משנה ערכין ה ניקוד
<< הפרק הקודם • לדף הראשי • פרק ה, ערכין • הפרק הבא >>
(א) הָאוֹמֵר מִשְׁקָלִי עָלַי,
- נוֹתֵן מִשְׁקָלוֹ,
- אִם כֶּסֶף, כֶּסֶף;
- אִם זָהָב, זָהָב.
- מַעֲשֶׂה בְּאִמָּהּ שֶׁל יִרְמַטְיָה,
- שֶׁאָמְרָה: מִשְׁקַל בִּתִּי עָלַי,
- וְעָלְתָה לִירוּשָׁלַיִם, וּשְׁקָלוּהָ,
- וְנָתְנָה מִשְׁקָלָהּ זָהָב.
- מִשְׁקַל יָדִי עָלַי,
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
- מְמַלֵּא חָבִית מַיִם,
- וּמַכְנִיסָהּ עַד מַרְפֵּקוֹ,
- וְשׁוֹקֵל בְּשַׂר חֲמוֹר וְגִידִין וַעֲצָמוֹת,
- וְנוֹתֵן לְתוֹכָהּ,
- עַד שֶׁתִּתְמַלֵּא.
- אָמַר רַבִּי יוֹסֵי:
- וְכִי הֵיאַךְ אֶפְשָׁר לְכַוֵּן בָּשָׂר כְּנֶגֶד בָּשָׂר
- וַעֲצָמוֹת כְּנֶגֶד עֲצָמוֹת?
- אֶלָּא שָׁמִין אֶת הַיָּד,
- כַּמָּה הִיא רְאוּיָה לִשְׁקֹל:
- וְכִי הֵיאַךְ אֶפְשָׁר לְכַוֵּן בָּשָׂר כְּנֶגֶד בָּשָׂר
- שָׁמִין אוֹתוֹ,
- כַּמָּה הוּא שָׁוֶה בְּיָד,
- וְכַמָּה הוּא שָׁוֶה בְּלֹא יָד.
- זֶה חֹמֶר בִּנְדָרִים מִבַּעֲרָכִין;
- וְחֹמֶר בַּעֲרָכִין מִבִּנְדָרִים.
- כֵּיצַד?
- הָאוֹמֵר: עֶרְכִּי עָלַי, וָמֵת,
- יִתְּנוּ הַיּוֹרְשִׁין;
- דָּמַי עָלַי, וָמֵת,
- לֹא יִתְּנוּ הַיּוֹרְשִׁין,
- שֶׁאֵין דָּמִים לְמֵתִים.
- עֵרֶךְ יָדִי וְעֵרֶךְ רַגְלִי עָלַי,
- לֹא אָמַר כְּלוּם;
- עֵרֶךְ רֹאשִׁי וְעֵרֶךְ כְּבֵדִי עָלַי,
- נוֹתֵן עֵרֶךְ כֻּלּוֹ.
- זֶה הַכְּלָל:
- דָּבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בּוֹ,
- נוֹתֵן עֵרֶךְ כֻּלּוֹ:
- דָּבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בּוֹ,
- נוֹתֵן חֲצִי עֶרְכּוֹ;
- עֵרֶךְ חֶצְיִי עָלַי,
- נוֹתֵן עֵרֶךְ כֻּלּוֹ.
- חֲצִי דָּמַי עָלַי,
- נוֹתֵן חֲצִי דָּמָיו;
- דְּמֵי חֶצְיִי עָלַי,
- נוֹתֵן דְּמֵי כֻּלּוֹ.
- זֶה הַכְּלָל:
- דָּבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בּוֹ,
- נוֹתֵן עֵרֶךְ כֻּלּוֹ:
- מֵת הַנּוֹדֵר וְהַנִּדָּר,
- יִתְּנוּ הַיּוֹרְשִׁין.
- מֵת הַנּוֹדֵר וְהַנִּדָּר,
- דָּמָיו שֶׁל פְּלוֹנִי עָלַי,
- מֵת הַנּוֹדֵר,
- יִתְּנוּ הַיּוֹרְשִׁין;
- מֵת הַנִּדָּר,
- לֹא יִתְּנוּ הַיּוֹרְשִׁין,
- שֶׁאֵין דָּמִים לַמֵּתִים:
- מֵת הַנּוֹדֵר,
- בַּיִת זֶה קָרְבָּן,
- מֵת הַשּׁוֹר וְנָפַל הַבַּיִת,
- אֵינוֹ חַיָּב לְשַׁלֵּם.
- (דְּמֵי) [במשנת הבבלי ל"ג] שׁוֹר זֶה עָלַי עוֹלָה,
- אוֹ (דְּמֵי) בַּיִת זֶה עָלַי קָרְבָּן,
- מֵת הַשּׁוֹר וְנָפַל הַבַּיִת,
- חַיָּב לְשַׁלֵּם:
- מֵת הַשּׁוֹר וְנָפַל הַבַּיִת,
- מְמַשְׁכְּנִין אוֹתָן.
- חַיָּבֵי חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת,
- אֵין מְמַשְׁכְּנִין אוֹתָן.
- חַיָּבֵי עוֹלוֹת וּשְׁלָמִים,
- מְמַשְׁכְּנִין אוֹתָן,
- אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מִתְכַּפֵּר לוֹ עַד שֶׁיִּתְרַצֶּה,
- שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא א, ג): "לִרְצוֹנוֹ",
- כּוֹפִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיֹּאמַר רוֹצֶה אֲנִי.
- וְכֵן אַתָּה אוֹמֵר בְּגִטֵּי נָשִׁים,
- כּוֹפִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיֹּאמַר רוֹצֶה אֲנִי:
משנה ערכין, פרק ה':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב