מה היה ערכו של שדה בזמן המקרא? על-פי התורה:

ויקרא כז טז: " "וְאִם מִשְּׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ יַקְדִּישׁ אִישׁ" "לה' - וְהָיָה" "עֶרְכְּךָ לְפִי זַרְעוֹ, זֶרַע חֹמֶר שְׂעֹרִים בַּחֲמִשִּׁים שֶׁקֶל כָּסֶף" "

חומר הוא מידת נפח הנקראת גם כּוֹר, והיא שווה 10 איפות, 30 סאים, 100 עומרים, ובמונחים של ימינו - כ-200 ליטר.

זרע חומר שעורים הוא מידת שטח - שדה שאפשר לזרוע בו חומר שעורים. ע"פ הפשט, המידה תלויה גם באיכות השדה, אולם חז"ל פירשו שהכוונה למידת שטח קבועה, והעריכו שגודלה הוא 75000 אמות רבועות - כ-20 דונם.

חמישים שקל כסף הם הערך של שדה זה, כאשר הוא מוקדש בתחילת היובל, כלומר, למשך 50 שנה. אם הוא נמכר באמצע היובל, ערכו נמוך יותר בהתאם, כלומר, שקל אחד לשנה.

מכאן, שדמי השכירות על שדה של כ-20 דונם, למשך שנה, היו שקל כסף אחד.

שקל כסף אחד הוא קצת יותר מ-10 גרם; ערכו של שקל כסף בימינו הוא כ-10 דולר. מכאן, שערך השדות עלה באופן משמעותי (או, לחלופין, ערך הכסף ירד באופן משמעותי): בימינו, שדה של 20 דונם למשך שנה יעלה הרבה יותר מ-10 גרם כסף. 

אם המחיר, של 50 שקל ל-50 שנה, משקף את המציאות הכלכלית, ניתן להסביר כמה עסקאות במקרקעין שנעשו בזמן המקרא:

• מערת המכפלה, בראשית כג טו: " "אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי! אֶרֶץ" "אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף" "בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה הִוא? וְאֶת מֵתְךָ קְבֹר" " ( פירוט ).
• הר הבית, דברי הימים א כא כה: " "וַיִּתֵּן דָּוִיד" "לְאָרְנָן בַּמָּקוֹם שִׁקְלֵי זָהָב מִשְׁקָל שֵׁשׁ מֵאוֹת" " ( פירוט )
• השדה בענתות, (ירמיהו לב ט): "וָאֶקְנֶה אֶת הַשָּׂדֶה מֵאֵת חֲנַמְאֵל בֶּן דֹּדִי אֲשֶׁר בַּעֲנָתוֹת, וָאֶשְׁקֲלָה לּוֹ אֶת הַכֶּסֶף שִׁבְעָה שְׁקָלִים וַעֲשָׂרָה הַכֶּסֶף"( פירוט ).
• ואולי גם שומרון, (מלכים א טז כד): "וַיִּקֶן אֶת הָהָר שֹׁמְרוֹן מֵאֶת שֶׁמֶר בְּכִכְּרַיִם כָּסֶף וַיִּבֶן אֶת הָהָר וַיִּקְרָא אֶת שֶׁם הָעִיר אֲשֶׁר בָּנָה עַל שֵׁם שֶׁמֶר אֲדֹנֵי הָהָר שֹׁמְרוֹן"( פירוט ).