ספר הפליאה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ספר הפליאה[עריכה]

  1. ד"ה כשעלה משה רבינו ע"ה בהר סיני
  2. ד"ה נפנה לפן אחר למה ננקד הב' של
  3. ד"ה נפנה לפן אחר בראשית עם אי"ק
  4. ד"ה נפנה לפן אחר בראשית הנגלה
  5. ד"ה נפנה לפן אחר למה ב' בראשית
  6. ד"ה שאלו מתיבתא דרקיע מקב"ה מהו
  7. ד"ה ברא האצילות האציל אלהים הוא
  8. ד"ה ושאלו מתיבתא דרקיע למה התחילה
  9. ד"ה שאלו את רבי מהו בינה, אמר להם
  10. ד"ה את הרי כאן כל האותיות תחלתן
  11. ד"ה ואתה תשמע השמים הוא ו' נגלה
  12. ד"ה ואת הו' בכל מקום זכר, את נקבה
  13. ד"ה א"ל ראיתי הו' שנתגלגל ועלה
  14. ד"ה הארץ הוא כ"י וה' הארץ ה'
  15. ד"ה והארץ הכלולה מן ו"ה קודם
  16. ד"ה שאלו מתיבתא דרקיע מקודשא בריך הוא
  17. ד"ה וחושך על פני תהום שמעתי
  18. ד"ה נפנה לפן אחר וחשך על פני תהום
  19. ד"ה ועתה אודיעך מה שלא שמעת מימיך
  20. ד"ה ורוח אלהים מאי ורוח זו חכמת
  21. ד"ה מרחפת ר"ל חכמת אלהים היתה
  22. ד"ה ויאמר אלהים ויאמר הוא מידת הדין
  23. ד"ה ויאמר אמר לי בני אינך רואה
  24. ד"ה יהי אור נתכסה אלהים בחכמה
  25. ד"ה שאלו לר' מהו שכתב או"ר עולה
  26. ד"ה שאל משה למט"ט בעשרה מאמרות
  27. ד"ה בא וראה מה ששמעתי כשהייתי
  28. ד"ה בא וראה איך העדן חילק חשבונו
  29. ד"ה וראה והבן כשיקימוה הווין
  30. ד"ה וראה והבן דברים נוראים
  31. ד"ה הספירה השניה היא חכמה והוא ו'
  32. ד"ה פעם אחת הייתי יושב עם גדולי ישיבה
  33. ד"ה ודע שכל חכם צריך שיהא בקי
  34. ד"ה גם נקרא אשר ר"ל החכמה נקרא
  35. ד"ה וראה והבן שהא' הוא הכתר והשר
  36. ד"ה גם החכמה נק' בכ"ר שהוא בכר
  37. ד"ה וראה בני והבן שהצירוף האלפ"א בית"א
  38. ד"ה הנה כתבתי לך מה שאמרו
  39. ד"ה וראה והבן שראשית כל מספר
  40. ד"ה הספירה השלישית נקראת בינה
  41. ד"ה וראה והבן שמשה רבנו עליו השלום היה משמיטה
  42. ד"ה וראה והבן חלק י' של שמי
  43. ד"ה ראה והבן שע' שרים הם שרי האומות
  44. ד"ה וראה והבן שעשו נאחז ביצחק
  45. ד"ה ודע שהזרועות נקראים במתי ארץ
  46. ד"ה וראה והבן בעבור הגזירה
  47. ד"ה וראה והבן שיהו"ה מתגלגל
  48. ד"ה אמר להם ולמה נקרא יום כפור
  49. ד"ה ונתחיל מן ההיקף שהוא החסד
  50. ד"ה וראה והבן שכל המוציא לשון הרע
  51. ד"ה בגזירה שוה נאמר במוכר עצמו
  52. ד"ה מבנין אב אינו קורא בנין אב
  53. ד"ה כלל ופרט מן הבהמה כלל מן הבקר
  54. ד"ה פרט וכלל פרט הבנים כלל הוסיף
  55. ד"ה ראה והבן י' מיהו"ה א' מאדנ"י
  56. ד"ה ועוד אומר לך דבר אחד שאמר לי אבי
  57. ד"ה הה' נקראת גבורה וכאן נשלמים
  58. ד"ה תפארת הספירה השישית
  59. ד"ה אמר להם התחיל סדר זרעים
  60. ד"ה סדר מועד וחילקו למסכתות
  61. ד"ה וחילק זה הסדר לי"ב מסכתות
  62. ד"ה סדר נשים והתחיל מיבמות
  63. ד"ה סדר נזיקין עשה מסכת אחת וחילקה
  64. ד"ה אמר לו והלא עד אחד נאמן באיסורין
  65. ד"ה סדר קדשים התחיל בזבחים
  66. ד"ה וראה והבן שיש בית המקדש למעלה
  67. ד"ה סדר טהרות והתחיל בכלים
  68. ד"ה גם אמר לי אבי משה בגימטריא
  69. ד"ה נצח למה נקרא נצח
  70. ד"ה הוד דע בני שהוא רגל שמאל מהכסא
  71. ד"ה יסוד ולמה יסוד נקרא צדיק
  72. ד"ה מלכות עתה באנו בשער המלך
  73. ד"ה ומאין יבא עזרי אמר הוי עז
  74. ד"ה וראה והבן מה אתה רואה
  75. ד"ה אמר לו רבי אמור כאן מעט ושם הרבה
  76. ד"ה אמר לו רבי והלא מאריכין לו ימיו
  77. ד"ה וראה והבן שכתב בראשונה
  78. ד"ה וכשתקרא קריאת שמע תיזהר לתת ריוח
  79. ד"ה "אשר אנכי מצוך היום" יפסיק
  80. ד"ה ועתה אודיעך סדר גאולה ותפילה
  81. ד"ה וראה והבן כשרצה השם יתברך
  82. ד"ה ודע שהמכנסיים רומזים על השוקיים
  83. ד"ה ועשה להדביק בדרכיהם הטובים
  84. ד"ה וראה והבן שאתה מברך השכינה
  85. ד"ה ותהיה זהיר לילך לבית התפילה
  86. ד"ה כלל ופרט וכלל אי אתה דן
  87. ד"ה מכלל שהוא צריך לפרט
  88. ד"ה כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד
  89. ד"ה כל דבר שהיה בכלל ויצא לטעון
  90. ד"ה כל דבר שהיה בכלל ויצא לידון
  91. ד"ה דבר הלמד מעניינו
  92. ד"ה דבר הלמד מסופו
  93. ד"ה שני כתובים המכחישים זה את זה
  94. ד"ה וירא אלהים את האור כי טוב
  95. ד"ה וראה והבן כשהאב מצוי
  96. ד"ה וירא ו"ו יו"ד רי"ש אל"ף
  97. ד"ה אמר לו רבי ולמה ננקד
  98. ד"ה ויקרא אלהים לאור יום
  99. ד"ה לאו"ר תמלאהו למ"ד אל"ף ו"ו
  100. ד"ה לאור הל' שהוא בבינה
  101. ד"ה ולחשך ראו עתה והבינו
  102. ד"ה קרא והנה הק' שהיא הבינה
  103. ד"ה ויהי ערב ויהי בקר יום אחד
  104. ד"ה ויהי בואו וראו כוחו
  105. ד"ה ויהי נפתח הוי"ו בפתח
  106. ד"ה ערב העי"ן הוא היסוד
  107. ד"ה יום הוי"ו בחולם
  108. ד"ה אחד ננקד האל"ף בסגול
  109. ד"ה ויאמר אלהים יהי רקיע
  110. ד"ה יהי רקיע בתוך המים
  111. ד"ה הקב"ה הוא הרקיע הוא תפארת
  112. ד"ה אמר לו אמרת לי שיש לו כל הכסאות
  113. ד"ה עוד זה מדבר והנה בחור אחד בא
  114. ד"ה שלושת חלקי השם הם הנקראים היכלות
  115. ד"ה וגם בזה הכסא יש כמה היכלות
  116. ד"ה אלו השבעה היכלות שבין כל חומה וחומה
  117. ד"ה ודע והבן בהיכל שביעי
  118. ד"ה וראה והבן כי כל מעלה ומעלה
  119. ד"ה חיילים הם חיל של גדולה
  120. ד"ה אמר לו כמה כיתות
  121. ד"ה ראה והבן כי ארבע מחנות
  122. ד"ה ועתה בפעם הזאת אודיעך את כחי
  123. ד"ה כונן שמים בתבונה וכשם שברא
  124. ד"ה ודע והאמין כי יש אופן אחד
  125. ד"ה אמר לו רבי נחזור לדברינו מהו רקיע
  126. ד"ה ויעש אלהים את הרקיע ויבדל
  127. ד"ה וראה בני והבן בשכלך כי המים
  128. ד"ה ויבדל בין המים אשר וכו'
  129. ד"ה ויאמר אלהים יקוו המים
  130. ד"ה אמר לו מהו מתחת השמים
  131. ד"ה ויקרא אלהים ליבשה ארץ
  132. ד"ה ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא
  133. ד"ה ויהי ערב ויהי בקר יום שלישי
  134. ד"ה פרי השני היא כנסת ישראל
  135. ד"ה ויאמר אלהים יהי מארת ברקיע השמים
  136. ד"ה ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים
  137. ד"ה ויאמר אלהים ישרצו המים
  138. ד"ה ויברא אלהים את התנינים
  139. ד"ה ואת נפש החיה
  140. ד"ה וירא אלהים כי טוב
  141. ד"ה ויהי ערב ויהי בקר
  142. ד"ה ויאמר אלהים תוצא הארץ נפש חיה
  143. ד"ה ויעש אלהים את חית הארץ
  144. ד"ה ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו
  145. ד"ה בראשית ברא
  146. ד"ה ועתה ראו והבינו
  147. ד"ה וזו התפלה אמור יהי רצון
  148. ד"ה ודע כי השש אלפא ביתות ראשונות
  149. ד"ה ועתה בני אחר שצרפת שם
  150. ד"ה ועתה צרף שם אלהים
  151. ד"ה אמר לו אדונינו שמענו
  152. ד"ה אמר לו אדונינו אלו השבע כפולות
  153. ד"ה שלום הוא שמו של הקב"ה
  154. ד"ה חכמה כשחכמה אינה בא לכלל כעס
  155. ד"ה עושר עת להכניס אבנים יקרות
  156. ד"ה חן החיבוק הוא מצד חן והזיווג
  157. ד"ה שלום הוא שמו של הקב"ה
  158. ד"ה חכמה כשחכמה אינה בא לכלל כעס
  159. ד"ה עושר עת להכניס אבנים יקרות
  160. ד"ה חן החיבוק הוא מצד חן והזיווג
  161. ד"ה זרע עת ללדת מצד הנצח
  162. ד"ה ממשלה עת רקוד מצד הממשלה
  163. ד"ה ועתה אגיד לכם פירוש של ג' מבג"ד כפר"ת
  164. ד"ה ועתה אומר לכם פירוש של ד' מבג"ד כפר"ת
  165. ד"ה ועתה אבאר לכם הכ' של בג"ד כפר"ת
  166. ד"ה המליך אות פ' של בג"ד כפר"ת
  167. ד"ה המליך אות ר' מבג"ד כפר"ת
  168. ד"ה המליך אות ת' מבג"ד כפר"ת
  169. ד"ה ראה והבן שמלת אלהי"ם עולה פ"ו
  170. ד"ה ואודיעך איך נחלקו האותיות
  171. ד"ה ועתה אודיעך א' יש לה ג' זיונין
  172. ד"ה ב' יש לה למעלה ב' זיונין
  173. ד"ה ח' יש לה ב' זיונין לעיל
  174. ד"ה נ' יש לה ג' זיונין
  175. ד"ה ע' יש לו ג' זיונין מלעיל
  176. ד"ה ומפני היות החכמה העליונה הזאת
  177. ד"ה ושמע בני קצת ראיה לדברי מעניין דניאל
  178. ד"ה בצלמנו כדמותנו אמר לו ומה דמות תערכו
  179. ד"ה א' איפה היית
  180. ואחר זו השאלה חזר ושאל לו
  181. ד"ה וכשאמר לו על מה אדניה הטבעו
  182. ד"ה חזר ואמר לו הקב"ה או מי ירה אבן פנתה
  183. ד"ה ועוד יש לפרש על ואשבור עליו חוקי
  184. ד"ה ובחקר תהום התהלכת
  185. ד"ה והנה בהקפת הנפש מן הנפשות
  186. ד"ה אמר לו רבי אמרת לי חיוב ד' מיתות
  187. ד"ה אמר לו רבי מניין לך כל המשפטים האלה
  188. ד"ה אמר לו רבי חזור ופרוש
  189. ד"ה הבאת אל אוצרי שלג
  190. ד"ה וראה והבן שהם עצמם מתפעלים
  191. ד"ה ועתה תשאל בני אמר לו רבי מהו הסתלקות החיות
  192. ד"ה איזה דרך יחלק אור
  193. ד"ה מי פלג לשטף תעלה
  194. ד"ה ועוד אומר לך ודרך לחזיז קולות
  195. ד"ה וראה והבן עד היכן הגיע חכמת התכונה
  196. ד"ה הידעת חוקות שמים
  197. ד"ה התרים לעב קולך
  198. ד"ה מי שת בטוחות חכמה
  199. ד"ה אמר לו ולמה נקראו הכליות טוחות
  200. ד"ה עתה בני פתח אזניך ושמע העניינים
  201. ד"ה מי יספר שחקים בחכמה
  202. ד"ה וראה והבן שהשחקים הם ז' רקיעים
  203. ד"ה התצוד ללביא טרף
  204. ד"ה וחית כפירים תמלא
  205. ד"ה מי יכין לעורב צידו
  206. ד"ה וראה והבן בני אם יאכל האדם הבהמה
  207. ד"ה הידעת עת לדת יעלי סלע
  208. ד"ה כנף רננים נעלסה
  209. ד"ה התרעישנו כארבה הוד נחרו אימה
  210. ד"ה דע לך בני פעם אחת נמצאתי בארץ ישראל
  211. ד"ה ומיד אמר לי הנתיב האחד נקרא אור מופלא
  212. ד"ה הנתיב השני הוא שכל בהיר
  213. ד"ה הנתיב השלישי נקרא שכל מקודש
  214. ד"ה הנתיב הרביעי נקרא שכל קבוע
  215. ד"ה הנתיב החמישי נקרא שכל מושרש
  216. ד"ה הנתיב השישי נקרא שכל נבדל
  217. ד"ה הנתיב השביעי נקרא שכל נסתר
  218. ד"ה הנתיב השמיני נקרא שכל שלם
  219. ד"ה הנתיב התשיעי נקרא שכל טהור
  220. ד"ה הנתיב העשירי נקרא שכל מתנוצץ
  221. ד"ה הנתיב האחד עשר נקרא שכל מצוחצח
  222. ד"ה הנתיב השנים עשר נקרא שכל בהיר
  223. ד"ה הנתיב השלושה עשר נקרא שכל מנהיג האחדות
  224. ד"ה הנתיב הארבעה עשר נקרא שכל מאיר
  225. ד"ה הנתיב החמישה עשר נקרא שכל מעמיד
  226. ד"ה הנתיב השבעה עשר נקרא שכל ההרגש
  227. ד"ה הנתיב השמונה עשר נקרא שכל בית השפע
  228. ד"ה הנתיב התשעה עשר נקרא שכל סוד הפעולות הרוחניות
  229. ד"ה הנתיב העשרים נקרא שכל רצון
  230. ד"ה הנתיב העשרים ואחד נקרא שכל החפץ המקובל המבוקש
  231. ד"ה הנתיב העשרים ושישה נקרא שכל מחודש
  232. ד"ה ועל כן כל אלו נתיבות הם בחכמה
  233. ד"ה ודע כי מן הרקיע העליון אשר למעלה מן החכמה
  234. ד"ה ואתה תראה ותבין כי כאשר יצא אותו נתיב
  235. ד"ה וראה והבן שהשלושים ושתיים נתיבות
  236. ד"ה וראה והבן שנקרא נפש רוח נשמה
  237. ד"ה לא יתן סגור תחתיה
  238. ד"ה ואחר שביאר לך המנע השגת החכמה
  239. ד"ה וראה והבן כי על שהתורה
  240. ד"ה וראה והבן סוד של נזמי הזהב
  241. ד"ה וראה והבן שנחצבה הנקודה זו
  242. ד"ה וראה והבן שהחציבה הנרמזת בפועל האנושי
  243. ד"ה דע שאלו אותיות גם כן מורות
  244. ד"ה ודע כי דרכי הספירות שהודעתי לך
  245. ד"ה ועתה אבאר לך איך הוא הצירוף
  246. ד"ה וראה והבן ששלושה הבדלים הם
  247. ד"ה ותדע באמת כי זכר ונקבה הוא שמים
  248. ד"ה ודע והבן כי כשתחבר נפש חיה מימיות
  249. ד"ה ועתה אספר לך בני בעניין המאורעות
  250. ד"ה ועתה בני ראה גם ראה הסר העיוורון
  251. ד"ה וראה והבן שזה השני קראו הקב"ה נגע
  252. ד"ה אבג חת דהו טת
  253. ד"ה ועתה תבין נפלאות מתורת ה'
  254. ד"ה ועתה אתחיל להגיד לך ושים כוונתך
  255. ד"ה ועתה שמע מפלת האויבים
  256. ד"ה וראה והבן והי"ה במלואו ד"ם
  257. ד"ה תם מה הוא אומר מה זאת
  258. ד"ה שאלת הבן השני שאינו יודע לשאול
  259. ד"ה ועתה בני אשר נקשרת בקירות לבי
  260. ד"ה אלה תולדות בני נח שם חם ויפת
  261. ד"ה וראה והבן סוד נפלא מאוד
  262. ד"ה ודע והבן כי הדרכים הראשונים
  263. ד"ה ראה והבן כי זה דרך האצילות
  264. ד"ה נפנה לפן אחר שהוא תצרף ו"ו בצלמנו
  265. ד"ה נפנה לפן אחר תצרף ב"ב
  266. ד"ה ואמר משה רבונו דעלמא אמור לי
  267. ד"ה ועתה נחזור כדמותנו ונמצלב
  268. ד"ה ועתה שמע בני גם שמע מה ששמעתי מאבי
  269. ד"ה דל"ת הד' רומז בחסד
  270. ד"ה ח"ת רומז בהוד
  271. ד"ה למ"ד בתפארת
  272. ד"ה נו"ן רומז בבינה
  273. ד"ה עי"ן רומז ביסוד
  274. ד"ה פ"ה רומז במלכות
  275. ד"ה רי"ש הוא הצינור
  276. ד"ה וראה והבן שמלת בצלמנו כדמותנו
  277. ד"ה ויברא אלהים את האדם בצלמו
  278. ד"ה וייצר ה' אלהים את האדם עפר
  279. ד"ה ויאמר להם אלהים פרו ורבו
  280. ד"ה ויאמר אלהים הנה נתתי לכם
  281. ד"ה ולכל חית הארץ ולכל עוף השמים
  282. ד"ה וירא אלהים את כל אשר עשה
  283. ד"ה וראה והבן שזהו השלמת מעשה בראשית
  284. ד"ה ויכלו השמים והארץ וכל צבאם
  285. ד"ה וראה והבן שכל מדה גורמת שביתה
  286. ד"ה אלה תולדות השמים והארץ בהבראם
  287. ד"ה וראה והבן ארבע אותיות נקראים אדם
  288. ד"ה וראה בני נפלאות אלהים והסר הפעם העיוורון
  289. ד"ה וראה והבן מה עשה הי' שהוליד אב"י
  290. ד"ה וראה והבן שהד' נתקדש ונעשה י'
  291. ד"ה ראה והבן שהיו"ד אינו צריך לחבירו
  292. ד"ה ועתה אבאר לך הה' אינו צריך לחבירו
  293. ד"ה ועתה ראה בני מה נעשה עם הארבע אותיות
  294. ד"ה אמר לו זה הדבר אני מבקש ממך להניחני לשאול ולא תכעוס עלי
  295. ד"ה וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ
  296. ד"ה ואד יעלה מן הארץ והשקה
  297. ד"ה ויצר ה' אלהים את האדם עפר מן האדמה
  298. ד"ה וראה והבן י"י של וייצר
  299. ד"ה ויטע ה' אלהים גן בעדן מקדם
  300. ד"ה וישם שם את האדם אשר יצר
  301. ד"ה ויצמח ה' אלהים מן האדמה כל עץ נחמד למראה
  302. ד"ה ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן
  303. ד"ה שם האחד פישון הוא הסובב
  304. ד"ה ויקח ה' אלהים את האדם ויניחהו בגן עדן
  305. ד"ה ויצו ה' אלהים על האדם לאמר
  306. ד"ה מכל עץ הגן אכול תאכל
  307. ד"ה ויאמר ה' אלהים לא טוב היות האדם לבדו
  308. ד"ה וייצר ה' אלהים מן האדמה כל חית השדה
  309. ד"ה ויקרא האדם שמות לכל הבהמה
  310. ד"ה ויפל ה' אלהים תרדמה על האדם
  311. ד"ה וראה והבן עתה בני עומק דבריהם סודות נעלמים מאד
  312. ד"ה וראה והבן בזה הפסוק תראה יחוד ציון
  313. ד"ה הכלל יהיה בידך שכל דבר שצריך האדם לעשות
  314. ד"ה ויבן ה' אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה
  315. ד"ה ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי
  316. ד"ה וראה והבן אש של שכינה מצרף
  317. ד"ה וראה והבן שנצטייר הש' של שדים
  318. ד"ה וראה עתה והבן אי"ק רומז על הכתר
  319. ד"ה וראה והבן א' בכתר ד' בחסד
  320. ד"ה גל"ש רומז בבינה
  321. ד"ה וס"ם ו ששה ס ששים, ם שש מאות
  322. ד"ה ועתה בני כתבם וחלקם לשלישית
  323. ד"ה וראה אתה בני דבר גדול נקרא איש ונקראת אשה
  324. ד"ה אמר לו רבי ולמה לא ירבה לו סוסים
  325. ד"ה נקראים הוא ובית דינו
  326. ד"ה ראה והבן משה וששים רבוא
  327. ד"ה ועתה נקח סדר וכל אחד יענה
  328. ד"ה ועתה שמע ותבין כי רגלי הויה
  329. ד"ה אלהי"ם דע לך ר' שכל עוד שאין
  330. ד"ה ונקראים מצות עשה
  331. ד"ה הדיבור הראשון אנכי וכששמעו
  332. ד"ה וכששמעו אותו הקול שאלו למשה
  333. ד"ה לא תחמוד ומיד הבינו
  334. ד"ה לא תרצח ואמרו ישראל
  335. ד"ה לא תשא מיד הבינו שהנדרים
  336. ד"ה לא תגנוב מיד הבינו שצריך
  337. ד"ה זכור את יום השבת לקדשו לשבות בו
  338. ד"ה לא תענה ברעך עד שקר
  339. ד"ה לא יהיה לך אלהים אחרים על פני
  340. ד"ה כבד את אביך ואת אמך
  341. ד"ה לא תרצח שלא להרוג נקי ובכללו
  342. ד"ה לא תנאף ובכללו הוא שלא
  343. ד"ה וראה עתה והבן שתרי"ג מצות
  344. ד"ה וראה לשונם בעי מיניה מרב ששת
  345. ד"ה וראה והבן שדג טהור יש בו
  346. ד"ה ונקראים כסא רחמים וכסא דין
  347. ד"ה ונקראים ניסים נגלים נסים
  348. ד"ה ונקראים תפילה גאולה
  349. ד"ה ונקראים עולם ועד אם ראית
  350. ד"ה ונקראים תורה שבכתב ותורה
  351. ד"ה ונקראים פנים ואחור א"ל ר' מהו
  352. ד"ה ונקראים חלב ויין ר' ראית איך
  353. ד"ה וראה והבן מה גרם לו זה שעשה
  354. ד"ה וראה והבן איך צוה הקב"ה על
  355. ד"ה ועתה אודיעך דבר גדול שמימות
  356. ד"ה וראה אתה בעיניך אור לארבעה
  357. ד"ה וראה והבן שאין החלב עם האם רק
  358. ד"ה והא לך סדר התנאים שהם מפתחות
  359. ד"ה ועתה שמע סדר החכמים איך היה
  360. ד"ה והא לך תחלת האמוראים ר' יוחנן
  361. ד"ה אלה הם סדרי התלמוד שעל ידם
  362. ד"ה ועתה שמע סדר התורה איך היו
  363. ד"ה גם לרבות גם צאנכם גם בקרכם
  364. ד"ה אף לרבות שנאמר ויקח את אדרת
  365. ד"ה וגם דרשו במיעוטין בג' לשונות
  366. ד"ה רק הוא למעט עד כמה פעמים אני
  367. ד"ה מן למעט הוא שנאמר ויעמוד העם
  368. ד"ה רבוי אחר רבוי למעט הוא שנאמר
  369. ד"ה מיעוט אחר מיעוט לרבות הוא
  370. ד"ה מגזרה שוה הוא שנאמר בשומר שכר
  371. ד"ה כלל ופרט הוא שנאמר מן הבהמה
  372. ד"ה ונקראים יום ולילה, והנה היום
  373. ד"ה על כן יעזוב איש את אביו
  374. ד"ה תנן נתגיירה המעוברת בכר לכהן
  375. ד"ה ועוד שם ואיזהו בכור לנחלה ולכהן
  376. ד"ה ראה והבן שעשית רעה גדולה
  377. ד"ה עוד אמר שם כתב לכהן שהוא חייב לו
  378. ד"ה ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו
  379. ד"ה מכל חית השדה דע לך שהשדה
  380. ד"ה ויקרא יהו"ה אלהים אל האדם
  381. ד"ה ואכלת את עשב השדה כלומר יכנסו
  382. ד"ה ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו. הם
  383. ד"ה ויאמר אל האשה אף כי אמר אלהים
  384. ד"ה וראה והבן מענין הראייה מה
  385. ד"ה ועתה ראה ר' שכאן לא היה השחתה
  386. ד"ה ודע ר' באמת שזה א"ל אבי ז"ל
  387. ד"ה ודע ר' שגם נדב ואביהוא לא
  388. ד"ה ויגרש את האדם וישכן מקדם לג"ע
  389. ד"ה ועתה ראה והבן במה דומין
  390. ד"ה ויאמר קין אל ה' הוא מדת הפחד
  391. ד"ה וישם ה' לקין אות היא העטרה
  392. ד"ה ויצא קין מלפני ה' וישב בארץ
  393. ד"ה וידע קין את אשתו
  394. ד"ה ויקח לו למך שתי נשים
  395. ד"ה וידע אדם עוד את אשתו ויולד בן
  396. ד"ה אנא השם פשעתי עויתי
  397. ד"ה אנא ה' אלהי שמע אל תפלת עבדך
  398. ד"ה זה ספר תולדות האדם א"ל בני
  399. ד"ה זה ספר תולדות אדם אמרת ריח
  400. ד"ה ויחי אדם שלשים ומאת שנה ויולד
  401. ד"ה ועתה שמע רמזי החכמים אשר רמזו
  402. ד"ה ויאמר ה' לא ידון רוחי באדם
  403. ד"ה הנפילים היו בארץ הם
  404. ד"ה אנשי השם אלו הנפילים
  405. ד"ה וירא ה' כי רבה רעת האדם
  406. ד"ה ויתעצב אל לבו כביכול לבו לקה
  407. ד"ה וכשם שגזר עשר ולא תשע כן גזר
  408. ד"ה החכמה שהיא ספירה השניה
  409. ד"ה חסד מדה רביעית ויש בה ע"ב
  410. ד"ה הגבורה מדה החמישית
  411. ד"ה התפארת מדה הששית נותנת כח
  412. ד"ה הנתיב הא' הא' נקרא שכל הקבוע
  413. ד"ה ופרשת בראשית נשלם ומי שעזרני