משנה ערכין ח דפוסים
משנה ערכין, פרק ח':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
משנה א[עריכה]
המקדיש את שדהו בשעה שאינה יובל, אומרים לו פתח אתה ראשון, שהבעלים נותנים חומש, וכל אדם אינו נותן חומש.
מעשה באחד שהקדיש את שדהו מפני רעתה, אמרו לו פתח אתה ראשון, אמר הרי היא שלי באיסר. אמר רבי יוסי, לא אמר זה אלא בכביצה, שההקדש נפדה בכסף ובשוה כסף. אמר לו, הגיעתך. נמצא מפסיד איסר, ושדהו לפניו.
משנה ב[עריכה]
אמר אחד, הרי היא שלי בעשר סלעים, ואחד אומר בעשרים, ואחד אומר בשלשים, ואחד אומר בארבעים ואחד אומר בחמשים,
- חזר בו של חמשים, ממשכנין מנכסיו עד עשר.
- חזר בו של ארבעים, ממשכנין מנכסיו עד עשר.
- חזר בו של שלשים, ממשכנין מנכסיו עד עשר.
- חזר בו של עשרים, ממשכנים מנכסיו עד עשר.
- חזר בו של עשר, מוכרים אותה בשויה ונפרעים משל עשר את המותר.
הבעלים אומרים בעשרים וכל אדם אומרים בעשרים -- הבעלים קודמים, מפני שהן מוסיפין חומש.
משנה ג[עריכה]
- אמר אחד הרי היא שלי בעשרים ואחת -- הבעלים נותנים עשרים ושש.
- בעשרים ושתים, הבעלים נותנים עשרים ושבע.
- בעשרים ושלש, הבעלים נותנים עשרים ושמונה.
- בעשרים וארבע, הבעלים נותנים תשעה ועשרים.
- בחמשה ועשרים, הבעלים נותנין שלשים, שאין מוסיפין חומש על [ עלויו ] של זה.
- אמר אחד הרי היא שלי בעשרים ושש, אם רצו הבעלים ליתן שלשים ואחד ודינר, הבעלים קודמים. ואם לאו, אומרים הגיעתך.
משנה ד[עריכה]
מחרים אדם מצאנו ומבקרו, מעבדיו ומשפחותיו הכנענים, ומשדה אחוזתו. ואם החרים את כולן, אינן מוחרמין, דברי רבי אלעזר.
אמר רבי אלעזר בן עזריה, מה אם לגבוה, אין אדם רשאי להחרים את כל נכסיו, על אחת כמה וכמה שיהא אדם [ חייב להיות ] חס על נכסיו.
משנה ה[עריכה]
המחרים בנו, ובתו, עבדו ושפחתו העברים, ושדה מקנתו, אינן מוחרמים, שאין אדם מחרים דבר שאינו שלו.
כהנים ולוים, אינן מחרימין, דברי רבי יהודה. רבי שמעון אומר, הכהנים אינן מחרימין שהחרמים שלהם, הלוים מחרימים שאין החרמים שלהן.
רבי אומר, נראין דברי רבי יהודה בקרקעות שנאמר (ויקרא, כה) "כי אחוזת עולם הוא להם", ודברי רבי שמעון במטלטלים שאין החרמים שלהם.
משנה ו[עריכה]
חרמי כהנים אין להם פדיון, אלא ניתנים לכהנים כתרומה.
רבי יהודה בן בתירא אומר, סתם חרמים לבדק הבית, שנאמר (שם כז) "כל חרם קדש קדשים הוא לה'".
וחכמים אומרים, סתם חרמים לכהנים, שנאמר (שם) "כשדה החרם לכהן תהיה אחוזתו. אם כן למה נאמר "כל חרם קדש קדשים הוא לה'"? שהוא חל על קדשי קדשים ועל קדשים קלים.
משנה ז[עריכה]
מחרים אדם את קדשיו, בין קדשי קדשים ובין קדשים קלים; אם נדר, נותן את הדמים. אם נדבה, נותן את טובתו.
"שור זה עולה", אומדים כמה אדם רוצה ליתן בשור זה להעלותו עולה שאינו רשאי.
הבכור, בין תמים בין בעל מום, מחרימין אותו.
כיצד פודין אותו? [ הפודין ] אומדים כמה אדם רוצה ליתן בבכור זה ליתנו לבן בתו או לבן אחותו.
רבי ישמעאל אומר, כתוב אחד אומר תקדיש, וכתוב אחד אומר אל תקדיש. אי אפשר לומר תקדיש שכבר נאמר אל תקדיש, ואי אפשר לומר אל תקדיש שכבר נאמר תקדיש. אמור מעתה, מקדישו אתה הקדש עילוי, ואין אתה מקדישו הקדש מזבח.
משנה ערכין, פרק ח':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב