ספר הפליאה/קצט
ד"ה התצוד ללביא טרף[עריכה]
התצוד ללביא טרף ר"ל כאשר המלך צריך לאנשי החסד והרחמים לצורך הנהגת בני המלכות וגם צריך לאנשי גבורה ובעלי מלחמות ואכזריות וכל זה כדי לייסר הרשעים ובסדר הזה תיכון מלכותו כן בסדר הזה העליון צריך שהמלך היא הבינה המנהגת את העולם העליון ובגזירתו מנהגת העטרה עולם השפל, א"כ המלך הוא הבינה צריך למדת החסד והרחמים להיטיב לכל ההולכים בדרכי ציוויו הם העוסקים בתורה ורודפים אחר שרשה לעשות דרכיה כמשפטה. וכן צריך ג"כ למדת הדין ואכזריות ולמדת המות ועונשים לכל המורד במלכות המלך הם עמי הארץ המבטלים את התורה מחללי המילה מבשרם אשר הוא רומז בבן המלך הוא היסוד אוכלי בשר בניהם ובנותיהם ואביהם ואמותיהם ואחיהם ואחיותיהם ושאר כל קרוביהם ועליהם אינם חסים, ובשביל זה ארז"ל אסור להתלוות עמהם ממקום למקום כי לא יחוסו על אדם מק"ו אם על עצמם אינם חסים כ"ש על אחרים והם הנקראים מורדי המלכות. שהמלך חס על בריותיו ומושיבם ומחליפם והם דוחים אותם. ירא עליהם השם וישפוט. וראה והבן בני כי כמו שיש בחוקי המלך שהוצאתו וצרכי ביתו מזומנים לו מבלי עמל וטורח ויש אוכלים על שולחנו מהם בביתו ומהם בבני עירו ומהם מבני כפרים ומהם משדות וכרמים ומהם מן הקנסות של עוברי דת המלך כן בחקת המלך העליון, ולפיכך ברא פני אדם ושבעים אומות ופני אריה וכל חיה טמאה וטהורה, ופני שור וכל בהמה ובהמה למינה, ופני נשר וכל מיני עופות טמאים טהורים, ויש מן הבהמות ומן העופות שהם ניזונים מן המזומן והוא היתר גמור, ויש מהם ניזונים מן הגזל כמו אריות ונמרים ודובים וזאבים וכיוצא בהם ואלו לא היו קונסין את עוברי דת המלך לא תיכון מלכותו. כן אלו לא היו החיות הטורפים את החייבים לא תתקיים מלכותו, ונתעוררו חז"ל בזה לומר אין החיה טורפת לאדם אלא א"כ נדמה לו כבהמה וזהו סר צילם מעליהם אז סר מורא השם מן המזיקים ולפיכך הופקר לכל. ומזה תבין שאין הטורף מזיק אלא ברשות השם. וכמה בהמות וכמה חיות עוברים לפני הטורף ואינם ניזוקין כי צל ה' עליהם ומורה השם על הטורף והם לא נתחייבו להטרף כי זה דע לך באמת שכל מעשה בראשית מנח ואילך כולם עוברים בדין בני חלוף. וראה והבן כי יש מהם מתחלפות מצד אכילה ושתיה ויש מהם מתחלפות מצד תשמיש ולפיכך כל הנאכל מתחלף בדין בני חלוף. וזהו שאמר הקב"ה לאיוב התצוד ללביא טרף ר"ל התלך לצוד ציד חיה ועוף או בהמה או אדם שתביא ללביא טרף הראוי לו מצד האוכל ומצד הנטרף שיהיה האוכל ראוי לקחת דין מן הנטרף ושיהיה הנטרף חייב להטרף: