משנה ערכין ה ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת ערכין · פרק ה · משנה ג | >>

"חצי ערכי עלי", נותן חצי ערכו; "ערך חציי עלי", נותן ערך כולו.

"חצי דמי עלי", נותן חצי דמיו; "דמי חציי עלי", נותן דמי כולו.

זה הכלל, דבר שהנשמה תלויה בו, נותן ערך כולוט.

משנה מנוקדת

חֲצִי עֶרְכִּי עָלַי,

נוֹתֵן חֲצִי עֶרְכּוֹ;
עֵרֶךְ חֶצְיִי עָלַי,
נוֹתֵן עֵרֶךְ כֻּלּוֹ.
חֲצִי דָּמַי עָלַי,
נוֹתֵן חֲצִי דָּמָיו;
דְּמֵי חֶצְיִי עָלַי,
נוֹתֵן דְּמֵי כֻּלּוֹ.
זֶה הַכְּלָל:
דָּבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בּוֹ,
נוֹתֵן עֵרֶךְ כֻּלּוֹ:

נוסח הרמב"ם

"חצי ערכי עלי" - נותן חצי ערכו.

"ערך חציי עלי" - נותן ערך כולו.
"חצי דמי עלי" - נותן חצי דמיו.
"דמי חציי עלי" - נותן דמי כולו.
זה הכלל -
דבר שהנשמה תלויה בו - נותן דמי כולו.

פירוש הרמב"ם

ידוע הוא שאי אפשר לאדם להתקיים אם ניטל חציו. לפיכך אמר ערך חציו' או דמי חציו, נותן ערך כולו או דמי כולו.

ומה שאמר זה הכלל - לכלול כל אבר שאי אפשר לאדם להתקיים אם ניטל מקצתו, כשאומר על האבר ההוא ערך חציו עלי או דמי חציו עלי חייב בכולו, כגון מי שאמר ערך חצי לבי עלי או ערך חצי כבדי עלי הרי זה חייב דמי כולו:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

חציי עלי - הוי כערך ראשי וערך כבדי, דהוי דבר שהנשמה תלויה בו:

דמי חציי עלי נותן דמי כולו - דכתיב (ויקרא כז) נדר בערכך נפשות, הקיש נדר לערך, מה ערך אמר ערך חציי עלי נותן ערך כולו, אף נדר אמר דמי חציי עלי נותן כולו ז:

זה הכלל - לאתויי כל האברים שהנשמה תלויה בהם, שאם אמר דמי חצי אותו אבר עלי כגון שאמר דמי חצי לבי ח עלי, או דמי חצי כבדי עלי, נותן דמי כולו:

פירוש תוספות יום טוב

רמי חציי עלי נותן דמי כולו. פי' הר"ב דכתיב נדר בערכך נפשות הקיש נדר לערך מה ערך אמר ערך חציי עלי כו' ואיפכא ליכא לאקושי לחייב למעריך אפי' אומר ערך ידי עלי דהא [ממעטינן מדכתיב ערכך. ולא כתיב ערך. כמ"ש לעיל] וכן אין סברא דבכלל ההיקש נדר לערך דלא ליתחייב באומר דמי ידי. דכיון שנדר וחייב עצמו בדמים. והרי היד יש לה דמים. מסתמא לא מיעטיה קרא [וכן משמע בסוגיא דפ"ק דף ד' ע"ב].

זה הכלל. כתב הר"ב לאתויי כו' כגון שאמר דמי חצי לבי עלי. וכ"כ הרמב"ם ולא אדע למה שינו מלשון המשנה דלעיל ערך ראשי כו' גם הרמב"ם בחבורו לא דקדק בכך:

נותן ערך כולו. וכך העתיק הרמב"ם בפירושו דכמו שזה הכלל לאתויי אומר דמי חצי אבר שהנשמה תלויה בו. ה"נ מייתינן לאומר ערך חצי אבר כו'. וכ"כ בפירושו כשאומר על האבר ההוא ערך חציו עלי. או דמי חציו עלי וכו' אבל הר"ב לא כתב בפירושו אלא אמר דמי חצי כו' גירסתו כגי' ס"א וכמשנה שבגמרא דגרס נותן דמי כולו ואני תמה שהרמב"ם בחבורו פ"ב השמיט זה הדין באומר חצי אבר כו'. בין בערך בין בדמים. ואפשר דהדר ביה וסבר דזה הכלל דהכא. לא נשנה לטפויי דינא אלא אשגרת לישן ממתני' דלעיל היא. ובגמ' אמרו בזה הכלל דלעיל לאתויי מן הארכובה ולמעלה כלומר שאינו יכול לחיות. וכן אמרו ג"כ בזה הכלל דהכא לאתויי מן הארכובה ולמעלה [וכתבו התוס' דנקט להך טרפות טפי משאר טרפיות דאיכא רבותא לאפוקי לר"ש [חולין דף מ"ב] דאמר יכולה היא ליכוות ולחיות]:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ז) (על הברטנורא) ואיפכא ליכא לאקשויי לחייב למעריך אפילו אומר ערך ידי עלי, דהא ממעטינן מדכתיב ערכך ולא כתיב ערך. ועתוי"ט:

(ח) (על הברטנורא) וכ"כ הר"מ. ולא אדע למה שינה מלשון המשנה דלעיל ערך ראשי כו':

(ט) (על המשנה) ערך כולו. הר"מ. דכמו דזה הכלל לאתויי אומר דמי חצי אבר, ה"נ מייתינן לאומר ערך חצי אבר כו'. אבל הר"ב דלא כתב אלא אומר דמי חציי גרס דמי כולו. עתוי"ט:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

חצי ערכי עלי נותן חצי ערכו:    לאפוקי מדר' יוסי בר יהודה דאמר בברייתא בגמרא לוקה בערך שלם מ"ט גזרה חצי ערכו אטו ערך חצי. ואיתה בפ' נערה דף מ"ו. בראש פי' רעז"ל צ"ל ערך חציי עלי הוי כערך ראשי וכו'. וכתב הרב ר' בצלאל אשכנזי ז"ל בכל הספרי יד נמצא כתוב ערך חציי עלי נותן ערך כולו זה הכלל דבר שהנשמה תלויה בו נותן ערך כולו וגם בתלמוד בגמרות כתיבת יד גרסינן עלה זה הכלל לאתויי מן הארכובה ולמעלה כדגרסינן באינך תרי זה הכלל והרמב"ם ז"ל לא גריס לה בפי' המשנה ע"כ:

חצי דָמָי עלי:    נותן חצי דמיו וכו' נראה דר' יוסי בר' יהודה פליג נמי בהא דלוקה בדמים שלמים וכן נמצא בתוספתא הרא"ש ז"ל:

זה הכלל:    דבר שהנשמה תלויה בו נותן דמי כולו גרסי' הכא ובגמ' מפ' בכולהו זה הכלל דתנינן בפירקין לאתויי מן הארכובה ולמעלה והקשו תוס' ז"ל וא"ת אמאי נקט מן הארכובה ולמעלה טפי מכל י"א טרפיות ותרצו די"ל דאיכא רביתא בהאי טפי לאפוקי דר"ש דאמר יכולה היא לכוות ולחיות ע"כ וכתבתיו כבר בסמוך. ובתו"כ פרשה ג' דפרשת בתוקותי:

תפארת ישראל

יכין

ערך חציי עלי נותן ערך כולו:    דחצי הגוף הו"ל כאבר שהנשמה תלויה בו:

זה הכלל דבר שהנשמה תלויה בו נותן ערך כולו:    לאתויי באמר דמי חצי ארכובה ולמעלה שלי עלי, אף על גב דבניטל חצי צומת הגידין כשר, עכ"פ החצי נכלל ברובו, ומחשב נשמה תלויה בו [כך נ"ל כוונת הש"ס]:

בועז

פירושים נוספים