משנה ערכין ה דפוסים
משנה ערכין, פרק ה':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
משנה א[עריכה]
האומר "משקלי עלי" -- נותן משקלו; אם כסף, כסף; אם זהב, זהב.
מעשה באמה של ירמטיה שאמרה "משקל בתי עלי", ועלתה לירושלים ושקלוה ונתנה משקלה זהב.
"משקל ידי עלי" -- רבי יהודה אומר, ממלא חבית מים, ומכניסה עד מרפקו, ושוקל בשר חמור וגידין ועצמות ונותן לתוכה עד שתתמלא.
אמר רבי יוסי, וכי היאך אפשר לכוין בשר כנגד בשר ועצמות כנגד עצמות?! אלא שמין את היד כמה היא ראויה לשקול.
משנה ב[עריכה]
"דמי ידי עלי", שמין אותו, כמה הוא שוה ביד, וכמה הוא שוה בלא יד.
זה חומר בנדרים מבערכין.
וחומר בערכין מבנדרים כיצד? האומר "ערכי עלי" ומת, יתנו היורשין, "דמי עלי" ומת, לא יתנו היורשין, שאין דמים למתים.
"ערך ידי וערך רגלי עלי", לא אמר כלום; "ערך ראשי וערך כבדי עלי", נותן ערך כולו.
זה הכלל, דבר שהנשמה תלויה בו, נותן ערך כולו.
משנה ג[עריכה]
"חצי ערכי עלי", נותן חצי ערכו; "ערך חציי עלי", נותן ערך כולו.
"חצי דמי עלי", נותן חצי דמיו; "דמי חציי עלי", נותן דמי כולו.
זה הכלל, דבר שהנשמה תלויה בו, נותן ערך כולו.
משנה ד[עריכה]
האומר "ערכו של פלוני עלי" -- מת הנודר והנידר, יתנו היורשין.
"דמיו של פלוני עלי" -- מת הנודר, יתנו היורשין; מת הנידר, לא יתנו היורשין, שאין דמים למתים.
משנה ה[עריכה]
"שור זה עולה, בית זה קרבן", מת השור ונפל הבית, אינו חייב לשלם.
"[ דמי ] שור זה עלי עולה", או "[ דמי ] בית זה עלי קרבן", מת השור ונפל הבית, חייב לשלם.
משנה ו[עריכה]
חייבי ערכים, ממשכנין אותן. חייבי חטאות ואשמות, אין ממשכנין אותן.
חייבי עולות ושלמים, ממשכנין אותן אף על פי שאין מתכפר לו עד שיתרצה, שנאמר (ויקרא א) "לרצונו", כופין אותו עד שיאמר "רוצה אני".
וכן אתה אומר בגיטי נשים, כופין אותו עד שיאמר "רוצה אני".
משנה ערכין, פרק ה':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב