משנה ערכין א

ערכין פרק א', ב: משנה • תוספתא • בבלי

<< · משנה · סדר קדשים · מסכת ערכין · פרק ראשון ("הכל מעריכין") · >>

פרקי מסכת ערכין: א ב ג ד ה ו ז ח ט

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן

משנה א

הכל מעריכין, ונערכין, נודרים, ונידרים; כהנים ולוים וישראלים, נשים ועבדים.

טומטום ואנדרוגינוס, נודרים ונידרים ומעריכין, אבל לא נערכין, שאינו נערך אלא זכר ודאי ונקבה ודאית.

חרש שוטה וקטן, נידרין ונערכין, אבל לא נודרין ולא מעריכין, מפני שאין בהם דעת.

פחות מבן חדש, נידר אבל לא נערך.

משנה ב

הנכרי, רבי מאיר אומר נערך אבל לא מעריך.

רבי יהודה אומר, מעריך אבל לא נערך.

זה וזה מודים, שנודרין ונידרין.

משנה ג

הגוסס, והיוצא ליהרג, לא נידר ולא נערך.

רבי חנינא בן עקביא אומר, נערך, מפני שדמיו קצובין [ אבל אינו נידר, מפני שאין דמיו קצובין ].

רבי יוסי אומר, נודר ומעריך ומקדיש.

ואם הזיק, חייב בתשלומין.

משנה ד

האשה שהיא יוצאה ליהרג, אין ממתינין לה עד שתלד.

ישבה על המשבר, ממתינין לה עד שתלד.

האשה שנהרגה, נהנין בשערה.

בהמה שנהרגה, אסורה בהנייה.

משנה מנוקדת

(א) הַכֹּל מַעֲרִיכִין וְנֶעֱרָכִין,

נוֹדְרִים, וְנִדָּרִים,

כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים,

נָשִׁים וַעֲבָדִים.

טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס,

נוֹדְרִים וְנִדָּרִים,

וּמַעֲרִיכִין,

אֲבָל לֹא נֶעֱרָכִין;

שֶׁאֵינוֹ נֶעֱרָךְ אֶלָּא זָכָר וַדַּאי וּנְקֵבָה וַדָּאִית.

חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן,

נִדָּרִין וְנֶעֱרָכִין,

אֲבָל לֹא נוֹדְרִין וְלֹא מַעֲרִיכִין,

מִפְּנֵי שֶׁאֵין בָּהֶם דַּעַת.

פָּחוֹת מִבֶּן חֹדֶשׁ,

נִדָּר,

אֲבָל לֹא נֶעֱרָךְ:

(ב) הַנָּכְרִי,

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:

נֶעֱרָךְ,

אֲבָל לֹא מַעֲרִיךְ.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:

מַעֲרִיךְ,

אֲבָל לֹא נֶעֱרָךְ.

זֶה וָזֶה מוֹדִים,

שֶׁנּוֹדְרִין וְנִדָּרִין:

(ג) הַגּוֹסֵס, וְהַיּוֹצֵא לֵהָרֵג,

לֹא נִדָּר וְלֹא נֶעֱרָךְ.

רַבִּי חֲנִינָא בֶּן עֲקַבְיָא אוֹמֵר:

נֶעֱרָךְ,

מִפְּנֵי שֶׁדָּמָיו קְצוּבִין;

אֲבָל אֵינוֹ נִדָּר,

מִפְּנֵי שֶׁאֵין דָּמָיו קְצוּבִין.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:

נוֹדֵר וּמַעֲרִיךְ וּמַקְדִּישׁ;

וְאִם הִזִּיק, חַיָּב בְּתַשְׁלוּמִין:

(ד) הָאִשָּׁה שֶׁהִיא יוֹצְאָה לֵהָרֵג,

אֵין מַמְתִּינִין לָהּ עַד שֶׁתֵּלֵד;

יָשְׁבָה עַל הַמַּשְׁבֵּר,

מַמְתִּינִין לָהּ עַד שֶׁתֵּלֵד.

הָאִשָּׁה שֶׁנֶּהֶרְגָה,

נֶהֱנִין בִּשְׂעָרָהּ;

בְּהֵמָה שֶׁנֶּהֶרְגָה,

אֲסוּרָה בַּהֲנָיָה:

נוסח הרמב"ם

(א) הכל מעריכין ונערכין, נודרין ונידרין -

כהנים ולויים, וישראל, נשים, ועבדים.

וטומטום, ואנדרוגינוס - נודרין ונידרין,

ומעריכין - אבל לא נערכין,

שאינו נערך - אלא זכר ודאי, ונקבה ודאית.

חירש שוטה וקטן - נידרין ונערכין,

אבל לא נודרין, ולא מעריכין - מפני שאין בהן דעת.

פחות מבן חודש -

נידר - אבל לא נערך.

(ב) הנוכרי -

רבי מאיר אומר: נערך - אבל לא מעריך.

רבי יהודה אומר: מעריך - אבל לא נערך.

וזה וזה מודים - שהן נודרין ונידרין.

(ג) הגוסס, והיוצא ליהרג - לא נידר, ולא נערך.

רבי חנניה בן עקביה אומר:

נערך - מפני שדמיו קצובין,

אבל אינו נידר - מפני שאין דמיו קצובין.

רבי יוסי אומר:

נודר, ומעריך, ומקדש,

ואם הזיק - חייב בתשלומין.

(ד) האשה שהיא יוצאה ליהרג - אין ממתינין לה עד שתלד.

ישבה על המשבר - ממתינין לה עד שתלד.

האשה שנהרגה - נהנין בשערה.

בהמה שנהרגה - אסורה בהניה.

פירושים

משנה ערכין, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב