עיקר תוי"ט על ערכין ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משנה ערכין ד: הדף הראשי * מהדורה מנוקדת * נוסח הרמב"ם * נוסח הדפוסים * ברטנורא * עיקר תוספות יום טוב

(א)

.אין פירוש למשנה זו

(ב)

(א) (על המשנה) עני. ואע"ג דמדירו עשיר:

(ב) (על המשנה) עשיר. ואע"פ דמדירו עני. ועתוי"ט:

(ג) (על הברטנורא) ונראה לי דרוצה לומר קודם שיעריכנו הכהן, דהא קרא דאשר תשיג דילפינן מיניה, יעריכנו כתיב ביה. וכן בברייתא לקמן גבי דמים דתני שעת נתינה. פירש"י. עד שעה שהוא בא לב"ד. ובערכין ביאתו לכהן במקום ביאתו לב"ד בדמים הוא:

(ד) (על המשנה) עשיר. שלוקחין ממנו מה שידו משגת, וישאר שאר הערך עליו עד שיעשיר וישלים הערך שעליו. הר"מ:

(ה) (על הברטנורא) ורבנן דרשי ליה בפרק ו' משנה ג' לדרשא אחריתי כמ"ש שם הר"ב. ועתוי"ט:

(ג)

.אין פירוש למשנה זו

(ד)

(ו) (על הברטנורא) תמיהה לי, דהאי קרא לאו בערך נפשות כתיב, אלא בערך מקדיש שדה אחוזתו, ובשדה אחוזה אין דין השגת יד אלא גרעון כסף. ונראה לי דמשום דכערכך יקום כולה מיותר הוא כו', ואם אינו ענין כו' תנהו ענין למעריך נפשות:

(ז) (על המשנה) בין כו'. כלומר השנים האמורים בענין כולם כלמטה הימנו, בין כו', ששנת חמש ועשרים להקל, שנת שישים להחמיר. אבל לא קאי על הנלמדים בלבד, דבהו אין חלוקה להחמיר:

(ח) (על הברטנורא) בגמרא. כתבו התוס', וחפשנו אחר מקרא ה ולא מצאנוהו. כי אם ופדויו מבן חדש תפדה. ושמא דריש הכי מדכתיב מבן חדש דמשמע מעלה, מדלא כתיב בן חודש. עתוי"ט:

(ט) (על הברטנורא) ובגמרא, ואימא כי התם, מה התם חד יומא אף הכא חד יומא. א"כ גזירה שוה מאי אהני. פירש"י, בלא גזירה שוה ידענא דחד יומא בעינן, דהא ומעלה כתיב. ועתוי"ט: