משנה ערכין ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ערכין פרק ה: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר קדשים · מסכת ערכין · פרק חמישי ("האומר משקלי") · >>

פרקי מסכת ערכין: א ב ג ד ה ו ז ח ט

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

האומר "משקלי עלי" -- נותן משקלו; אם כסף, כסף; אם זהב, זהב.

מעשה באמה של ירמטיה שאמרה "משקל בתי עלי", ועלתה לירושלים ושקלוה ונתנה משקלה זהב.

"משקל ידי עלי" -- רבי יהודה אומר, ממלא חבית מים, ומכניסה עד מרפקו, ושוקל בשר חמור וגידין ועצמות ונותן לתוכה עד שתתמלא.

אמר רבי יוסי, וכי היאך אפשר לכוין בשר כנגד בשר ועצמות כנגד עצמות?! אלא שמין את היד כמה היא ראויה לשקול.

משנה ב[עריכה]

"דמי ידי עלי", שמין אותו, כמה הוא שוה ביד, וכמה הוא שוה בלא יד.

זה חומר בנדרים מבערכין.

וחומר בערכין מבנדרים כיצד? האומר "ערכי עלי" ומת, יתנו היורשין, "דמי עלי" ומת, לא יתנו היורשין, שאין דמים למתים.

"ערך ידי וערך רגלי עלי", לא אמר כלום; "ערך ראשי וערך כבדי עלי", נותן ערך כולו.

זה הכלל, דבר שהנשמה תלויה בו, נותן ערך כולו.

משנה ג[עריכה]

"חצי ערכי עלי", נותן חצי ערכו; "ערך חציי עלי", נותן ערך כולו.

"חצי דמי עלי", נותן חצי דמיו; "דמי חציי עלי", נותן דמי כולו.

זה הכלל, דבר שהנשמה תלויה בו, נותן ערך כולו.

משנה ד[עריכה]

האומר "ערכו של פלוני עלי" -- מת הנודר והנידר, יתנו היורשין.

"דמיו של פלוני עלי" -- מת הנודר, יתנו היורשין; מת הנידר, לא יתנו היורשין, שאין דמים למתים.

משנה ה[עריכה]

"שור זה עולה, בית זה קרבן", מת השור ונפל הבית, אינו חייב לשלם.

"[ דמי ] שור זה עלי עולה", או "[ דמי ] בית זה עלי קרבן", מת השור ונפל הבית, חייב לשלם.

משנה ו[עריכה]

חייבי ערכים, ממשכנין אותן. חייבי חטאות ואשמות, אין ממשכנין אותן.

חייבי עולות ושלמים, ממשכנין אותן אף על פי שאין מתכפר לו עד שיתרצה, שנאמר (ויקרא א) "לרצונו", כופין אותו עד שיאמר "רוצה אני".

וכן אתה אומר בגיטי נשים, כופין אותו עד שיאמר "רוצה אני".

משנה מנוקדת[עריכה]

משנה ערכין ה ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) האומר משקלי עליי נותן משקלו אם כסף כסף ואם זהב זהב מעשה באימה של ידמטיה שאמרה משקל בתי עליי ועלתה לירושלים ושקלוה ונתנה משקלה זהב משקל ידי עליי רבי יהודה אומר ממלא חבית מים ומכניסה עד מרפקו ושוקל בשר חמור וגידים ועצמות ונותן לתוכה עד שתתמלא אמר רבי יוסי וכי היאך אפשר לכוון בשר כנגד בשר ועצמות כנגד עצמות אלא שמין את היד כמה היא ראויה לשקול.

(ב) דמי ידי עליי שמין אותו כמה הוא שוה ביד וכמה הוא שוה בלא יד זה חומר בנדרים מבערכים חומר בערכים מבנדרים כיצד האומר ערכי עליי ומת ייתנו הירושים דמי עליי ומת לא ייתנו הירושים שאין דמים למתים ערך ידי וערך רגלי עליי לא אמר כלום ערך ראשי וערך כבדי עליי נותן ערך כלו זה הכלל דבר שהנשמה תלויה בו נותן ערך כלו.

(ג) חצי ערכי עליי נותן חצי ערכו ערך חציי עליי נותן ערך כלו חצי דמיי עליי נותן חצי דמיו דמי חציי עליי נותן דמי כלו זה הכלל דבר שהנשמה תלויה בו נותן דמי כלו.

(ד) האומר ערכו של פלוני עליי מת הנודר והנידר ייתנו היורשים דמיו של פלוני עליי מת הנודר ייתנו היורשים מת הנידר לא ייתנו היורשים שאין דמים למתים.

(ה) שור זה עולה ובית זה קרבן מת השור ונפל הבית אינו חייב לשלם דמי שור זה עליי עולה ודמי הבית הזה עליי קרבן מת השור ונפל הבית חייב לשלם.

(ו) חייבי ערכין ממשכנין אותן חייבי חטאות ואשמות אין ממשכנין אותן חייבי עולה ושלמים ממשכנין אותן אף על פי שאין מתכפר לו עד שיתרצה שנאמר לרצונו (ויקרא א ג) כופין אותו עד שיאמר רוצה אני וכן אתה אומר בגיטי נשים כופין אותו עד שיאמר רוצה אני.

פירושים[עריכה]