ספר הפליאה/קיב
ד"ה אמר לו אמרת לי שיש לו כל הכסאות[עריכה]
אמר לו אמרת לי שיש לו כל הכסאות הללו מכל מקום צריכין אנו לדעת כמה ארכו של כסא זה, א"ל שמע והקשב ועיין באורך כסא כמה ארכו כסא רם ונשא ארכו שמנה מאות אלפים רבבות פרסאות ולא תאמר פרסאות שלנו, אלא פרסאות של הקב"ה. א"ל וכמה הוא פרסה של הקב"ה, א"ל כל פרסה יש לו אלפים אמה, א"ל וכמה אמתו גדולה א"ל ב' זרתות, וטפח שלו ג' אמות וזרת שלו הוא מסוף העולם עד סופו שנאמר מי מדד בשעלו מים ושמים בזרת תכן. א"ל ר' ע' אומות הם, מן הדין הוא להיות לו שבעים כסאות, א"ל הכי הוא ע' כסאות של מלכות יש לו להקב"ה מעין כסא מלכיות שבעולם והם כנגד שבעים לשונות שבעולם, שבעים כתרי כבוד יש לו מעין כתרי כבודו שבעולם ושבעים שרביטין של ממשלה יש לו מעין שרביט של ממשלה בעולם (נגד ע' כתרי כבוד שיש לו בעולם) וכולם משלו וכל מלכי רוזני תבל וכל ממשלת מלכי איתן אינן אוכלים גדולה ומלכות בעולם אלא משלו והוא אינו חסר כלום ממלכותו וממשלתו וכסא כבוד עצמו אינו מנחיל אלא ליראיו לבד שנאמר וכסא כבוד ינחילם, הנה ג' כלי המלכות כסא ושרביט וכתר. א"ל ר' הנה אמרת לי שת"ת יש לו כסא ואמרת לי ענייני כסאו מ"מ הכסא הזה אי אפשר בלא כסא אחר ואי אפשר שלא יהיה דבר תחתיו ואמור לי מה הוא אותו דבר שיש תחתיו. א"ל הכסא הזה תחתיו כסא אבן ספיר, ר"ל הדום רגליו זה כסא ספיר לתחת רגלי השכינה שנאמר בו ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכסא הכבוד בחר למושב לו, א"ל מה מראיתו של כסא הכבוד זה, א"ל מראה כעין החשמל מתוך האש שנאמר ומתוכה כעין החשמל מתוך האש. א"ל ר' מהו חשמל. א"ל בני דע לך כי חשמל עולה שלשה מאות ושבעים ושמנה, לומר לך שג' מאות וע"ח מיני אורות של זיו וזוהר גדול קבועים בהם והפחות שבהם כזיו גלגל חמה. ולא עוד אלא ששם עליו כתבנית בגד של זיו זוהר מאור הדר שאין כיוצא בו בכל מיני מאורות שברום ערבות שאפי' חיות הקודש שבמרכבה וכרובי גבורה ואופני שכינה אינן יכולין להסתכל בזיו הכבוד מפני שהמרום נתון עליו, ומזיו כסאו מקיף כמראה זהר סביבות כסא ולכן עשה הקב"ה ענן וערפל סביביו שנאמר וישת חשך סתרו סביבותיו סכתו חשרת מים עבי שחקים כדי שלא יזונו מלאכי השרת מזיו הכסא ומזיו כבודו ומזיו מלכותו, הוא שנאמר רם על כל גוים ד' על השמים כבודו. והשמים מספרים תמיד תפארתו בכל שעה ושעה הוא שנאמר השמים מספרים כבוד אל. א"ל ר' שומו שמים על זאת מהו זה הדבר כתוב א' אומר על השמים כבודו וכתוב א' אומר מלא כל הארץ כבודו, א"ל בני כבודו כל המלכים והרוזנים נותנין לו כבוד ונותנין גדולה ומלכות בעולם, א"ל בני שמעת הכסא והדום רגליו וחשבון חשמ"ל עולה שע"ח ור"ל שע"ח מיני זוהר היוצאים מכסא הכבוד והפרגוד אשר לפניו והחשך המפסיק וקבלת כל השרים, א"ל שמעתי מעט מהם ונהניתי. א"ל כאן מעט ולפנים הרבה עתה אגיד לך דבר גדול פעם אחת נטיתי מעט לנוח ובא אלי קול מה לך נרדם קום לך וקמתי בבהלה ונשאתי עיני וראיתי אדם אחד עומד לנגדי ואמרתי לו מה אדוני מדבר אל עבדו, וא"ל באתי אליך לעוררך על ענין הרקיע הוא הת"ת והיכלות קדושות מה שמם. וילון מכון ערבית זבול שחקים רקיע מעון:
בהיכל ראשון כנסיאל ובהיכליו כנסייא רבה ושם מתפללין מלאכים קדושים בכל יום ג' פעמים ביום:
בהיכל שני קבציאל והוא שעתיד לקבץ נדחי עדת ישראל מן הגלות:
בהיכל השלישי הלוקח נשמות נערים המתים מן בן שנה ועד שבע שנים לפניו והשכינה מחבקן ועולין נשמותיהן מזיו הרקיע ר"ל השכינה תתאה עד מקום כהנא רבא ומקרבן קרבן על גבי המזבח דשכינה עלאה:
בהיכל רביעי טהריא"ל הוא מטהר ומצהיר נפשות שהיו טמאים בין התועים ומרחצן ומטבלן במי זיעתן דאבני שיש דר' עקיבא וחביריו שהוא זיעה מד' חיות קדושים בשעתא דמתקרבין ומתדבקין דא עם דא לעבודת בוראן ודא רזא שמשיקות אשה אל אחותה:
בהיכל ה' נוריא"ל נהר דינור נגיד ונפיק מקדמוהי מאש ומנהלא דמלכייא דחדשים לבקרים שמה מתחדשי זיקא נהורא ואומרים שירה על דאתבריאו וזה רזא דרזין שהם מתקרבין לאחר דמתחדשין לכמה פעמים שהם שלישים ושתים מבצבצן מזיוא לזיוא ואויר דזיוא קולטתן ומשמרתן לזיוא דאדון אחרון דמלכות עליון והם נשמות של נביאים ומכל אנשי נביאים ברוח אלהין קדישין:
ובהיכל שישי חנוך דאלביש בלבוש דזיוא דנהורא ושינה שמו וגופו ושמו מטטרו"ן כשם רבו וחותמו כשמו והוא רב על היכל ששי והוא מנורה על כל הנפשות עולה מן הארץ לרום השמים ומצרפן ומתלבנין ומתפשטין מכל טינוף של גוף ומתלבשין בזיו מרגניתא דמעמרן ומטמרן ומצטיירין מחי העולמים דמתמן פרחין נפשתין ועולין מן העולם עד העולם הגדול הוא עולם דזיוא מאיר לששה עולמות ומתמן מתפנקין ומתעדן נפשתא וגווייתא דאתגזרו מתמן משעה שנבראו:
והיכל השביעי סנדלפו"ן דבר ברור שעושה גבורות בשמים ובארץ ואב ואם ב' גבורים שליטים בצורתא דעוברין במעי אמן והוא דיתיב לון באורח רוח החיים והוא דאמית לברייתא דארעא חרב שולפת ואש דלא מנפחא וכל בריות הארץ וכל שליטין באויר דרקיעא תחות שולטניה ובידיה מלבוש דנהורא מלכא דעלמא עלאה אלבש לנבואן בשעתא שהן מתנבאין ורוחיהון מזוני דרוחי ורוחם מנהגי דגופא היא ומדבר לרוח דשפתיה ובפיו ובלשונו מסדר גבריאל מימרא נבואתא כמה דאתפקיד ממרא עלמא על ישראל. (עד כאן סדר שימושא רבה):