ספר הפליאה/רסט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ד"ה נו"ן רומז בבינה[עריכה]

נו"ן רומז בבינה, והו' ביסוד, והן' בתפארת, ראה עתה והבן שהבינה משתמשת בב' בניה ו' ן'. וננקד בשור"ק כי היא שורקת אש הקנאות כי הס"ם מתגבר להלחם עם הו' והוא היסוד והו' נכנס באמצע ומתגלגל ועולה בבינה עם הת"ת ואז הבינה שורקת אש, ואש ס"ם נחלש ונכבה, ע"כ ננקדת בשור"ק. והו' נעלם כי אז אין כל בריה יכולה להשיגה:

סמ"ך רומז בבינה שכל פעולותיה סתומות ובאו בה ב' שמשים מ"ך. ונפתח הס' בקו אחד והמ' בג' נקודות וך' בשב"א לומר לך שהבינה סומכת סמך לעולם, והמ' רומז בתפארת והך' בעטרה. והנה האם פעמים משתמשת בב' זכרים ונקבה, ופעמים בשני זכרים, פעמים בזכר ונקבה, כי המלך עושה כרצונו, ונפתח בקו אחד לומר לך שידו פתוח לתת לכל הבאים לפניו ומבקשים ממנו, וננקד המ' בג' נקודות לומר לך שאע"פ שבנה הוא ת"ת משמש לה מ"מ מקבל מסגולות עלת העלות הם כח"ב, והך' בשב"א כי נחשבת זוגה והואיל שהת"ת מנוקד בסגו"ל אז המעור שהוא השב"א שהוא היסוד בתוכה: