משנה ערכין ט ו
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת ערכין · פרק ט · משנה ו | >>
עיר שגגותיה חומתהיג, ושאינה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, אינה כבתי ערי חומה.
ואלו הן בתי ערי חומה: שלש חצרות של שני שני טו בתים מוקפות חומה מימות יהושע בן נוןטז, כגון קצרה הישנה יז של ציפורים[1], וחקרה של גוש חלב, ויודפת הישנה, וגמלא, וגדוד, וחדיד, ואונו, וירושלים, וכן כיוצא בהן.
משנה מנוקדת
עִיר שֶׁגַּגּוֹתֶיהָ חוֹמָתָהּ,
- וְשֶׁאֵינָהּ מֻקֶּפֶת חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן,
- אֵינָהּ כְּבָתֵּי עָרֵי חוֹמָה.
- וְשֶׁאֵינָהּ מֻקֶּפֶת חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן,
- וְאֵלּוּ הֵן בָּתֵּי עָרֵי חוֹמָה:
- שָׁלֹשׁ חֲצֵרוֹת שֶׁל שְׁנֵי שְׁנֵי בָּתִּים
- מֻקָּפוֹת חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן,
- כְּגוֹן:
- קַצְרָה הַיְּשָׁנָה שֶׁל צִפּוֹרִים,
- וְחַקְרָה שֶׁל גּוּשׁ חָלָב,
- וְיָדְפַת הַיְּשָׁנָה,
- וְגַמְלָא,
- וּגְדוֹד [נ"א: וּגְדוֹר], וְחָדִיד, וְאוֹנוֹ,
- וִירוּשָׁלַיִם;
- וְכֵן כַּיּוֹצֵא בָּהֶן:
נוסח הרמב"ם
עיר שגגותיה חומתה,
- ושאינה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון - אינה כבתי ערי חומה.
- ואלו הן בתי ערי חומה?
- שלש חצרות - של שני שני בתים,
- מוקפות חומה מימות יהושע בן נון,
- כגון קצרה ישנה של ציפורין,
- וחקרה של גוש חלב,
- ויודפת הישנה, וגמלה,
- וחדיד, וגדוד, ואונו, וירושלים, וכל כיוצא בהן.
פירוש הרמב"ם
ראוי שתדע שמי שהיה מוקף חומה כשנכנס יהושע, אף על פי שאינו מוקף עכשיו הרי דינו כדין המוקף, ומי שלא היה מוקף מימות יהושע, אף על פי שהוא עכשיו מוקף על שדה הארץ יחשב:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
שגגותיה חומתה - שלא הקיפוה חומה אלא הקיפוה בתים ותכיפת הבתים זו לזו הן כחומה:
אינה כבתי ערי חומה - דחומה כתיב ולא שגגותיה חומתה:
ושאינה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון - אבל המוקפת חומה מימות יהושע אע"פ שאין לה חומה עכשיו, נידון כבתי ערי חומה. דלוא חומה כתיב, מלא בוי"ו ואל"ף יד, דמשמע לו ומשמע לא, כלומר אין לו עכשיו והיה לו חומה קודם לכן הוי נמי בית חלוט בה:
שלש חצרות - שבכל אחת ואחת שני בתים, מקרי עיר:
כגון קצרה - שם עיר קטנה שהיתה מחוץ לצפורי:
וחקרא שבגוש חלב וכו' - כל הנך דחשיב במתניתין, ידועים שהיו מוקפות מימות יהושע בן נון. וירושלים דקחשיב במתניתין, קיי"ל דאין בית חלוט בירושלים יח, הלכך איכא למ"ד בגמרא דתרתי ירושלים הוו ואין זו ירושלים הקדושה שאין הבית חלוט בה, אלא ירושלים אחרת שהיתה בא"י וגם היא מוקפת חומה מימות יהושע, והיה הבית חלוט בה כשאר בתי ערי חומה:
פירוש תוספות יום טוב
שגגותיה חומתה. וכן העתיק הרמב"ם בפי"ב מה' שמטה וגם בתוספתא בתי חצרים אע"פ שיש להם חומה גג וכו'. וצ"ע שכותלי בתים חומתה ה"ל למתני:
ושאינה מוקפת חומה כו'. כתב הר"ב דלוא חומה כתיב מלא בוי"ו ואל"ף. וכן פירש"י. וכתבו התוס'. שאינו כן בחומשין מדויקות. כתיב בוי"ו. ולא קרי באל"ף. ע"כ ובחומשין מדויקים שלנו איפכא כתיב באל"ף וקרי לו בוי"ו. וכן נמסר במסורה:
מימות יהושע בן נון. בת"כ איש כי ימכור בית מושב עיר חומה יכול הקיפוה חומה מכאן ולהבא ת"ל בית מושב עיר חומה שמוקפת חומה מימות יהושע בן נון:
שלש חצרות. או יתר. של ב' ב' בתים. או יתר. הרמב"ם פי"ב מה"ש:
כגון קצרה וכו'. תניא ) ר' ישמעאל בר' יוסי למה מנו חכמים את אלו שכשעלו בני הגולה מצאו אלו וקדשום אבל ראשונות בטלו משבטלה קדושת הארץ קסבר קדושה ראשונה קדשה לשעתה ולא קדשה לע"ל. גמ'. וז"ל הרמב"ם בנא"י וזה היה בבית ראשון אבל אח"כ בטלה קדושה ראשונה. ולזה אין סומכין בבית שני אלא כשהיה מוקף כשעלה עזרא וכיוצא בזה כתב בחבורו פי"ב מה"ש:
וירושלים. כתב הר"ב קי"ל דאין בית חלוט בירושלים. משום דכתיב (ויקרא כ"ה) לקונה אותו לדורותיו וקסבר לא נתחלקה ירושלים לשבטים. ומאן קא מקני ליה. רש"י. ועמ"ש במ"ד פי"ב דנגעים:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(יג) (על המשנה) שגגותיה כו'. וצריך עיון, שהוה ליה למיתני שכותלי בתים חומתה:
(יד) (על הברטנורא) וכתבו התוס', שאינו כן בחומשים מדויקים. כתיב בוי"ו, ולא קרי באל"ף. ע"כ. ובחומשים מדויקים שלנו כתיב לא באל"ף, וקרי לו בוי"ו. וכן נמסר במסורה:
(טו) (על המשנה) שני. או יותר. הר"מ:
(טז) (על המשנה) מימות. בתורת כהנים, איש כי ימכור בית מושב עיר חומה, יכול הקיפוה חומה מכאן ולהבא, ת"ל בית מושב עיר חומה, מימות יהושוע בן נון:
(יז) (על המשנה) כגון כו'. תניא כו' למה מנו חכמים את אלו, שכשעלו בני הגולה מצאו אלו וקדשום, אבל ראשונות בטלו משבטלה קדושת הארץ. קסבר קדושה ראשונה קדשה לשעתא ולא קדשה לעתיד לבוא. גמרא. וסיים הר"מ, ולזה אין סומכין בבית שני אלא שהיה מוקף כשעלה עזרא:
(יח) (על הברטנורא) משום דכתיב לקונה אותו לדורותיו, וקסבר לא נחלקה ירושלים לשבטים, ומאן קא מקני ליה. רש"י:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
עיר שגגותיה חומתה: כתוב בתוס' י"ט שכן העתיק הרמב"ם ז"ל בפי"ב מהלכות שמיטה גם בתוספתא בתי חצרי' אע"פ שיש להם חומה גג וכו' וצ"ע שכותלי בתים חומתה ה"ל למיתני ע"כ. וזה פי' הר"ר אליקים ז"ל עיר שגגותיה חומתה איכא דאמרי שכל החומה סביב מלאה גגות ואית דאמרי שגגותיה משופעים עד לארץ והן הן החומות ע"כ:
ושאינה מוקפת חומה וכו': גמ' ת"ר חומה ולא שור איגר סביב פרט לטבריא שימה חומתה ר' אלעור בר' יוסי אומר אשר לוא חומה אע"פ שאין לו עכשיו והיה לו קודם לכן כתבו התוס' ז"ל אשר לו חומה פי' רש"י ז"ל לוא כתיב משמע לא ומשמע לו כלומר אין לו עכשיו והיה לו קודם לכן ואינו כן בחומשים מדוייקים אלא כתיב בויו ולא קרי באלף ע"כ. והוסיף בתוספת יום טוב ובחומשים מדוייקים שלנו אפכא כתיב לא באלף וקרי לו בויו וכן נמסר במסרה ע"כ. וכן חפשתי גם אני ומצאתיו בחומשים שלפנינו:
שלשה חצרות: או יתר של שני שני בתים או יתר הרמב"ם ז"ל פי"ב מה"ש:
כגון קצרה וכו': גמרא תניא א"ר ישמעאל ב"ר יוסי וכי אלו בלבד שהוזכרו במשנה היו מוקפות חומה מימות יהושע והלא כבר נאמר ששים עיר כל חבל ארגוב כל אלה ערים בצורות אלא למה מנו חכמים את אלו שכשעלו בני הגולה מצאו אלו שלא נשתנו מכמות שהיו ומנאים ולא אלו בלבד אלא כל שתעלה מסירת בידך מאבותיך שמוקפת תומה מימות יהושע בן נון כל מצות הללו נוהגות בה והן מה ששנינו בריש מסכת כלים עיירות המוקפות חומה מקודשות ממנה וכו'. ומשמע דס"ל דקדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבא. ובפ"ק דמגלה דף יו"ד ובפ' ידיעות דף י' וגם הכא בפירקין רמי דר' ישמעאל ב"ר יוסי אדר' ישמעאל ב"ר יוסי מההיא ברייתא דהתם דשמעת מינה דס"ל דלא קדשה לעתיד לבא ומשני תרי תנאי אליבא דר' ישמעאל ב"ר יוסי ואיבעית אימא הא ברייתא דהכא ר' אלעזר ב"ר יוסי היא דתניא ר' אלעזר ב"ר יוסי אימר אשר לוא חומה אע"פ שאין לו עכשיו והיה לו קודם לכן ואע"ג דחרוב לא בטלה קדושתם:
וחקרה של גוש חלב.: מצודת ציון [מתרגם בירושלמי חקרה דציון] ודוד אז במצודה בחקרה:
גמלא וכו': ירושלמי פ"ק דמגלה. וכולה מתני' שנויה בת"כ פרשה ד' דפרשת בהר סיני. ובגמרא תנא גמלא בגליל וגדוד בעבר הירדן וחדיד ואונו וירושלים ביהודה ומפרש רבא דהאי תנא אתא לפרושי מתני' וה"ק גמלא דקתני מתני' דהוה מוקפת חומה מימות יהושע היינו גמלא דגליל לאפוקי דאי איכא גמלא בעבר הירדן וביהודה לא הוי מוקפת חומה מימות יהושע וכן גדוד וכן חדיד וירושלם לאפוקי עיירות שבגליל מעבר הירדן שנקראו חדיד ואונו וירושלים אינם מוקפים חומה מימות יהושע אינך דקא חשיב במתני' כגון קצרה ויודפת דליכא בדוכתא אחריתי דמסקי בשמהתייהו לא איצטריך למיתני בברייתא בהי ארעא קיימי. ונראה שרש"י ז"ל היה גורס ולוד ואונו וכו' במגלה פ"ק דף ד' , אבל תוס' ז"ל מוכח דלא הוו גרסי כמו שכתוב בספרים:
תפארת ישראל
יכין
עיר שגגותיה חומתה: שאין לה חומה רק הקיפוה בתים תכופים סביב כתימה [ונ"ל דבהא גם ר"ש (במ"ה) מודה, דדוקא התם שכל העיר דינה כמוקפת חומה, להכי לר"ש גם הבית כן. או י"ל דהתם הבית סמוך רק לחומה, וכותל הד' של הבית הוא החומה, אבל ראש החומה גבוה הרבה מהבית, להכי לר"ש דינו כבית בעיר חומה. משא"כ הכא. גגות הבתים הן ראש החומה, ודל בתים אין כאן חומה. ובהא מתורץ קו' רתוי"ט למה לא קאמר תנא עיר שכותלי הבתים חומתם. ולדברינו אז הוה משמע, דאבל ראש החומה גבוה מגג הבתים, והרי בכה"ג פליג ר"ש]:
ושאינה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון: בשעה שכבש א"י:
שלש חצרות: או יותר:
מוקפות חומה מימות יהושע בן נון: אז מיקרי עיר חומה. מיהו צריך נמי שתהיה מוקפת בביאת עזרא דקודם עזרא כשגלו בטלה קדושת הארץ, דקדושה ראשונה של ארץ ישראל לא קדשה על לע"ל. [ורק קדושת המקדש קידש לעתיד לבא הרמב"ם פ"ו מבחירה הט"ז. ולראב"ד שם גם קדושת המקדש לא קידש לע"ל. והנכנס השתא למקום המקדש פטור מכרת. ועי' תשובת מהרמי"ט חי"ד סי' ל"ז]. אבל כשהיתה מוקפת בימי יהושע וגם כשעלה עזרא, אף שחרב חומתה בינתיים, וגם השתא אין לה חומה, אפ"ה דינה כערי חומה, מדכתיב אשר לא חומה באל"ף, ואפ"ה צריך הקורא לחשוב בשעה שקורא כאילו כתוב לו בוי"ו. מזה משמע אפילו אין לה עכשיו והיה לה חומה קודם לכן [ולרש"י דרשינן הכי מדכתיב לוא. ולתוס' כתיב לו בוי"ו וקרינן באל"ף. ובס"ת שלנו הוא בהיפך]:
כגון קצרה הישנה של ציפורים: שם עיר קטנה סמוך לצפורי:
ויודפת הישנה וגמלא וגדוד וחדיד ואונו וירושלים: אין זו ירושלים הקדושה, דהרי קיי"ל דלא נתחלקה לשבטים, ולפיכך אין בית חלוט בה. אלא עיר אחרת קטנה היתה בא"י שנקראת ג"כ ירושלים הקטנה:
וכן כיוצא בהן: והא דנקט תנא הנך ח' דוקא. קמ"ל דדוקא דוגמת אלו שכשעלה עזרא מצאן מוקפין וקדשם בב' תודות וכו' [כשבועות פ"ב מ"ב]. אבל כל עיירות האחרות אף שהיו מוקפין בימי יהושע, אפ"ה כשגלו לבבל בטלה קדושתן, דלא קדשן עזרא. [רמב"ם פי"ב משמיטה]. [ובש"ס מייתי ב' ברייתות דפליגי בהכי אי הנך ח' דוקא. וק' הרי במתניתין תני וכיוצא בהן, ועל כרחך הנך ח' לאו דוקא, וא"כ הו"ל לש"ס להוכיח ממתני' דאידך ברייתא משבשתא. ונ"ל דחד ברייתא ס"ל דנקט הנך ח' מדקדשם עזרא, ואהא נקט וכיוצא בהו, דכל עיירות אחרות שקדשן עזרא, דינו כערי חומה. ולאידך ברייתא נקט הנך ח' מדמצאן מוקפין, ונקט וכיוצא בהן, להביא כל עיר שהיא מוקפת מימי יהושע]. [אב"י וערש"י מגילה (ד"י ע"א סד"ה את אלו), כתב רש"י דנקט במתני' ט' עיירות. והרי במשנה שלפנינו לא נמנו רק ח'. אלא רש"י לשיטתיה שכתב [מגילה ד"ד א' ד"ה לוד] דגרסינן במשנתנו גם לוד ועי' מהרש"א שם]:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת
- ^ יש גורסים "ציפורי".