משנה ערכין ג ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת ערכין · פרק ג · משנה ב | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

בשדה אחוזה להקל ולהחמיר כיצד?

  • אחד המקדיש בחולת המחוז ואחד המקדיש בפרדסות סבסטי, נותן בזרע חומר שעורים חמשים שקל כסף.
  • ובשדה מקנה, נותן את שויו.

רבי אליעזר אומר, אחד שדה אחוזה ואחד שדה מקנה. מה בין שדה אחוזה לשדה מקנה? אלא שבשדה אחוזה נותן חומשב, ובשדה מקנה אינו נותן חומש.

נוסח הרמב"ם

ובשדה אחוזה להקל ולהחמיר כיצד אחד המקדיש בחולת המחוז ואחד המקדיש בפרדסות סבסטה נותן בית זרע חומר שעורים בחמישים שקל כסף ובשדה מקנה נותן את שווייו רבי אליעזר אומר אחת שדה אחוזה ואחת שדה מקנה מה בין שדה אחוזה לשדה מקנה אלא שבשדה אחוזה הוא נותן חומש ובשדה מקנה אינו נותן חומש.

פירוש הרמב"ם

בשדה אחוזה להקל ולהחמיר כיצד אחד כו': אמר רחמנא על שדה האחוזה והיא הארץ שהיא ירושה בידו ואם משדה אחוזתו יקדיש איש לה' וגו' בין שהיתה הארץ הזאה משובחת שבא"י או רעה שבא"י ויש לך לדעת שמי שמקדש שדה מלא אילנות משדה אחוזה מחשבין האילנות בשוויין ומודדים האדמה ומעריכים זרע חמר שעורים בחמשים שקל כסף ובשדה מקנה אמר ואם את שדה מקנתו אשר לא משדה אחוזתו יקדיש לה' וחשב לו הכהן את מכסת הערכך ומכסת הוא דמים והוא מה שאמר אין מכסת אלא דמים וכן הוא אומר והרמות מכס לה' ורבי אליעזר אומר הואיל ונאמר בשדה אחוזה וחשב ובשדה מקנה וחשב נדון אותו בג"ש שדה מקנה כשדה אחוזה זולתי בתוספת חומש בשדה אחוזה לבדה ואינו חייב בו בשדה מקנה. וכבר ידעת שחומר הוא כור והכור ל' סאה וכבר בארנו שיעור הסאה במנחות וזולתו ומה שאמר זרע חומר שעורים ר"ל מקום לזריעה שהוא ל' סאה משעורים והוא גדול יותר מזריעת ל' סאה של חטים וא"ה כר"א:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

בחולת המחוז - סביבות העיר. שאינה משבחת כל כך מפני מדרס הרגלים:

חולות - סביבות. כמו מחול הכרך [כלאים פ"ד]:

מחוז - עיר. פירוש אחר מחוז, שם מקום שלא היו שדותיהן חשובים:

בפרדסות - מקום שיש בו הרבה אילנות נטועים:

סבסטי - שם מקום. והאילנות שם מעולים מאד:

נותן - מי שפודה אותן מן ההקדש בין בעלים בין איש אחר:

בית זרע חומר שעורים בחמשים שקל כסף - אם תחלת היובל היא. ואם לאו, מגרע משנים שעברו סלע ופונדיון לשנה. בית זרע חומו' שעורים, מקום ראוי לזריעת כור, דהיינו שלשים סאה של שעורים. והוא גדול ממקום זריעת כור של חטין. והמקדיש שדה אחוזה מלאה אילנות, כשהוא פודן פודה האילנות בשווין, וחוזר ופודה את הקרקע בית זרע חומר שעורים בחמשים שקל כסף:

ובשדה מקנה נותן את שויו - דבשדה מקנה כתיב (ויקרא כז) וחשב לו הכהן את מכסת הערכך, ואין מכסת אלא מנין דמים, דהיינו כפי מה שהוא שוה, וכן הוא אומר (במדבר לא) והרמות מכס:

אחד שדה אחוזה ואחד שדה מקנה - שהרי נאמר בשדה אחוזה וחשב, ונאמר בשדה מקנה וחשב, מה בשדה אחוזה דבר קצוב, אף שדה המקנה דבר קצוב, דהיינו זרע חומר שעורים בחמשים שקל כסף:

ובשדה מקנה אינו נותן חומש - דבשדה מקנה כתיב מכסת הערכך, הקישו הכתוב לערכין, מה ערכין אין מוסיף חומש אף שדה מקנה אין מוסיף חומש. ואין הלכה כר' אליעזר:

פירוש תוספות יום טוב

בזרע חומר שעורים כו'. ומ"ש הר"ב מגרע סלע ופונדיון לשנה. כמפורש רפ"ז. וכן מפורש שם באיזה זריעה שמשערין:

מה בין שדה אחוזה לשדה מקנה אלא כו'. עמ"ש בספ"ק דב"ק:

אלא שבשדה אחוזה נותן חומש כו'. וה"ה דהמ"ל חלוק אחר בין שדה אחוזה לשדה מקנה. שבשדה אחוזה אם הקדישו וגואלו אחר מתחלק לכהנים ביובל. ובשדה מקנה אם הקדישו וגואלו אחר חוזר לבעלים ביובל. ולא נחת לפרושי אלא חלוק דשייך כשהוא עצמו פודהו. תוס'.

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ב) (על המשנה) חומש כו. והוא הדין דהוה מצי למימר חילוק אחר, שבשדה אחוזה אם הקדישו וגואלו אחר, מתחלק לכהנים ביובל. ובשדה מקנה אם הקדישו וגואל אחר, חוזר לכעלים ביובל. ולא נחית לפרושי אלא חילוק דשייך כשהוא עצמו פודהו. תוספ':

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

בחולת המחוז:    סביבות העיר שאינה משובחת כ"כ מפני מדרס הרגלים וכן פי' רעז"ל והוא פי' רש"י ז"ל וכתב הרגמ"ה ז"ל ועוד כיון שסמוכה לעיר ועומדת בקמתה רואין אותה בני אדם ונותנין בה עין רעה ואינה עושה פירות כ"כ ע"כ: סַבַּסְטוּ כך מצאתי מנוקד הסמך בפתח והבית בפתח ודגש והסמך בשוא והטית בנקודת שורק בוי"ו. ובערוך גריס סווסטי בשני ווין במקום הבית וביו"ד בסוף והוא מקום ידוע בארץ ישראל שהוא יפה ביותר ע"כ: וכן הוא בת"כ פ' עשירי דפ' בחוקותי:

ובשדה מקנה נותן את שויו:    דבשדה מקנה כתיב מכסת ואין מכסת אלא דמים כפי מה שהוא שוה וכן הוא אומר והרמות מכס לה' פי' הרגמ"ה ז"ל שהיה נותן בישרות אחד נפש מחמש המאות ולא היה מפסיד ע"כ:

מה בין שדה אחוזה לשדה מקנה וכו':    עי' בתי"ט בשם התוס' וק"ק לע"ד מלת אלא ועיין במ"ש בספ"ק דב"ק. ומסיק בגמרא דאפילו לרבנן אין חומש בשדה מקנה. וביד פ"ד דהל' ערכין סימן ב' ה' וסימן כ"ו:


פירושים נוספים