבי אליעזר אומר, מכרה לו לפני ראש השנה והיא מלאה פירות, הרי זה אוכל ממנה שלש תבואות לשתי שנים.
מכרה לראשון במנה, ומכר הראשון לשני במאתים, אינו מחשב אלא עם הראשון, שנאמר (ויקרא כה) "לאיש אשר מכר לו".
מכרה לראשון במאתים, ומכר הראשון לשני במנה, אינו מחשב אלא עם האחרון, שנאמר (שם) לאיש, לאיש אשר בתוכה.
לא ימכור ברחוק ויגאול בקרוב, ברע ויגאול ביפה, לא ילוה ויגאל, ולא יגאל לחצאים.
ובהקדש מותר בכולן.
זה חומר בהדיוט מבהקדש.
המוכר בית בבתי ערי חומה, הרי זה גואל מיד, וגואל כל שנים עשר חדש. הרי זה כמין ריבית ואינה ריבית.
מת המוכר, יגאל בנו. מת הלוקח, יגאל מיד בנו.
אינו מונה לו שנה אלא משעה שמכר לו, שנאמר (שם), "עד מלאת לו שנה [ תמימה" ].
וכשהוא אומר "תמימה", להביא חדש העיבור. רבי אומר, יתן לו שנה ועיבורה.
הגיע יום שנים עשר חדש ולא נגאל -- היה חלוט לו, אחד הלוקח ואחד שניתן לו מתנה, שנאמר "לצמיתות".
בראשונה היה נטמן יום שנים עשר חדש שיהא חלוט לו. התקין הלל [ הזקן ], שיהא חולש את מעותיו בלשכה, ויהא שובר את הדלת ונכנס. אימתי שירצה הלה, יבוא ויטול את מעותיו.
כל שהוא לפנים מן החומה, הרי הוא כבתי ערי חומה, חוץ מן השדות. רבי מאיר אומר, אף השדות.
בית הבנוי בחומה -- רבי יהודה אומר, אינו כבתי ערי חומה. רבי שמעון אומר, כותל החיצון היא חומתו.
עיר שגגותיה חומתה, ושאינה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, אינה כבתי ערי חומה.
ואלו הן בתי ערי חומה: שלש חצרות של שני שני בתים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, כגון קצרה הישנה של ציפורים[1], וחקרה של גוש חלב, ויודפת הישנה, וגמלא, וגדוד, וחדיד, ואונו, וירושלים, וכן כיוצא בהן.
בתי החצרים, נותנים להם כח היפה שבבתי ערי חומה וכח היפה שבשדות -- נגאלין[2] מיד, ונגאלין כל שנים עשר חדש כבתים, ויוצאים ביובל ובגרעון כסף כשדות.
ואלו הן בתי חצרים: שתי חצרות של שני שני בתים, אף על פי שמוקפין חומה מימות יהושע בן נון, הרי אלו כבתי חצרים.
ישראל שירש אבי אמו לוי, אינו גואל כסדר הזה. וכן לוי שירש את אבי אמו ישראל, אינו גואל כסדר הזה, שנאמר (ויקרא כה) "כי בתי ערי הלוים" -- עד שיהא לוי ובערי הלוים, דברי רבי.
וחכמים אומרים, אין הדברים אמורים אלא בערי הלוים.
אין עושים שדה מגרש ולא מגרש שדה, ולא מגרש עיר ולא עיר מגרש.
אמר רבי אליעזר, במה דברים אמורים, בערי הלוים. אבל בערי ישראל, עושין שדה מגרש ולא מגרש שדה, מגרש עיר ולא עיר מגרש, כדי שלא יחריבו את ערי ישראל.
הכהנים והלוים מוכרים לעולם וגואלים לעולם, שנאמר (שם) "גאולת עולם תהיה ללוים.
משנה ערכין, פרק ט':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב