משנה ערכין ו ניקוד
<< הפרק הקודם • לדף הראשי • פרק ו, ערכין • הפרק הבא >>
(א) שׁוּם הַיְּתוֹמִים שְׁלֹשִׁים יוֹם,
- וְשׁוּם הַהֶקְדֵּשׁ שִׁשִּׁים יוֹם;
- וּמַכְרִיזִין בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב.
- הַמַּקְדִּישׁ נְכָסָיו,
- וְהָיְתָה עָלָיו כְּתֻבַּת אִשָּׁה,
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
- כְּשֶׁיְּגָרְשֶׁנָּה, יַדִּיר הֲנָאָה;
- רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר:
- אֵינוֹ צָרִיךְ.
- כַּיוֹצֵא בּוֹ אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל:
- אַף הֶעָרֵב לָאִשָּׁה בִּכְתֻבָּתָה,
- וְהָיָה בַּעְלָהּ מְגָרְשָׁהּ,
- יַדִּיר הֲנָאָה;
- שֶׁמָּא יַעֲשֶׂה קְנוּנְיָא עַל נְכָסָיו שֶׁל זֶה,
- וְיַחֲזִיר אֶת אִשְׁתּוֹ:
- וְהָיְתָה עָלָיו כְּתֻבַּת אִשָּׁה וּבַעַל חוֹב,
- אֵין הָאִשָּׁה יְכוֹלָה לִגְבּוֹת כְּתֻבָּתָהּ מִן הַהֶקְדֵּשׁ,
- וְלֹא בַּעַל חוֹב אֶת חוֹבוֹ;
- אֶלָּא הַפּוֹדֶה פּוֹדֶה,
- עַל מְנָת לִתֵּן לָאִשָּׁה כְּתֻבָּתָהּ,
- וּלְבַעַל חוֹב אֶת חוֹבוֹ.
- הִקְדִּישׁ תִּשְׁעִים מָנֶה,
- וְהָיָה חוֹבוֹ מֵאָה מָנֶה,
- מוֹסִיף עוֹד דִּינָר וּפוֹדֶה בּוֹ אֶת הַנְּכָסִים הַלָּלוּ,
- עַל מְנָת לִתֵּן לָאִשָּׁה כְּתֻבָּתָהּ,
- וּלְבַעַל חוֹב אֶת חוֹבוֹ:
- חַיָּבֵי עֲרָכִין מְמַשְׁכְּנִין אוֹתָן –
- נוֹתְנִין לוֹ מְזוֹן שְׁלֹשִׁים יוֹם,
- וּכְסוּת שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ,
- וּמִטָּה מֻצַּעַת,
- וְסַנְדָּלִין, וּתְפִלִּין;
- לוֹ,
- אֲבָל לֹא לְאִשְׁתּוֹ וְלֹא לְבָנָיו.
- אִם הָיָה אֻמָּן,
- נוֹתְנִין לוֹ שְׁנֵי כְּלֵי אֻמְּנוּת מִכָּל מִין וָמִין.
- חָרָשׁ,
- נוֹתְנִין לוֹ שְׁנֵי מַעֲצָדִין וּשְׁתֵּי מְגֵרוֹת.
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
- אִם הָיָה אִכָּר,
- נוֹתְנִין לוֹ אֶת צִמְדּוֹ;
- חַמָּר,
- נוֹתְנִין לוֹ אֶת חֲמוֹרוֹ:
- אִם הָיָה אִכָּר,
- אֵין אוֹמְרִים לוֹ לִמְכֹּר מִן הַמְּרֻבֶּה וְלִקַּח לוֹ מִן הַמֻּעָט,
- אֶלָּא נוֹתְנִין לוֹ שְׁנֵי מִינִין מִן הַמְּרֻבֶּה,
- וְכֹל שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִן הַמֻּעָט.
- הַמַּקְדִּישׁ אֶת נְכָסָיו,
- מַעֲלִין לוֹ אֶת תְּפִלָּיו:
- וְאֶחָד הַמַּעֲרִיךְ אֶת עַצְמוֹ,
- אֵין לוֹ
- לֹא בִּכְסוּת אִשְׁתּוֹ,
- וְלֹא בִּכְסוּת בָּנָיו,
- וְלֹא בְּצֶבַע שֶׁצְּבָעָן לִשְׁמָן,
- וְלֹא בְּסַנְדָּלִים חֲדָשִׁים שֶׁלְּקָחָן לִשְׁמָן.
- אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ:
- עֲבָדִים נִמְכָּרִים בִּכְסוּתָן לִשְׁבַח,
- שֶׁאִם תִּלָּקַח לוֹ כְּסוּת בִּשְׁלֹשִׁים דִּינָר –
- מַשְׁבִּיחַ הוּא מָנֶה,
- וְכֵן פָּרָה,
- אִם מַמְתִּינִים אוֹתָהּ לָאִטְלִיס –
- מַשְׁבַּחַת הִיא,
- אִם מַמְתִּינִים אוֹתָהּ לָאִטְלִיס –
- וְכֵן מַרְגָּלִית,
- אִם מַעֲלִין אוֹתָהּ לַכְּרָךְ – מַשְׁבַּחַת הִיא,
- אֵין לַהֶקְדֵּשׁ אֶלָּא מְקוֹמוֹ וְשַׁעְתּוֹ:
משנה ערכין, פרק ו':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב