משנה ערכין ד
ערכין פרק ד', ב: משנה • תוספתא • בבלי
<< • משנה • סדר קדשים • מסכת ערכין • פרק רביעי ("הישג יד") • >>
פרקי מסכת ערכין: א ב ג ד ה ו ז ח ט
משנה א • משנה ב • משנה ג • משנה ד • משנה ה •
נוסח הרמב"ם • מנוקד • מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת
לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן
- השג יד, בנודר.
- והשנים, בנידר.
- והערכים, בנערך.
- והערך, בזמן הערך.
השג יד בנודר כיצד? עני שהעריך את העשיר, נותן ערך עני. ועשיר שהעריך את העני, נותן ערך עשיר.
אבל בקרבנות אינו כן.
הרי שאמר, "קרבנו של מצורע זה עלי", אם היה מצורע עני, מביא קרבן עני; עשיר, מביא קרבן עשיר.
רבי אומר, אומר אני אף בערכין כן, וכי מפני מה עני שהעריך את העשיר נותן ערך עני, שאין העשיר חייב כלום. אבל העשיר שאמר "ערכי עלי" ושמע העני ואמר "מה שאמר זה עלי", נותן ערך עשיר.
היה עני והעשיר או עשיר והעני, נותן ערך עשיר. רבי יהודה אומר, אפילו עני והעשיר וחזר והעני -- נותן ערך עשיר.
אבל בקרבנות אינו כן. אפילו אביו מת והניח לו ריבוא, ספינתו בים ובאו ברבואות -- אין להקדש בהן כלום.
שנים בנידר כיצד?
ילד שהעריך את הזקן, נותן ערך זקן. וזקן שהעריך את הילד, נותן ערך ילד.
וערכים בנערך כיצד? איש שהעריך את האשה, נותן ערך אשה; ואשה שהעריכה את האיש, נותנת ערך איש.
והערך בזמן הערך כיצד? העריכו פחות מבן חמש ונעשה יותר על בן חמש, פחות מבן עשרים ונעשה יותר על בן עשרים, נותן כזמן הערך.
יום שלשים, כלמטה ממנו. שנת חמש ושנת עשרים, כלמטה ממנו, שנאמר (ויקרא כז) "ואם מבן ששים שנה ומעלה אם זכר" -- הרי אנו למדים בכולם משנת ששים.
מה שנת ששים כלמטה ממנה, אף שנת חמש ושנת עשרים כלמטה ממנה.
הן, אם עשה שנת ששים כלמטה ממנה להחמיר, נעשה שנת חמש ושנת עשרים כלמטה ממנה להקל?! תלמוד לומר, שנה שנה לגזרה שוה -- מה שנה האמורה בשנת ששים כלמטה ממנה, אף שנה האמורה בשנת חמש ושנת עשרים כלמטה ממנה, בין להקל בין להחמיר.
רבי אלעזר אומר, עד שיהיו יתרות על השנים חדש ויום אחד.
- וְהַשָּׁנִים, בַּנִּדָּר;
- וְהָעֲרָכִים, בַּנֶּעֱרָךְ;
- וְהָעֵרֶךְ, בִּזְמַן הָעֵרֶךְ.
- הֶשֵּׂג יָד בַּנּוֹדֵר, כֵּיצַד?
- עָנִי שֶׁהֶעֱרִיךְ אֶת הֶעָשִׁיר,
- נוֹתֵן עֵרֶךְ עָנִי;
- וְעָשִׁיר שֶׁהֶעֱרִיךְ אֶת הֶעָנִי,
- נוֹתֵן עֵרֶךְ עָשִׁיר:
- עָנִי שֶׁהֶעֱרִיךְ אֶת הֶעָשִׁיר,
- הֲרֵי שֶׁאָמַר: קָרְבָּנוֹ שֶׁל מְצֹרָע זֶה עָלַי,
- אִם הָיָה מְצֹרָע עָנִי,
- מֵבִיא קָרְבַּן עָנִי;
- עָשִׁיר,
- מֵבִיא קָרְבַּן עָשִׁיר.
- אִם הָיָה מְצֹרָע עָנִי,
- רַבִּי אוֹמֵר:
- אוֹמֵר אֲנִי, אַף בַּעֲרָכִין כֵּן.
- וְכִי מִפְּנֵי מָה עָנִי שֶׁהֶעֱרִיךְ אֶת הֶעָשִׁיר
- נוֹתֵן עֵרֶךְ עָנִי?
- שֶׁאֵין הֶעָשִׁיר חַיָּב כְּלוּם;
- אֲבָל הֶעָשִׁיר שֶׁאָמַר: עֶרְכִּי עָלַי,
- וְשָׁמַע הֶעָנִי וְאָמַר:
- מַה שֶּׁאָמַר זֶה – עָלַי,
- נוֹתֵן עֵרֶךְ עָשִׁיר.
- וְשָׁמַע הֶעָנִי וְאָמַר:
הָיָה עָנִי וְהֶעֱשִׁיר,
- אוֹ עָשִׁיר וְהֶעֱנִי,
- נוֹתֵן עֵרֶךְ עָשִׁיר.
- אוֹ עָשִׁיר וְהֶעֱנִי,
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
- אֲפִלּוּ עָנִי, וְהֶעֱשִׁיר, וְחָזַר וְהֶעֱנִי,
- נוֹתֵן עֵרֶךְ עָשִׁיר:
- אֲפִלּוּ עָנִי, וְהֶעֱשִׁיר, וְחָזַר וְהֶעֱנִי,
- אֲפִלּוּ אָבִיו מֵת,
- וְהִנִּיחַ לוֹ רִבּוֹא,
- סְפִינָתוֹ בַּיָּם,
- וּבָאוּ בְּרִבּוֹאוֹת,
- אֵין לַהֶקְדֵּשׁ בָּהֶן כְּלוּם:
- יֶלֶד שֶׁהֶעֱרִיךְ אֶת הַזָּקֵן,
- נוֹתֵן עֵרֶךְ זָקֵן;
- וְזָקֵן שֶׁהֶעֱרִיךְ אֶת הַיֶּלֶד,
- נוֹתֵן עֵרֶךְ יֶלֶד.
- וַעֲרָכִים בַּנֶּעֱרָךְ כֵּיצַד?
- אִישׁ שֶׁהֶעֱרִיךְ אֶת הָאִשָּׁה,
- נוֹתֵן עֵרֶךְ אִשָּׁה;
- וְאִשָּׁה שֶׁהֶעֱרִיכָה אֶת הָאִישׁ,
- נוֹתֶנֶת עֵרֶךְ אִישׁ.
- אִישׁ שֶׁהֶעֱרִיךְ אֶת הָאִשָּׁה,
- וְהָעֵרֶךְ בִּזְמַן הָעֵרֶךְ כֵּיצַד?
- הֶעֱרִיכוֹ פָּחוֹת מִבֶּן חָמֵשׁ,
- וְנַעֲשָׂה יוֹתֵר עַל בֶּן חָמֵשׁ,
- פָּחוֹת מִבֶּן עֶשְׂרִים,
- וְנַעֲשָׂה יוֹתֵר עַל בֶּן עֶשְׂרִים,
- נוֹתֵן כִּזְמַן הָעֵרֶךְ.
- הֶעֱרִיכוֹ פָּחוֹת מִבֶּן חָמֵשׁ,
- יוֹם שְׁלֹשִׁים, כִּלְמַטָּה מִמֶּנּוּ;
- שְׁנַת חָמֵשׁ וּשְׁנַת עֶשְׂרִים, כִּלְמַטָּה מִמֶּנּוּ,
- שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כז, ז):
- "וְאִם מִבֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה וָמַעְלָה אִם זָכָר".
- הֲרֵי אָנוּ לְמֵדִים בְּכֻלָּם מִשְּׁנַת שִׁשִּׁים:
- מַה שְּׁנַת שִׁשִּׁים כִּלְמַטָּה מִמֶּנָּה,
- אַף שְׁנַת חָמֵשׁ וּשְׁנַת עֶשְׂרִים כִּלְמַטָּה מִמֶּנָּה.
- מַה שְּׁנַת שִׁשִּׁים כִּלְמַטָּה מִמֶּנָּה,
- הֵן, אִם עָשָׂה שְׁנַת שִׁשִּׁים כִּלְמַטָּה מִמֶּנָּה לְהַחֲמִיר,
- נַעֲשֶׂה שְׁנַת חָמֵשׁ וּשְׁנַת עֶשְׂרִים כִּלְמַטָּה מִמֶּנָּה לְהָקֵל?
- תַּלְמוּד לוֹמַר: 'שָׁנָה' 'שָׁנָה', לִגְזֵרָה שָׁוָה;
- מַה שָּׁנָה הָאֲמוּרָה בִּשְׁנַת שִׁשִּׁים – כִּלְמַטָּה מִמֶּנָּה,
- אַף שָׁנָה הָאֲמוּרָה בִּשְׁנַת חָמֵשׁ וּשְׁנַת עֶשְׂרִים כִּלְמַטָּה מִמֶּנָּה,
- בֵּין לְהָקֵל, בֵּין לְהַחֲמִיר.
- רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר:
- עַד שֶׁיִּהְיוּ יְתֵרוֹת עַל הַשָּׁנִים חֹדֶשׁ וְיוֹם אֶחָד:
נוסח הרמב"ם
(א) הישג יד - בנודר,
- והשנים - בנידר,
- וערכים - בנערך,
- והערך - כזמן הערך.
- הישג יד בנודר - כיצד?
- עני שהעריך את העשיר - נותן ערך עני.
- ועשיר שהעריך את העני - נותן ערך עשיר.
(ב) אבל בקרבנות - אינו כן,
- הרי שאמר: "קרבנו של מצורע זה עלי" -
- אם היה מצורע עני - מביא קרבן עני,
- עשיר - מביא קרבן עשיר.
- הרי שאמר: "קרבנו של מצורע זה עלי" -
- רבי אומר: אומר אני, אף בערכים כן -
- וכי מפני מה עני שהעריך את העשיר, נותן ערך עני - שאין העשיר חייב כלום,
- אבל עשיר שאמר: "ערכי עלי",
- ושמע העני, ואמר: "מה שאמר זה, עלי" - נותן ערך עשיר.
- עני והעשיר, או עשיר והעני - נותן ערך עשיר.
- רבי יהודה אומר:
- אפילו עני שבישראל והעשיר, וחזר והעני - נותן ערך עשיר.
(ג) אבל בקרבנות - אינו כן,
- אפילו אביו מת, והניח לו ריבוא,
- וספינתו בים, ובאה לו בריבואות - אין להקדש בהן כלום.
- אפילו אביו מת, והניח לו ריבוא,
(ד) השנים בנידר - כיצד?
- ילד שהעריך את הזקן - נותן ערך זקן.
- וזקן שהעריך את הילד - נותן ערך ילד.
- וערכים בנערך - כיצד?
- איש שהעריך את האשה - נותן ערך אשה.
- ואשה שהעריכה את האיש - נותנת ערך איש.
- והערך כזמן הערך - כיצד?
- העריכו פחות מבן חמש, ונעשה יתר על בן חמש,
- פחות מבן עשרים, ונעשה יתר על בן עשרים - נותן כזמן הערך.
- העריכו פחות מבן חמש, ונעשה יתר על בן חמש,
[ה] *הערה 1: יום שלשים - כלמטה הימנו.
- שנת חמש, ושנת עשרים - כלמטה הימנה,
- שנאמר: "ואם מבן ששים שנה ומעלה" (ויקרא כז ז),
- הרי אנו למדים כולם משנת ששים -
- מה שנת ששים - כלמטה הימנה,
- אף שנת חמש, ושנת עשרים - כלמטה הימנה.
- הין?
- אם עשה שנת ששים, כלמטה הימנה - להחמיר,
- נעשה שנת חמש, ושנת עשרים, כלמטה הימנה - להקל?
- תלמוד לומר: "שנה", "שנה" - לגזירה שוה,
- מה "שנה" (ויקרא כז ז) האמורה בשנת ששים - כלמטה הימנה,
- אף "שנה" (ויקרא כז ה) האמורה בשנת חמש, ושנת עשרים - כלמטה הימנה,
- בין להקל - בין להחמיר.
- רבי אלעזר אומר: עד שיהו יתרות על השנים - חודש ויום אחד.
הערות
- הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם
- פירוש המשניות לרמב"ם
- רבי עובדיה מברטנורא
- פירוש תוספות יום טוב
- עיקר תוספות יום טוב
- פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)
- פירוש מלאכת שלמה
- רש"ש
- ביאור הרב שטיינזלץ על המשנה
משנה ערכין, פרק ד':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב